מי שהתאכזב פשוט לא הבין: "בלש אמיתי" חוגגת את הפאלפ המודרני

העונה השלישית של "בלש אמיתי" – וזה סיפור שכבר סופר כמה פעמים – כמעט לא קרתה. אחרי הקבלה הצוננת שלה זכתה העונה השנייה (והלא מוערכת מספיק), היססו ב־HBO לחדש את סדרת המתח האנתולוגית לעוד סיבוב. בהתחשב בעובדה שלסדרות דרמה רבות שהתחילו חזק מאפשרים לגסוס ולהידרדר לבינוניות עד עונה 5־7 – זה מפתיע. "בלש אמיתי" הרגישה כמו מקרה אחר, היה נראה שלא פחות משהמבקרים נהנו לבנות אותה הם נהנו להרוס אותה.

הפער בין שתי העונות קפץ לעין מיד. העונה הראשונה הייתה נואר צונן ואלים בצבעי חום ואפור, עם שני בלשים קודרים שרודפים אחרי רוצח סדרתי. השנייה הייתה קרובה יותר למותחן לוס אנג'לסי קלאסי, מהסוג שאהבו להריץ בערוץ 4 באמצע שנות ה־90, כמו "צ'יינהטאון" שעבר דרך מסננת של טראש אייטיז – עלילות מאפיה מסועפות תחת שמש קליפורניה עם הרבה ניאון ודקלים. אבל ההבדל המהותי היה עמוק יותר: אם העונה הראשונה שהציגה סיפור רצח מותח וסוחף זכתה בכסות הברברת הפילוסופית שהגיש ראסט קול (מת'יו מקונוהי) למראית עין דקה אבל משכנעת של סדרת איכות, העונה השנייה חגגה במובהק את שורשיה הפאלפיים והטראשיים של הסדרה: פוליטיקאים סוטים, נקמות ישנות, מסכות מוזרות, שוטרים מושחתים והשפם המרהיב של קולין פארל – תחת אור השמש כל הפרטים האלו נראו בבהירות. בבהירות יתר לטעם רבים.

מתוך העונה השנייה של "בלש אמיתי"

עוד כתבות מעניינות:
איך הפכו הסדרות הבריטיות לדבר הכי מחרמן על המסך?
איך הייתה נראית הטלוויזיה בלי "הסופרנוס"?
הסדרות הכי מומלצות שאולי לא ראיתם

העונה השלישית, שבינתיים שודרו מתוכה ארבעה פרקים, ללא ספק קרובה יותר תמטית לראשונה מאשר לשנייה. היא מתחילה בדיוק כמו העונה הראשונה (בלש לשעבר מתראיין על תיק עבר), יש לה קפיצות זמן משמעותיות (מ־1980 עד 2015 עם תחנות ביניים) ויש לה שחקן זוכה אוסקר (מהרשלה עלי, "אור ירח") בתפקיד ראשי עמוס מבטים וחרטות. גם האווירה הכללית – רצח של ילד והיעלמות של ילדה באיזה חור בארקנסו – קרובה הרבה יותר לביצות לואיזיאנה של העונה הראשונה מאשר לכבישי אל.איי של העונה השנייה. מבחינת יוצר הסדרה ניק פיצולטו, זה יכול להיראות כמו כניעה, הודאה בכך שהעונה השנייה הייתה כישלון ושצריך לחזור לתבנית של הראשונה. אבל למעשה, דווקא העונה השנייה החבוטה היא המפתח להבנת הקו הטלוויזיוני של הסדרה כולה: זאת סדרה מוגזמת, שאוהבת קלישאות (ילדים יוצאים לרכיבת אופניים ונעלמים – זה כבר כמעט בגדר קריצה לפתיח של סדרה שונה בתכלית, אבל שגם אוהבת קלישאות ואת האייטיז: "דברים מוזרים", כמובן).

אבל לעומת סדרות רחבות יריעה כגון "מד מן" או "אימפריית הפשע" – שהעיסוק שלהן בהיסטוריה היה לפרקים ממש שווה ערך לחגיגה של החשיבות ההיסטורית שלהן עצמן בתולדות הטלוויזיה – ל"בלש אמיתי" היו שורשים צנועים הרבה יותר. למעשה מעולם לא הייתה סדרה שהתיוג "יצירת מופת" עשה לה יותר נזק מתמשך.

"בלש אמיתי" הייתה מיסודה סדרה של פאלפ מודרני – אותו ז'אנר ספרותי־קולנועי בלשי טראשי מעט, או לכל הפחות מסוגנן יתר על המידה. פאלפ הוא ז'אנר של גברים רציניים מאוד ונשים מתות. לעומת ז'אנר הבלש הקלאסי, כאן העיקר הוא לא הרוצח ואיך בדיוק הבלש הגאון התחקה אחריו, אלא התיאורים הפואטיים ובעיקר ההתעסקות עם רוע – היומיומי וגם הנצחי. שרלוק הולמס היה יכול לתפוס אלף מוריארטים וזה לא היה מעורר אצלו שום תסמונת דחק פוסט טראומטית. ב"בלש אמיתי" (וכמובן אצל אבותיה הרוחניים) בלשים נרדפים על ידי אינספור רוחות רפאים מהעבר – רוצחים, קורבנות, נאשמי שווא, הכל הולך. כמה חשוב היה ליוצר הסדרה להעביר את הקשר הגנטי הזה? ובכן, הוא קרא לסדרה שלו על שם מגזין פאלפ בלשי המוביל בז'אנר שיצא לאור מ־1924 ועד אמצע שנות ה־90, ושבו תועדו פשעים אמיתיים (מכאן השם) שתוארו בסגנון ספרות הנואר הקלאסית (ריימונד צ'נדלר, דשיל האמט והמון חיקויים איכותיים פחות).

פאלפ אמור להיות כיפי, ו"בלש אמיתי" הייתה תמיד כיפית. בטלוויזיה של היום שולטת חלוקה ברורה מאוד – יש סדרות "לכיף" ויש סדרות "חשובות". זה לא עניין של איך הצופה תופס אותן אלא של איך הן תופסות את עצמן, וכמו הקלישאה על פורנו – קל לזהות את זה ברגע שמסתכלים. סדרה מרשה לעצמה להתחיל את העלילה שלה בערך בפרק השישי של העונה הראשונה? לא אכפת לה אם כיף לכם. הצרה של "בלש אמיתי" הייתה שהיא הייתה סדרה מהנה אבל גם אפלה ואכזרית, ובעיקר שהיא עסקה באנשים רציניים מאוד. כמו שבשביל ליהנות מסרט אימה צריך לצלול לתוך תחושת הפחד ולהתעלם מהעובדה ש"זה לא אמיתי", ככה בשביל ליהנות מ"בלש אמיתי" היה צריך לצלול לתוך הכובד המוגזם והפאתוס.

מי שיצפה ב"בלש אמיתי" ברצינות תהומית יאבד כנראה עניין וישתעמם בשלב מסוים. מי שיצפה בה בשביל הצילום המעולה ופרשת הרצח המותחת (אגב, זה הסעיף שבו העונה הקודמת נפלה באמת) – ייהנה. זה שהדמויות חמורות סבר ממש לא אומר שגם אתם צריכים להיות.

← "בלש אמיתי", ימי שני 22:00 ב־yes OH, ב־HOT HBO וב־HOT VOD; סלקום טיוי