הקורונה העניקה לנו את הציפייה להופיע. זה מרגיש כמו חופש

לא יודע מה קרה לזמן בזמן האחרון; הרים הילוך או משהו כזה. זו לא רק הקורונה, האקלים, הילדים שבחופש, ההורים המבוגרים, עורכי הדין, הנזילה מהשכנים או משהו כזה – זו כל ה-2021 הזו.

אבל, וזה אבל גדול: אם זה בא לידי ביטוי גם במוזיקה וביצירה ,לפחות יש פה גם צד טוב לאוזן. אז יש לי אלבום חדש בדרך וסינגל ראשון (שטח אש) וקליפ שכבר יצא. וכמה שזה מפתיע, יש הרבה הופעות. הקורונה בעצם נתנה לנו במתנה את ההופעות הקטנות והביתיות והופעות החצר שזה משהו חדש. הן לא מחליפות את ההופעות הגדולות אבל זה משהו קרוב ונעים וראשוני, פשוט משהו טוב שקורה.

בתוך הסחף של כל הדברים  – התאריכים האלה עם ההופעות הם כמו כוכבים בשמיים; נותנים אפשרות למין נרמול יוצא דופן של המצב. כמה שזה נשמע מוזר זה נותן לי חופש. אפשר לבדוק כל פעם גיטרה אחרת או מכשיר אחר או את הסינטיסייזר המודולרי שלי שאני בונה ולומד איך נוצר ממנו צליל ומלחים לבד כבר אולי שלוש שנים – בלי ללמוד אלקטרוניקה (כי אנחנו דור הטוטוריאלס).

אז ההופעות שלי בדרך כלל הן לבד עם גיטרה חשמלית או קלאסית או אקוסטית או עם מכשיר קטן כזה או אחר שנותן עוד צבע, ולפעמים גם עם שירה ויזל שאותה אני גם מלווה בגיטרה. אבל ההופעה בחמישי הזה בפסטיבל יערות מנשה הולכת להיות אחרת לגמרי – כולה אלקטרונית ניסיונית.

אני בא עם מערכת שלמה שמורכבת מכ-50 מכשירים שמתחברים אחד לשני – ג'אם אלקטרוני הארד קור שאין לדעת מה יהיה בו. אז נוסף לכל הסחף, הטירוף ואי הידיעה יש גם את זה, ובכל הלחץ והתקופה המשוגעת הזאת אולי זה לא סתם שהווירוס הזה הוא דווקא נשימתי כי מי בכלל יכול לנשום עכשיו. בשורה התחתונה, שנהיה בריאים ובעזרת השם נתראה בחמישי ביערות מנשה. פסטיבל סנטרל פארק (יערות מנשה) מתקיים ממחר ועד שבת בפארק מגידו. לפרטים נוספים