שכולים לנצח: הטקס שמסתתר מאחורי טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי

אם אתם קוראים את השורות האלה עם פרסומן, יש לכם עדיין זמן לעשות את הדבר הכי חשוב שתעשו הערב, וזה להצטרף אל טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני שנערך הערב (שני, 20:30) בפארק הירקון, או לכל הפחות לשידור החי ביוטיוב. חשוב לראות בעיניים את הטקס הזה, שמפגיש בין משפחות שכולות משני הצדדים כדי לכאוב יחדיו את האובדן והפך בשנים האחרונות לשק החבטות הקבוע של מאמצי ההסתה והדה-לגיטימציה מטעם הימין הביביסטי-כהניסטי. כדאי לראות אותו כדי לדעת על מה מדברים כשמדברים על "טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי", וכדאי לחשוב מדוע הודבק לו הכינוי המתריס הזה בתקשורת ועל ידי מי. כי יש סיבה טובה מאוד לכך שהטקס הזה מושך כל כך הרבה אש ורעל. מאחוריו מסתתר טקס אחר לגמרי.

הצטרפו לשידור החי של טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני >>

מאחורי טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני מתחבא כבר כמה שנים טקס נוסף, ריטואל פוליטי של שקרים ומסכי עשן, ובמסגרתו כוהני הביביזם תוקעים בשופרות לקראת בואו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומתחילים להפיץ את עלילת הדם נגד הטקס ה"אלטרנטיבי" ומארגניו. השקר המכוער מכולם הוא שהפלסטינים המשתתפים בטקס ואיבדו את יקירהם מתאבלים למעשה על מחבלים שחוסלו בידי צה"ל. במרכזו של הריטואל עומדת עלילת דם מפלצתית ממש, מנותקת מהמציאות שבה מרבית ההרוגים בצד הפלסטיני בזמן מבצעים צבאיים הם אזרחים חפים מפשע, מרושעת באופן שבו היא מציגה היפוך מוחלט של מה שבאמת מתרחש בטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני ובתקווה הכנה המופגנת בו לעצירת מעגל הדמים, מפי האנשים ששילמו עליו את המחיר הנורא מכל.

הטקס שמאחורי הטקס מתקיים כצללית רעבתנית ופרזיטית, ומביא אליו מדי שנה משתתפים בכירים כמו שר הביטחון שמוציא צו האוסר על כניסתם לישראל של הפלסטינים המוזמנים לטקס, ואחריו בג"ץ שמצטרף כדי לקבל את עתירתם של מארגני הטקס ולהזכיר לשר הביטחון שבסמכותו למנוע פרטנית מוזמנים שיש סיבה לא להזמינם, למשל, אם הם מתאבלים על בנם שנפל בניסיון פיגוע. אל הקרקס הזה מצטרפים מיד חברי כנסת הזויים שזועקים על שלטון בג"ץ, והתקשורת הישראלית, כמובן, נותנת חסותה לפסטיבל השנתי ומאפשרת את המשך הפצתם של השקרים וההסתה ללא שמץ בדיקת עובדות. כל המשתתפים יוצאים ממנו כשהם רחוצים בטוהר הגזע.

יש סיבה טובה לכך שדווקא את האירוע הזה, תלולית קטנה של קיום משותף בשולי השמאל, הפך הימין הקיצוני לגבעה שצריך להרוג עליה. זה קצת כמו במתקפה המאורגנת והממומנת על "שוברים שתיקה": זה מתחיל בלוחמי צה"ל שמוסרים עדויות על מה שראו ועשו בשטחים, זה מתחיל בארגון אולטרה-לגיטימי בימיו הראשונים שהושחר באופן שיטתי, והופ קופצים עד הפיכתו למוקצה במיינסטרים. כי אם הצלחת לשבור את החוליה החזקה בשרשרת כל האחרות יתנתקו כבר מעצמן. כי אם משתקים ומחסלים ארגון הזכויות הכי לגיטימי שיש, אין יותר ארגוני זכויות לגיטימיים. כי אם מערערים טקס זיכרון שמצמיח תקווה מתוך האסון, אפשר להרוג את התקווה. העובדה שמנהיגי המחנה הדמוקרטי אינם מגיעים לטקס הזה מעידה שזה כבר עובד.

ובכל זאת, מדי שנה, גם אחרי הקורונה ואחרי ניסיון ההפיכה, טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני של ארגון "לוחמים לשלום" ופורום המשפחות השכולות ממשיך לצמוח ולהתפתח, ואלפי ישראלים מגיעים אליו לא כי הוא "אלטרנטיבי" אלא כי הוא הדבר עצמו. האתוס לפיו קורבנות המלחמה לא היו לשווא כי בזכותם אנחנו כאן ויכולים לשאוף לשלום ולקיום משותף, עומד בניגוד מוחלט לדוקטורינת נתניהו, "לנצח תאכל חרב", שעליה מושתתת האידיאולוגיה המדינית של הימין המשיחי. הזיכרון והשכול המשותפים הם הבסיס והיסוד להבנה שמלחמות נוספות לא יועילו. וזה בדיוק מה שכל כך מפחיד את משתתפי הטקס שמאחורי הטקס. הוא מוכיח שהם חיים בשקר. אסור שהשקר הזה ייחשף. התוצאה היא פסיכוזה המונית.

החל מאתמול בערב, כשבג"ץ פסק כצפוי שעל שר הביטחון לאפשר את כניסתם של הפלסטינים המוזמנים לארץ בכפוף לבדיקות ביטחוניות, פנתה מכונת הרעל נגד טקס הזיכרון היהודי-פלסטיני כמיטב המסורת הריטואלית, וסביר שגם הערב יאפשרו שוטרים לבריונים בשכר לאיים על המשתתפים ולקלל אותם, השלב האחרון בטקס הבאמת אלטרנטיבי שמסתתר מאחורי הטקס הזה. הפקת הטקס האלטרנטיבי הזה השנה הייתה מעט פחות ממוקדת, בגלל אירועי ההפיכה המשטרית וההכנות למפגן התמיכה הביביסטי ביום חמישי, אבל בריונים תמיד אפשר לגייס. אחר כך הם יספרו לאנשי "לוחמים לשלום" שאנחנו אחים וחייבים אחדות. נזכור.