בשנים האחרונות אי אפשר לזרוק אבן בעיר, שלא לדבר על טיל, מבלי שהם יפלו על בר יין. בזה אחר זה נפתחים מקומות שנראים כמו קופי פייסט, עם אותם טרוארים צפויים ואותם שמות בקבוקים שרק חוזרים על עצמם (מי אמר וויספרינג אנג'ל ולא קיבל?). אחרי ששבענו מהמובן מאליו, מגיע הזמן לרדת לפרטים, לשתות משהו אחר, אם תרצו, ולהחליף את צלחת הנקניקים. אוקי, אולי את צלחת הנקניקים בכל זאת נשמור.
>>זמן אפריטיבו: 3 דילים משתלמים לשעות המוזהבות ועוד חדשות אוכל

זו בדיוק הבנה שמחלחלת בבר היין החדש Wednesday, שבמקום להציע עוד מאותו הדבר בוחר להתמקד ביינות טבעיים, תחום שמתייחס למהות האמיתית של היין, ללא תוספים וחומרים משמרים. "העיסוק ביינות טבעיים מרחיב את השיח בלי לדבר על עפיצות וחביות", אומר הבעלים אילון רז (יחד עם סמואל יוסף, עולה חדש מאנגליה). "אנשים יכולים להבחין בטעמים של גויאבה ופסיפלורה ולבטא את זה, למרות שהם לא תמיד יודעים מה המשמעות. עולם המושגים מאוד נפתח".

רז מתעסק במסעדנות ואירוח כבר עשור – בהתחלה כברמן במשייה בתקופת יוסי שטרית ("בדיוק סיפרו לי שהוא מצטלם למשחקי השף ושהולך להיות באז גדול"), שם התאהב ביין, ובהמשך במלגו ומלבר ובבושוויק, בר הקוקטיילים האיקוני של קבוצת האימפריאל. "שם הלילות כבר התחילו להכביד עליי, אבל הבנתי שאני רוצה להישאר עם אנשים ולהתעסק באירוח עם אלכוהול ותפריטים. אני קורא לזה תהליך נורמליזציה". עם הניסיון שצבר כמנהל בר ופלור מחליט רז לצאת לדרך עצמאית. הוא מנצל קשרים שיצר בתעשייה והופך לסוכן, ולמרות ההנאה מהדרך משהו בכל זאת חסר.

רק פגישה עם אותו יוסף מאנגליה מפילה את אבני הלגו למקום, וכך נוצרת שותפות שממנה נולד וונסדיי – בר יין שמתרכז ביינות טבעיים, עם אג'נדת no dusty bottles ורשימת יינות שכוללת ארבעה לבנים וארבעה אדומים, שני רוזה, שני כתומים ושני מבעבעים. "אנחנו רוצים שמה שיש לנו באמת יימזג, ללא בקבוקים שמעלים אבק. כלומר מה שיש לנו הוא פרקטי ובאמת משתמשים בו. כשיש מבחר מצומצם ואיכותי קל יותר לשמור על הסטנדרט ולדייק את הדברים. לעשות מעט וטוב מבלי להתפזר".

תפריט הפתיחה שם במרכז את אוסטריה, ורז מספר שלמרות שמדובר בתעשייה שמרנית – הוא מצליח למצוא יינות מעניינים כמו Skin Contact (62 ש"ח לכוס/212 ש"ח לבקבוק) "סופר פאנקי, משתנה ומתפתח כשהוא נחשף לאוויר", ו-Blond by Nature (55/190 ש"ח) ש"משחק קצת עם עולמות השפריץ". מיעוט היינות מגיעים מצרפת וספרד, והרשימה תתחלף בהמשך כדי לחשוף את האורחים ליקבים ואזורי ייצור נוספים של יינות טבעיים.

מי שבכל זאת מעדיף קוקטייל יוכל למצוא כאן נגרוני, אולד פאשנד ועוד חשודים מיידיים (56 ש"ח) וגם פרוזן מרגריטה קלאסית ובטעמי פירות (50 ש"ח), ממתקן מיוחד ולפי מתכון שיוסף הביא מאנגליה. בהפי האואר המרגריטה נמזגת בדיל 1+1, והיא כבר מסתמנת כרב מכר, ומבחינת רז לא מדובר בצלם בהיכל כי לפני הכול בוונסדיי רוצים שתרגישו נוח. לכן אף אחד לא יעקם אף אם תבחרו לשתות רק מרגריטות קפואות או להזמין בקבוק יין ואז מרגריטה לקינוח. הכל אפשרי והרשות להשתכר נתונה.

כדי להשאיר את הבמה לאלכוהול ולפשט את התפעול, תפריט האוכל ממשיך בקו מצומצם, פשוט ואיכותי, למשל לחם ממאפיית חגי והלחם עם חמאה מוקצפת מצרפת (25 ש"ח), קריספ (תפוצ'יפס) כמהין עם לאבנה ואיקרה (45 ש"ח), פלטת גבינות בוטיק ובשרים ונקניקים שמייצר השרקוטייה איתן ברגמן (60/70 ש"ח) ודגים כבושים בקופסאות שימורים (40-48 ש"ח) כמו בברים בספרד ופורטוגל. כלי הגשה וינטג'יים ומפות תחרה לבנות יוצרים אווירת פיין קז'ואל, אבל אל תתנו לזה להפחיד אתכם כי אפשר לבוא איך שרוצים, גם בשורטס וכפכפים.

"אנחנו אוהבים לארח ורוצים שמי שבא בחליפה לא ירגיש אוברדרסד, ומי שגר בגן החשמל יכול לחזור מהים בכפכפים ולא ירגיש אנדרדרסד", מסכם רז. "come as you are, לא כקלישאה אלא כי זו השפה של המקום – מאוד קלאסי אבל גם מאוד פרנדלי. יש מספיק מקומות בעיר שהשירות בהם קצת נעלם ונעשה מכני, ואנחנו מחזירים את הפאן. פחות מארחת שמגלגלת עיניים ויותר מלצרית שאומרת 'איזה כיף שבאתם' כי היא באמת מרגישה ככה, ולא כי זה מה שאמרו לה להגיד".
לבונטין 11, ראשון ושלישי-חמישי 18:00-חצות, שישי מ-12:00 עד שעה לפני כניסת השבת, מוצ"ש 12:00-חצות לסירוגין (שעות פתיחה בהרצה), שני סגור,להזמנות

• אוכלים שותים
• בר יין
• לבונטין