מסעדת ויקינג נהרסה לגמרי מטיל איראני, אבל ויקי ממשיכה לבשל

מסעדת ויקינג ניצבת בגאון בתחילתו של רחוב בן יהודה כבר 25 שנה, עת נפתחה ע"י ויקי זיקוב, שעלתה מאוקראינה, ובן זוגה ניקולאי ירמולין. במשך שני עשורים וחצי ויקי בישלה במסעדה, שהפכה למוסד ידוע, את מיטב המאכלים הסובייטים – ורניקס, פילמני, סטייק לבן, בלינצ'ס, בורשט ועוד. היא צלחה שנים לא פשוטות שעברו על רחוב בן יהודה, והיה נדמה ששיאן עבר עם סיום עבודות הבניה הקדחתניות של הרכבת. אלא שטיל בליסטי מאיראן שנחת בעיר בלילה הרביעי למתקפה הזכיר לתושבי ועסקי השכונה שישנם דברים גרועים יותר מעבודות רכבת. מסעדת ויקינג נפגעה כליל – החלונות התנפצו, התשתיות נפגעו, ומ-25 שנות בלינצ'ס נותר בשלב זה רק קיר אחד.

>> בית הקפה החמוד באלוף בצלות נסגר, אבל יש סיכוי שמגיע מחליף חלומי

אבל זיקוב בת ה-65 לא אומרת נואש. בין ניסיונות לגיוס משאבים לשיפוץ והישאבות להליכים בירוקרטיים, היא מבטיחה שהמקום עוד יפתח מחדש. ועד אז, כבר מחר (8.7) תוכלו לפגוש אותה מבשלת באסיף, המרכז לתרבות אוכל בישראל, במסגרת סדרת "סיר של בית". המיזם החל בראשית המלחמה, ונועד בראשית הדרך למציאת פתרון למפונים שהתגעגעו למטעמי ביתם, והציע את המטבח של אסיף עבורם לבשל כמו בבית. מאז עברו לא מעט תבשילים בסירים, המיזם השתנה בהתאם למציאות המשתנה, ועכשיו המפונה – לפחות במובן העסקי – היא ויקי, שתגיע לבשל ממנות הדגל של ויקינג. אתם, כמובן, יכולים להגיע ולטעום בעצמכם מהסירים של ויקי.

כך למנה הראשונה תכין ויקי בורשט עם ביצה קשה ומלפפון, ולצידה תגיש בלינצ'ס במילוי בשרי, מנה שהיא מחזיקה קרוב ללב. "סבתא תמיד הייתה מכינה לנכדים בלינצ'ס עם בשר", מספרת זיקוב, "וכשהיא הכינה אותם היה לנו מנהג כזה שהיינו גונבים את הבלינצ'ס מהערימה כשזה עוד לא היה מוכן, בלי מילוי. ואז סבתא היתה מסובבת את הראש לצלחת, ומגלה שלא נותרו כמעט בלינצ'ס מהערימה. ואחר כך כשגדלתי, אהבתי את הבלינצ'ס עם כל מיני מילויים – גם עם בשר טחון, גם גבינה, גם מתוקים עם דובדבנים". 

איך זה מרגיש בשבילך לבשל במטבח אחר?
"יותר מהכל אני אוהבת לבשל. מוזר לבשל במטבח לא שלי, אבל מקווה שאצליח. כשאסיף פנו אליי שמחתי על האפשרות לעצור רגע את כל הבירוקרטיה וענייני השיפוץ. גם ככה יש תחושה שעומדים במקום, מחכים לתשובה מההוא וההוא. כולם אומרים אוטוטוטו, אבל בפועל כלום לא זז".

המדינה הציעה בינתיים פיצויים?
"לא. מחכים להצעת חוק, נמצאים בדיונים מול הרשויות ומול מס רכוש – זו באמת מסכת בירוקרטיה איומה. בינתיים לא מציעים לא פיצויים ולא עזרה, ואני גם כל כך לא רגילה לבקש עזרה. אני מאוד מקווה שמשהו יתניע בקרוב. הלקוחות הקבועים דואגים ושואלים כולם במה יכולים לעזור, אבל אני לא יכולה פשוט לבקש מאנשים מיליון דולר. אז אני בדיונים עם מי שאפשר, מנסה לבדוק את הזכויות שלנו, ומוצאת את עצמי יותר קבלנית מבשלנית. לכן הביקור מחר באסיף זו אתנחתא טובה בתוך כל הבלאגן".
יום ג'(8.7), 12:00-15:00. אסיף, לילינבלום 28 תל אביב