גאווה בתל אביב? להט"ב זה לא תיק שמועבר בין מפלגות בבחירות

לפני חמש שנים בדיוק, יצא אסף זמיר למערכה על ראשות העיר בתמיכתו הגורפת של מחזיק תיק הקהילה הגאה דאז, יניב ויצמן. בעוד זמיר ביקש להחליף את חולדאי,הוא גם חרץ את גורלה של הקהילה הגאה בעיר לחמש השנים הבאות. תיק הגאווה, שהיה מהתיקים הבולטים והנוצצים של סיעת רוב העיר ז"ל, נלקח ממנה לאחר תבוסתו והועבר כמנחת נקמה למפלגת מרצ, שלא הביעה את תמיכתה במועמד הצעיר לראשות העיר. התיק הופקד בידיו המוכרות של איתי פנקס, מי שיזם את הקמתו 15 שנה קודם לכן.

>> בחירות עכשיו: המדריך המלא לבחירות 2024 בתל אביב-יפו

בפינת הרחובות פנקס-ויצמן קם בימים אלה פרויקט נדל"ן גדול שנושא את השם "פנקס-ויצמן". בכל פעם שאני חוצה את הצומת הזו, אני חושב על השנים הרבות שבהן הגאווה העירונית עברה ביניהם, מפנקס לויצמן ובחזרה.

כל בכירי הקהילה במקום אחד. המרכז הגאה החדש בגן מאיר (צילום: גיא יחיאלי)

ולא רק התיק חזר אל העבר: גם הקהילה הגאה מצאה את עצמה פותחת ארונות ישנים ומתמודדת עם השדים שעוד נותרו שם. אפליקציית ההכרויות אטרף נפרצה וכך גם נפרצו חומות השתיקה. מהפכת המי-טו הסעירה את הקהילה, סוחפת אחריה את מנהיגיה הבולטים וביניהם גם את מחזיק תיק הגאווה בעירייה. ראשת סיעת מרצ המקומית חששה לאבד את התיק לסיעה המתחרה, שבה כיהנה יו"רית לשעבר של אגודת הלהט"ב, ובחרה לאייש את התיק בעצמה על אף שאיננה להט"בית.

השדים שהשתחררו היו קשים. הכתבות בעיתונים תיארו מיניות הומוסקסואלית בגסות ובשיפוטיות. הרצון לסייע לנפגעים היה ברוב המקרים זניח ביחס לרצון למשוך קוראים. הקהילה עברה למצב של התגוננות מול הביקורת הקשה מבחוץ, בעוד שגם בתוכה התחוללו סערות, כאבים צרובים של נפגעים פוגשים שאלות על מוסר ופחדים נטועים מהומופוביה.

אל לנו להיות כלי לניגוח או חנופה. אנחנו מוכרחים לשמור על התיק שלנו בידיים שלנו, מחויבים לבייס הפוליטי הגאה, מנהלים את ענייננו בעצמנו

בין טענות על ציד ראשים לבין טיעונים על ציפוף שורות סביב מפורסמים, עשרות עדויות של נפגעים יצאו לאור וחשפו את מה שהקהילה ידעה שנים רבות: אנחנו מוכרחים ללמוד לדבר על מין, אנחנו מוכרחים לדבר על יחסי מרות, על הסכמה ועל השילוב המסוכן שבין מין לסמים. אנחנו מוכרחים לדבר על זה ואנחנו בשלים להתמודד עם זה.

לטראומה שנפתחה היתה השפעה רחבה: כל מדדי הגאווה העירוניים צנחו בשנים שלאחר מכן. עלייה במספר מקרי האלימות כנגד להט"בים, עלייה במקרי האפליה בבתי עסק, עלייה בתקיפות כנגד טרנסים, עלייה במספר הנדבקים ב- HIV ובאבעבעות הקוף, נתונים על הגירה שלילית של להט"בים לערים אחרות, ירידה במספר המשתתפים במצעד הגאווה וצניחת תל אביב במדד הגאווה של הרשויות המקומיות מהמקום ה-1 למקום החמישי. בתוך כך, את המשרה הגאה החשובה בעיר מאיישת פוליטיקאית, בעלת כוונת טובות ורצון לתמיכה בקהילה אך ללא כל כישורים לעסוק במיניות הומוסקסואלית, בשימוש בסמים במועדונים או באלימות טרנסופובית.

בידיים שלנו. חברי הרשימה השווה עם סגנית רה"ע חן אריאלי בפתיחת המרכז הגאה (צילום: גיא יחיאלי)

בעוד שהפצעים היו חשופים לאוויר, הם גם החלו להגליד. אירוע הפתיחה של המרכז הגאה המחודש בשבוע שעבר ריכז לראשונה מזה שנים את בכירי הקהילה במקום אחד. באירוע נכחו גם אלה שהעידו על תקיפות מיניות וגם אלה שהעידו כנגדם. היה לי ברור שהקהילה נמצאת במקום טוב יותר. אנחנו רוצים להמשיך ולתקן, להשתפר ולעצב מחדש את התפיסות שלנו, את הנורמות שלנו ואת הייעוד שלנו.

בדרך החדשה הזו, טוב שהקהילה הגאה, כמו גם קהילות נוספות, תלמד שיעור חשוב: אל לנו להיות לעולם תיק שמועבר בין מפלגות. אל לנו להיות כלי לניגוח או חנופה. אנחנו מוכרחים לשמור על התיק שלנו בידיים שלנו, מחויבים לבייס הפוליטי הגאה, מנהלים את ענייננו בעצמנו. הקהילה הגאה בשלה לייצג את עצמה, בעסקים, בתקשורת ובפוליטיקה.
>> אימרי קלמן הוא יו"ר הרשימה השווה שמתמודדת בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו