נצרת פינוקים: מסעדת השף הערבית הזאת שווה את הנסיעה צפונה

יש הרבה דרכים להתאהב בנצרת. אפשר להתאהב בכנסיית הבשורה היפהפיה ובעבודות האמנות המרהיבות שמאכלסות אותה. אפשר להתאהב בסמטאות של העיר העתיקה והשוק הקטן. אפשר גם, ואולי בעיקר, להתאהב בה דרך הבטן בהיותה אחד המוקדים המרכזיים בישראל לאוכל רחוב ערבי מעולה, בחנות תבלינים מרהיבה כמו אל באבור, במקדש הקטאייף של אבו אשרף, במפעל הטחינה והחלווה המקומים, באחת מיני שווארמות רבות שהיו גורמות לטופ-שווארמיות של תל אביב להתייפח מבושה.

והנה טיפ שמבוסס על עשרות ביקורים בעיר הקדושה לישועים: סופ"ש בנצרת הוא החופשה הזולה והמענגת ביותר שתוכלו לארגן לעצמכם בתוך תחומי ישראל. זה מתאפשר בעיקר בזכות בתי ההארחה הקטנים והצנועים שפזורים ברחבי העיר העתיקה ומזמינים מטיילים ללון בהם בשליש עד חצי מהמחיר המקובל בצימרים הצפוניים. הם מציעים חדרים קטנים ונקיים גם למשפחות וישאירו לכם בכיס הרבה כסף לבזבוזים, או במונחים שאני מעדיף להשתמש בהם: חיסכון בשווי מינימלי של עשר מנות שווארמה ללילה. אבל לפעמים הלב רוצה יותר. לפעמים הלב רוצה פינוקים. לפעמים הלב רוצה בית מלון עם מיטת קינג סייז ובריכה וג'קוזי וספא. ובנצרת אף פעם לא היו יותר מדי אופציות כאלה. אבל עכשיו יש.

מלון רמדה אוליבייה הוותיק שצופה אל נצרת ממרומי נצרת עילית (גזענים יכולים לקרוא לה "נוף הגליל" כמה שהם רוצים") עבר לאחרונה רמונט ושדרוג כללי, במסגרתו הודגשו מוטיבים ערביים והעניקו למה שהיה מלון סתמי למדי גרוב חדש של מלון בוטיק נצרתי אותנטי. החדרים נותרו לא גדולים אך הפכו יפים ונעימים, הספא מעניק טיפולי מסז' מקצועיים וחרישיים, הבריכה הסגורה והמחוממת עושה את העבודה שלה, הלאונג' על גג המלון אפוף קסם אוריינטליסטי נעים ומציע גם נרגילות (במרפסת הנאה) להשלמת האווירה. הכל מאוד נעים, אבל לא יכולנו להישאר לישון ובעצם באנו כדי לבדוק אם הכל טעים. ובכן, אתם בנצרת. צריך לקרות משהו דרמטי כדי שלא הכל יהיה טעים.

ירוק בעיניים וירוק בצלחת. לוקנדה (צילום:יחסי ציבור)

הידיעה הברורה הזאת לא הכינה אותנו למה שמתרחש בקומת הקרקע של המלון: מסעדת לוקנדה ("פונדק דרכים" באיטלקית) של השף ראמי אבו-ליל הייתה עד לא מזמן מסעדה איטלקית עם טאצ'ים ערביים-גליליים, אבל אחרי ששיפצו אותה בתקציב של שני מיליון שקלים היא השתפצה גם קולינרית ושמה כעת דגש משמעותי יותר על המטבח המקומי בתפריט, עם הרבה מנות מוכרות ואהובות בביצוע קולינרי עילאי. עוד לפני שהאוכל מגיע אפשר להתפעל מהעיצוב הנהדר בחלל המרכזי של המסעדה שטובל בצמחים ירוקים, כולל קיר הצמחיה הכי יפה שראינו מעודנו ואטמוספרה יוקרתית אך נגישה. במילים פשוטות: ספק אם יש מסעדה ערבית יפה מזו בארץ כולה.

התפריט של לוקנדה עדיין מכיל שרידים איטלקיים בדמות פיצות ופסטות שנראות מצוין וכמה עיקריות גנריות, אבל לא בשביל זה באנו. אנחנו פה בשביל מנות ראשונות כמו חציל אלבאשא (46 שקלים), מנה יפהפיה של חצילים על האש עם קרם פלפלים וקרם חציל וטחינה שמוכיחה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בשילוב השחוק לכאורה, שישברק בשרי ביוגורט זעפרן (68 שקלים) שמעלה את מנת הכיסונים האהובה לליגה אחרת, ראס אלעספור (84 שקלים) שהוא "פילה עגל מוקפץ בחמאת לימון על מצע סלט באבא גנוש בתוספת בוטנים מלוחים, כדורי לחם, קרם לבנה וקרם אבוקדו", אבל בעיקר התפוצצות פרועה ונהדרת של טעמים על הלשון, כמו גם ורסיות מעולות לקובה גלילית (59 שקלים), ארנצ'יני זעתר וג'יבנה (54 שקלים), טאבולה מושלמת (35 שקלים) וסלט לבנוני שמתפקע מטריות (38 שקלים).

לוקנדה (צילום:יחסי ציבור)

כשכל היופי הזה דוהר אל השולחן תוך דקות, קשה מאוד להישאר אדישים. גם מעריצים חרופים כמונו של המטבח הערבי-גלילי יתפעלו מהאופן בו משחק השף אבו-ליל עם הקונבנציות של הז'אנר ומוציא תחת ידו ורסיות מרהיבות של מנות שחשבתם שכבר הכרתם לעומק. הוא גם הקים חוות גידול קטנה לעשבים ירוקים אורגניים, ממנה נקטפים בכל בוקר תרד, עולש, שומר, כוסברה, ריגלה, חסה ועוד. התוצאה היא סט מסחרר באיכותו של מנות פתיחה מעודנות ואלגנטיות למראה עם פרופיל טעמים עוצמתי, ואיזון מושלם בין מלוח, חמצמץ ואוממי, שמצרף את לוקנדה בקלילות לרשימה המצומצמת של מסעדות שף ערביות ששוות נסיעה לצפון.

אפשר לבנות כאן ארוחה שלמה מראשונות וסלטים (נדיבות למדי), כולל מנת שווארמה נצרתית נוטפת עסיס שמוגשת עם לאפה לבנונית דקיקה וסלט גרגיר (65 שקלים) ומנת עראייס אלסולטאן עשויה היטב ומתפקעת מבשר מתובל (54 שקלים), בלי לחוש לרגע בחסרונה של מנה עיקרית. לשמחתנו, זה שאפשר לא אומר שחייבים. העיקריות בתפריט של לוקנדה אמנם מעט פחות מיוחדות ומרגשות מהמנות שקדמו להן בארוחה, אבל כשנופלים על יום של צלעות טלה מהאיכות הגבוהה ביותר שמתערסלות בחיק תבשיל פריקי קלאסי, אי אפשר להתלונן, גם לא על קבב חלבי מצוין שמגיע עם לחם שנאפה על ענף עץ זית. בכלל, את התלונות שלכם אתם תגלו שהשארתם בכניסה לנצרת. באתם ליהנות.

>> לוקנדה, דרך הציונות 29, נצרת עילית. ראשון-שבת 23:00-08:00, פרטים והזמנות כאן