עדי אשכנזי, 28, השף הראשי של Moshik & ומנבחרי 30 מתחת ל-30 של פורבס 2026, נע בין חומרי הגלם של הכרמל, התבלינים של לוינסקי והתאילנדית הכי קרובה לתאילנד. בונוס: אוכל כדרך לחיבור אנושי
עדי אשכנזי, 28, הוא השף הראשי של Moshik &, לצדו של מושיק רוט, ונבחר למחזור 2026 של רשימת 30 מתחת ל-30 של פורבס ישראל. אחרי שנים במטבחים בחו"ל, כולל אצל רוט באמסטרדם, הוא חזר לתל אביב כדי לבנות איתו את המסעדה מהיסוד.
>> טחינה מלאכת מחשבת וסמטת שקט ליד רוטשילד. העיר של אסא אופק
>> אסתטיקה רומנטית של קיבוץ וגדם עץ כואב. העיר של יסמין דייויס
>> פינג פונג בגן מאיר ולרכוב בלי ידיים בבן ציון. העיר של הדס שלו
1. שוק הכרמל
בעיקר בגלל הגישה לחומרי גלם טריים, כמה מסעדות טובות שכיף להגיע אליהן בשישי בצהריים וגם במהלך השבוע, וגם הדוכנים עצמם.
2. שוק לוינסקי
כל התבלינים והחנויות באזור.
3. קאב קם
פשוט התאילנדית הכי טעימה והכי קרובה לתאילנד שיש בארץ כרגע.
לינקולן 11
4. הקטן
חבר מאוד קרוב שלי עושה שם דברים מדהימים. זה תמיד סופר מעניין ומודרני, חושבים שם המון מחוץ לקופסה ויש גם יין מעולה. אני אוהב גם את זה שהמקום מכוון לקהל הרחב.
לוינסקי 46
![לזה אתה קורא קטן?! "הקטן". צילום: מתוך האינסטגרם של עידן קבלן @ido20](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2023/01/318747670_143215341726953_5569399730751168983_n-e1673948916341.jpg "לזה אתה קורא קטן?! "הקטן". צילום: מתוך האינסטגרם של עידן קבלן @ido20")
5. מילגו ומלבר
מסעדה שתמיד כיף לחזור אליה. תמיד הכל טעים, היינות מעולים והיא מכוונת לקהל שיודע להעריך אוכל טוב.
שדרות רוטשילד 142
מקום או תופעה לא אהובים בעיר
אזור התחנה המרכזית הישנה ודרום העיר. יש שם עסקים ואנשים שמגיע להם הרבה יותר. זה אזור עם פוטנציאל אדיר, אבל הוא עדיין סובל מהזנחה מתמשכת. במקום עוד מגדלים נוצצים, הייתי שמח לראות השקעה אמיתית במרחב הציבורי, בניקיון, בביטחון ובתרבות.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בפסטיבל תל אביב EAT האחרון זכיתי לראות עשרות שפים, מסעדנים ויוצרים מתכנסים יחד, ממשיכים לבשל, ליצור ולפגוש אנשים דווקא בתקופה כל כך מורכבת. זה הזכיר לי למה בחרתי במקצוע הזה מלכתחילה. אוכל הוא הרבה מעבר למה שמוגש בצלחת, הוא דרך לחבר בין אנשים.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
Kitchen Confidential של אנטוני בורדיין. אני חוזר אליו מדי פעם. הוא מזכיר לי שהמטבח הוא לא רק אוכל, הוא אנשים, התמדה ותשוקה.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לקט ישראל. כמי שעובד עם אוכל, קשה לראות בזבוז מזון כשיש כל כך הרבה אנשים שזקוקים לו.
מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
בר צנגר. אני אישית מעריך אותו וחושב שהוא גורם משפיע מאוד בתעשייה של הדור שלנו.
מה יהיה?
אני אופטימי. התקופה הזו מזכירה לנו שקהילה, אירוח ואוכל הם לא מותרות, הם דרך לחבר בין אנשים. אני מקווה שנדע לבנות כאן תרבות אוכל עוד יותר אמיצה, יצירתית ומכילה.