האובססיה של נטפליקס לטד באנדי מסמלת את כל מה שרע בה

בשבוע שעבר נזפה נטפליקס בצופים שנדלקו על טד באנדי, הרוצח הסדרתי האכזרי והחתיך שנמצא במרכז סדרה תיעודית חדשה, אך במקביל הודיעה שהיא תפיץ בקרוב סרט עלילתי נוסף עליו. וואט דה פאק, נטפליקס?

דמותו של טד באנדי בטלוויזיה שהוצבה על מדשאות הכלא בקליפורניה (צילום: GettyImages)
דמותו של טד באנדי בטלוויזיה שהוצבה על מדשאות הכלא בקליפורניה (צילום: GettyImages)
6 בפברואר 2019

במאי סרטי האימה וויליאם קאסל לא בחל בשום גימיק בשביל לקדם את זבלוני הקאלט שביים והפיק בסיטונאות בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת. הוא היה, ככל הנראה, הראשון שחילק שקיות הקאה לצופים שלו. ב־1958, כדי לקדם את סרט האימה שלו "מקאברי", הוא התחייב לשלם ביטוח חיים למשפחתו של כל צופה שימות מפחד במהלך הצפייה. כצפוי, כספו של קאסל נשאר אצלו.

במסגרת קמפיין הפרסום לדוקו־פשע החדש שלה, "Conversations with a Killer: The Ted Bundy Tapes" שיצר הבמאי ג'ו ברלינגר, נטפליקס הלכה נאמנה בדרכו של קאסל. בחשבון הטוויטר שלה הופיע ציוץ שכולו דאגה צבועה ומזויפת: "ראיתי הרבה דיבורים על כך שטד באנדי הוא, לכאורה, לוהט, ואבקש להזכיר בזאת שיש אלפי גברים שווים שמשתמשים בשירותים שלנו – ורובם המוחץ הם לא רוצחים סדרתיים מורשעים".

טד באנדי בכלא, מנופף למצלמה בזמן שמוקרא כתב האישום נגדו (צילום: GettyImages)
טד באנדי בכלא, מנופף למצלמה בזמן שמוקרא כתב האישום נגדו (צילום: GettyImages)

עוד כתבות מעניינות:
נטפליקס תלויה בז'אנר המסוכן שהמציאה
איך הפכו הסדרות הבריטיות לדבר הכי מחרמן על המסך?
"בלש אמיתי" חוגגת את הפאלפ המודרני

הציוץ הופיע בשבוע שעבר בתגובה לכמה ממים שרצו ברשת בעקבות הסדרה, שהתייחסו ללוק המצודד של הרוצח־אנס־נקרופיל־אספן ראשים טד באנדי, שרצח לפחות 30 נשים ונערות (לפי הערכות מסוימות, ייתכן שהוא רצח כ־35, והשערות מסוימות מציבות את מספר הקורבנות באזור ה־100) בעיקר במערב ארצות הברית באמצע שנות ה־70, עד שלבסוף הוצא להורג בכיסא חשמלי בכלא בפלורידה.

האם טד באנדי היה גבר נאה וכריזמטי? בהחלט. זה לא רק שהמראה שלו שונה מאוד מהרבה רוצחים סדרתיים אמיתיים (שלא לדבר על אלו שאנחנו רגילים לראות בסרטים ובסדרות. טוב, להוציא מייקל סי. הול ב"דקסטר"). המראה שלו היה מרכיב מרכזי במה שנקרא המודוס אופרנדי שלו: הוא היה מפתה נשים או רוכש את אמונן, מזייף נכות קלה ומבקש את עזרתן, ובתחבולה כזו או אחרת היה מביא אותן למכונית שלו. ממנה רק מעטות הצליחו להיחלץ בעור שיניהן.

לכאורה נראה שיש מידה של היגיון ברגע החינוכי הזה של נטפליקס. אחרי הכל, זה לא שהם שיקרו: חיפוש קצר אכן יעלה מספר לא מבוטל של צופים, בעיקר צופות, שלא התעלמו מהצדדים המפתים של הרוצח הסדרתי. אבל האם זה באמת הדאיג מישהו? מובן שלא. לא רק מפני שגם מי שהודתה במשיכתה לבאנדי עשתה זאת, כנראה, בצחוק או חצי בצחוק, אלא כי נטפליקס, כמו אלוהים, מלטפת ביד אחת וסוטרת בשנייה (תחליטו לבד איזו יד היא איזו): ממש במקביל לציוץ הזה נטפליקס הודיעה שהיא לא סיימה לסחוט את הלימון: היא תפיץ את סרטו העלילתי של ברלינגר על חייו ורציחותיו של טד באנדי – כן כן, אותו במאי של הדוקו – בעל השם המוגזם לחלוטין "Extremely Wicked, Shockingly Evil and Vile" (קאסל היה גאה כל כך למשמע כותרת כל כך טראשית). את באנדי משחק זאק אפרון, לא פחות.

זאק אפרון בתור טד באנדי, בסרט שייצא בנטפליקס
זאק אפרון בתור טד באנדי, בסרט שייצא בנטפליקס

זה לא שצביעות וציניות של גוף שידור הן משהו חדש או מפתיע, ומובן שגם את ההתנערות של נטפליקס מחתיכיותו של באנדי צריך לקחת בהומור ובפרופורציה. אלא שהם צורמים על רקע שני גורמים משמעותיים: הראשון הוא האיכות הירודה של הדוקו עצמו. "Conversations with a Killer" מבוסס על שעות רבות של חומר גלם, רובו מראיונות שנערכו עם באנדי ב־1980, כשהוא היה כבר במאסר והמתין להוצאתו להורג (זו הגיעה רק ב־1989). אף שיש שם גם פרקים שלמים שמתמקדים בקורבנות שלו, בחומר ארכיוני ובתהליך החקירה, במשך דקות ארוכות ניתן עדיין להאזין לבאנדי מלרלר את עצמו לדעת. נכון, הוא שקרן וסוציופת, אבל זה גם מאוד משעמם. הראיונות לא טובים. המראיין, העיתונאי סטיבן מישו, מנסה כל מיני תחבולות כדי לגרום לבאנדי לדבר בכנות על המניעים לפשעים שלו, אך האמת המרה והעצובה היא שגם אם לבאנדי היו תובנות כלשהן על מצבו, הוא לא באמת חושף אותן. מדי פעם הוא זורק איזה משפט קר רוח שמראה באיזה זלזול מוחלט הוא התייחס לחיי אדם, אבל האם באמת היה צריך לשרוד את כל המסביב בשביל זה? הרי כבר ברור מה היה שוויים של חיי אדם בעיניו; מספיק להסתכל על רשימת הקורבנות שלו בשביל להבין את זה. מספיק להסתכל אפילו על המספר.

מעבר לכך, "Conversations with a Killer" הוא עדות עגומה למדי על הידרדרות ז'אנר הדוקו־פשע, ולנטפליקס יש חלק לא קטן בכך. כבר דובר רבות על סינון התכנים הגרוע־עד־בינוני ועל התוכן הירוד שהם משחררים (בכל הקטגוריות, מסדרות ועד סטנדאפ) במטרה לעמוד בקצב הביקוש הבלתי אפשרי. אולם בעוד שלפני כמה שנים מרבית הסדרות בז'אנר עסקו בדוקו־אקטיביזם של ממש (למשל "The Jinx" של HBO, שראיות שנחשפו במהלכה הפכו למרכזיות במשפטו של רוברט דרסט שמתנהל בימים אלה ממש, ו"Making a Murderer" של נטפליקס), בסדרה כמו זו על טד באנדי נשאר רק הסקנדל, רק הדמות השערורייתית. באנדי מת כבר 30 שנה. התיקים נסגרו. כל העיסוק בו כיום הוא אפילו לא לחטט בפצע, הוא סתם לפתוח קבר ישן בשם הסקרנות ההיסטורית ולתת תשובות ישנות לשאלות שאף אחד כבר לא ממש שואל.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד