כל המקומות שפתוחים בסגר: הרשימה שאסור לנו לפרסם

כמה שזה מגוחך. כבר 18 שנה שטיים אאוט מתמחה ברשימות והמלצות על כל מה שקורה בעיר, קונספט די פשוט לפיו אנחנו יודעים כל מה שקורה בעיר ומכירים את כל המקומות ויודעים מה הכי טוב וכדאי, ומטוב לבנו משתפים במידע המתומצת גם את הציבור הרחב, אקט כמעט אלטרואיסטי ונטול שמץ של זחיחות, יוהרה או ציניות. לא, אין צורך להגיש אותנו כמועמדים לפוליצר, זוהי שליחות שאנחנו ממלאים בענווה  ובאחריות. אבל עכשיו אסור לנו.

עוד לפני כניסת הסגר, כשעל העיר ירדה האווירה המיוחדת הזאת של היסטריה מהולה במועקה, הצטברו במערכת שלל מידעים על מקומות שינסו להישאר פתוחים במתכונת כזו או אחרת ולאפשר איסוף עצמי בשיטת השמ"ק המגוחכת, אותו שירות-משלוחים-קרוב (קריצה קריצה) שבו מלצר מביא לך שקית עם אוכל לספסל ממול. בחזרה מהסגר הראשון אפשרו למסעדות להושיב אנשים בחוץ. מאז ספטמבר אסור להם.

אבל רגע, אם זה על ארגזים ירוקים של תנובה שנראים כאילו היו שם במקרה אז אולי מותר? ואם לקוח גורר כיסא ומתיישב ואף אחד לא שם לב? ואם זה 1002 מטר מהבית? ואם אין איסוף עצמי אבל יש איסוף מהדלת ליד? ואם המקום נראה סגור אבל בעצם פתוח? ואם יש כיסאות צבעוניים של העירייה איפה שפעם היו כיסאות לא צבעוניים של המסעדה? ואם זה לא ממש "טייק אווי" אלא רק עברת בסביבה אז כבר אספת בעצמך? הכל מגוחך עכשיו חוץ מהצורך הברור לנסות ולשרוד.

בחנו את עצמכם: מה בתמונה הזאת מותר ומה אסור לפי תקנות הסגר? (צילום: גטי אימג'ס)

זאת רשימה יפה, רשימת המקומות שמאפשרים טייק אווי בסגר. יש ביניהם מקומות מוכרים יותר ופחות, שהדבר היחיד שמשותף להם הוא שלבעליהם לא נשאר המון מה להפסיד במאבק בתקנות שרירותיות שמאיימות להחריב את מפעל חייהם. בשבועות האחרונים שלפני הסגר התרוצצו בווטסאפ רשימות של מקומות שאפשר לשבת בהם עם לפטופ או בלעדיו, מקומות שפתוחים בשקט בשקט, מסיבות שמתרחשות מתחת לאדמה, הופעות סודיות. הכל מגוחך והכל במחתרת.

אין תו תקן עירוני נחשק יותר מ"מחתרתי" ו"סודי". ובואו נמשיך לגחך: כמובן שמבחינת בריאות הציבור עדיפים מקומות פתוחים ומפוקחים ולא מקומות נסתרים ופיראטיים, אבל ממתי בריאות הציבור מעניינת פה מישהו. זה בדיוק המקום אליו נגררת תל אביב בגלל התעמרות הממשלה בענפי התרבות, המסעדנות והבילוי. התחזית בעיר היא לחורף אנדרגראונדי בניחוח חיקוי של מרי אזרחי מאופק, מתחת לשולחן, בדלת האחורית, בלי לעצבן אף אחד. רק להישאר בחיים.

את רשימת המקומות האלה שנאבקים על עתידם עם דמעות בעיניים, אי אפשר לפרסם. היא תגרור לשם פקחים וקנסות וצווי סגירה ותזיק להם יותר מאשר תועיל. אחרי 18 שנה של פעילות עיתונאית למען העיר, מוסדותיה ועסקיה בתחום הבילוי והפנאי, זו הפעם הראשונה שבעלי מקומות מתקשרים אלינו ומתחננים שלא נכתוב עליהם שום דבר. כל העיר מתחת לרדאר. נמשיך לעדכן ולספר שקורים דברים שאי אפשר לספר עליהם, כמו שבממשלת ישראל אוהבים.

>> בעיות עולם קורונה: איפה תשתינו באמצע דייט במרחב הציבורי?
>> בעיות עולם קורונה: איפה יושבים עם לפטופ בעיר הזאת?