ביי ביי ערוץ 12: מי ירצה לשלם דמי מנוי על "מאסטר שף"?

במוזיאון העם היהודי "אנו" (לשעבר מוזיאון התפוצות) מתקיימת בימים אלה תערוכה על ההומור היהודי והישראלי, כשבקדמת התערוכה עומדים בובות בסגנון "מדאם טוסו" של דמויות מארץ נהדרת. ליד הבובה של לובה, הקופאית המפורסמת בארץ, נתלה שלט בולט – "קשת, הטלוויזיה של ישראל". והדבר המדהים הוא שגם במוזיאון, בסיבוב הניצחון הגדול של קשת, במקום שבו היא יכולה להראות את ההשפעה העצומה שלה על התרבות הישראלית, היא חייבת לתלות שלט פרסומת. שלא נשכח חס וחלילה שקשת עושה את "הטלוויזיה של ישראל".

כמה יסכים הצופה הישראלי לשלם עבור "ארץ נהדרת"? וכמה עבור "מאסטר שף", בהתחשב בכך שהתרגל לצרוך אותן בחינם?

ב"דה מרקר" פורסמה הבוקר ידיעה על שינויים דרמטיים שצפויים בשוק הטלוויזיה הישראלי. אחד השינויים האלה הוא כמובן מצד קשת, שרוכשת 49 אחוז מחברת RGE האחראית על כמה ערוצי כבלים, בעיקר ערוץ הספורט ונגזרותיו. העיסקה עדיין תלויה באישור הרשויות. השינוי השני המדווח היא ההסכם שחתמה חברת הוט עם חברת ארטימדיה, המתמחה בהתאמת פרסומות לטלוויזיה. שתי העסקאות יכולות לשנות מאוד את הדרך שבה אנחנו צורכים טלוויזיה בארץ.

נתחיל מקשת. מה לה ולערוצי כבלים? זו שאלה גדולה. תוכן היא לא צריכה לשאוב מהם, היא עושה תוכן בעצמה. ב"דה מרקר" מתאר נתי טוקר את המהלך כעוד צעד בדרך של קשת לבנות שירות סטרימינג משל עצמה, כמו סוג של HULU בארצות הברית או בריט בוקס באנגליה. הרעיון הוא שקשת תוכל להציע אפליקציה שתשב על טלוויזיה חכמה או על סטרימר, ותמורת תשלום היא תספק את כל התכנים של קשת ושל ערוצי הספורט. משהו בין ממיר עידן פלוס מורחב יותר לבין נטפליקס, כלומר – גם ערוצים ליניארים ישנים עם שידורים חיים, וגם תוכן ישיר בסטרימינג שחלקו הופק בלעדית לשירות הסטרימינג. בקשת פוזלים כבר שנים למצב שבו הם יוכלו להשתחרר מכבלי הפלטפורמות של יס, הוט ופרטנר ולהגיש בעצמם חבילת ערוצים מלאה בתוכן ישירות לצופה,ועל הדרך לגזור לעצמם קופון שמן יותר.

שווה כל שקל? "ארץ נהדרת" (צילום: משה נחמוביץ)

חלק משירותי הסטרימינג בעולם מציעים מסלול זול יותר תמורת שידור פרסומות ללקוח. האם זה הכיוון בו תצעד קשת? על פניו כנראה שכדאי לה. כמה יסכים הצופה הישראלי לשלם עבור "ארץ נהדרת"? וכמה עבור "מאסטר שף", בהתחשב בכך שהתרגל לצרוך אותן בחינם? קשת עובדת כבר עשור וחצי על ערך המותג שלה, וביתר שאת מאז עברה לערוץ משלה. הדבר גרם לפיצול מוזר בתכנים שלה – או שהם התכנים היקרים ביותר בטלוויזיה (כמו "ארץ נהדרת", אולי התוכנית הכי מושקעת על המסך בישראל), או שזה תוכן זול ויעיל, עם תוכניות כמו "לא אולפן שישי", שבו ארז טל וישראל קטורזה פשוט לוקחים את המותג של "אולפן שישי" בשביל לחלטר תוכנית אולפן קלילה וזולה להפליא בערב שישי.

כשקשת מפיקה סדרות דרמה היא מפיקה מעט מהן ובהשקעה ניכרת, כמו "בשבילה גיבורים עפים" או "השוטרים". אלה סדרות גדולות, מאסיביות, שנועדו להיות אירועים ולשדר את ערכי המותג. אין הרבה מהן. באמצע נמצאים תכנים כמו סרטים של חיים אתגר. הרבה מאוד סרטים של חיים אתגר. במקום להיות מתויגות כתוכניות רגילות מהז'אנר שקשת תמיד הציעה כמו "יצאת צדיק", הן הפכו לסוג של סרטי דוקו מאוד מאוד ארוכים, ומאוד מאוד דרמטיים, כניסיון נואש לחקות את תכני ה"פשע אמיתי" שנטפליקס רוכבת עליהם כבר שנים.

כמה שירותי סטרימינג עוד צריך? הישראלים הצביעו נטפליקס ׁ(צילום: שאטרסטוקׂׂ)

עכשיו נותר לחכות מה המחיר שתבקש קשת על חבילה כזאת. בתוספת של ערוצי הספורט, יש מצב שעבור הצרכן הישראלי העיסקה תהיה משתלמת. הוא ישלם שישים שקל במקום מאה על החבילה של סלקום או פרטנר, וקשת תוכל לגזור ממנו רווח נאה וישיר. שאלה שנייה שאין לה עדיין תשובה, היא האם ישודרו בתכנים של קשת פרסומות. יש סיכוי לא רע שכן, כאמור.

 זאת אומרת שהצרכן הישראלי הולך לשלם ליותר ספקי תוכן שונים בשביל לצרוך תכנים ישראלים, ואחרי שהוא משלם הוא עשוי לקבל גם פרסומות בנוסף להכל. כמה יסכים הצרכן הישראלי לספוג בשביל לצרוך תוכן ישראלי? נטפליקס כבר נכנסה לארץ, ורוב התוכן הנצפה בישראל דרכה אינו תוכן ישראלי. הישראלים מכורים לנטפליקס, ומאחוריה כבר מציצים שירותים אטרקטיביים כמו דיסני פלוס ו-HBOMAX, מפלצות תוכן של ממש. דור הצופים הצעיר צורך את מה שמעניין אותו, בזמן שמעניין אותו ומתי שמעניין אותו. הוא אינו מחובר בהכרח לתוכן ישראלי ואם לצרוך תוכן ישראלי יהיה כאב ראש, לא בטוח שהקהל הזה יעשה מאמץ לצרוך אותו. אם קשת רוצה באמת להיות נטפליקס, היא צריכה לחשוב מחדש גם על התכנים שהיא מייצרת ועל הערך המוסף שיש להם מלבד העובדה שהם "ישראלים". קשת עושה את הטלוויזיה של ישראל ודואגת להזכיר לנו את זה כל הזמן, אבל עכשיו היא תצטרך להוכיח שיש לזה מספיק ביקוש. רק בישראל? גם בישראל. ואפילו בישראל.