טראמפ TV: היום שבו הטלוויזיה הנמיכה את הווליום

טראמפ היה טוב לטלוויזיה? תחשבו שוב (צילום: שאטרסטוק)
טראמפ היה טוב לטלוויזיה? תחשבו שוב (צילום: שאטרסטוק)

דונלד טראמפ היה הנשיא הטלוויזיוני ביותר בהיסטוריה. הוא שינה את הטלוויזיה, בלע את הטלוויזיה, החייה את הטלוויזיה ובמובנים רבים היה הטלוויזיה עצמה. מה היא תעשה עכשיו בלעדיו?

9 בנובמבר 2020

1. זה היה רגע קסום כמותו לא ראינו: אחרי ארבע שנים שבמהלכן הפיץ יותר מ-20 אלף שקרים מתועדים ובדוקים, עלה הנשיא דונלד טראמפ לפודיום האהוב עליו מול מצלמות הטלוויזיה, והחל לשקר כהרגלו. הטענות שלו לגבי טוהר הבחירות שזה עתה התקיימו היו שערורייתיות, מסוכנות ומנותקות מהעובדות, כמו תמיד. מה שהשתנה לפתע זה שרשתות הטלוויזיה חתכו את השידור, ובעולם כולו השתררו לרגע שקט ושלווה, כאילו מישהו הנמיך את הווליום אחרי שנים שהיה תקוע על המקסימום. זה היה הרגע הסימבולי שבו הסיפור של דונלד טראמפ נגמר.

2. הרומן המשונה בין הטלוויזיה ובין טראמפ התחיל הרבה לפני הנשיאות שלו. החל משנות השמונים הרבתה התקשורת האמריקאית ההולכת ומצהיבה לעסוק בו ובשערוריותיו באובססיביות, ובמשך יותר משלושה עשורים זה היה סיפור של משיכה ותיעוב הדדיים שהגיע לשיאו בלהיט הריאליטי "המתמחה" של רשת ABC דיסני (להיט שקיבע את דימוי השקרי של טראמפ ככריש עסקים מצליח והביא אותו בפריים טיים לכל בית בארצות הברית). הטלוויזיה בנתה את טראמפ. היא הייתה שותפה בכירה בעיצובו כדמות ציבורית. קול הזעקה שפרץ מהתעשייה ההוליוודית עם בחירתו ב-2016 היה תמוה ביותר. אתם עשיתם את זה, טיפשים.

3. התקשורת בארצות הברית, למעט Fox News, התהפכה על טראמפ רק כשהכריז על כניסתו לפוליטיקה. עד לאותו רגע ב-2015 הוא היה אורח רצוי, מבוקש ומחוזר בכל אולפן טלוויזיה. גם במהלך מערכת הבחירות של 2016 שירתה המדיה האמריקאית את טראמפ והעניקה לו ולפעלוליו התקשורתיים זמן מסך כפול מזה של הילרי קלינטון, הפכה למגבר בינלאומי של מסריו הרעילים והתמסרה בהיקסמות בלתי מוסתרת לשואו הרעשני שהוא מביא איתו אל המסך. גם מתנגדיו הגדולים ביותר נפלו במלכודת ולא הפסיקו להדהד את מסריו. גם אחרי 2016. הוא הביס את הטלוויזיה ללא תנאי. הוא בלע אותה.

4. הניצחון של טראמפ היה ניצחון של תרבות הריאליטי ודונלד עצמו הוא התוצר המובהק שלה. כל הרעל שבעבע בעורקי ז'אנר הריאליטי זרם אל תוך המציאות בתיווכו, גם לפני 2016 ובמידה גוברת מאז ועד השבוע שעבר. השקרים, "האמת שלי", התחמנות, האלימות, הטראש, הערצת הכסף והכוח, התשוקה לדרוס ולרמוס את המתחרים, כולם התגלמו בדמותו הפוליטית המקטבת והוא התגלם בהם. הסימביוזה בין טראמפ והטלוויזיה הייתה מלאה.

5. כשהתברר באיזו קלות גובר הגולם על יוצרו כבר היה מאוחר מדי. הרעל שהזריק טראמפ בעורקי העיתונות, דרך טוויטר ובאמצעות סוכני כאוס בתקשורת, שיתק את היכולת של המדיה לייצר שינוי בדעת הקהל. הפורמטים התקשורתיים המנצחים של טראמפ, "עובדות אלטרנטיביות", "פוסט-אמת" ו"פייק ניוז", שיבשו את כל הרדארים התקשורתיים והביסו כל תחקיר עומק וכל חשיפה חדשותית. אתם בטח מכירים את זה.

6. יספרו לכם שטראמפ היה טוב לטלוויזיה. טוב לרייטינג של ערוצי החדשות. טוב לשנינות של מגישי תוכניות הסאטירה והלייט-נייט. מה יעשו ג'ון אוליבר, סטיבן קולבר וטרבור נואה בלעדיו? איך יסתדרו ב"סאטרדיי נייט לייב" בלי מנוע הבאזז המרכזי שלהם? איך יראו סדרות דרמה מושקעות כמו "יורשים", "השומרים", "The Boys", "יומנה של שפחה" – כולם תוצרים מובהקים של תגובה קריאטיבית ליברלית לעידן טראמפ – עכשיו כשהדלק העלילתי שלהן התאדה והתנדף בין-ליל? ההשפעה שלו על תעשיית הטלוויזיה האמריקאית הייתה טוטאלית וגורפת. בלעדיו הם יצטרכו להמציא משהו חדש.

7. אלא שטראמפ לא היה טוב לטלוויזיה. הוא היה איום ונורא לטלוויזיה. בניגוד למתרחש בישראל, העיתונות המשודרת בארצות הברית הצליחה אמנם לשמור על עצמאותה ועל אמות המידה המקצועיות שלה והדפה לא רע את ניסיונותיו של טראמפ לתקוף ולסרס אותה, אבל הנוכחות האפלה שלו הורגשה בכל פריים, בכל ערוץ, כל הזמן. כל מה שהטלוויזיה הצליחה לומר במשך ארבע שנים זה טראמפ טראמפ טראמפ. היא מצאה דרכים שונות ומגוונות לומר טראמפ טראמפ טראמפ. אף נשיא בהיסטוריה לא הצית כזו אובססיה נואשת. זה היה סיוט מבעית. עכשיו אולי נתחיל להתעורר.