אומניה בראסרי, מקדש הקרניבורים של משפחת דבאח בדיר אל אסד, משגר שלוחה אלגנטית לכיכר גבעון המתחממת. בתפריט: אוכל ערבי-גלילי והרבה בשר איכותי מעדרי האנגוס של הבעלים, במחירים סבירים יחסית לשוק ועם דילים יפים לעסקיות והפי-האוור. "הגיע הזמן שתל אביב תכיר את אומניה מקרוב"
משהו טוב קורה בכיכר גבעון. בשנים האחרונות היא מממשת את הפוטנציאל הטמון בה כמקום ששווה לעצור, לבלות ולאכול בו. רק לאחרונה נפתחו בכיכר שני ברי יין שווים, Brix הקצת יותר ותיק ו-Sorsettoהחדש, וכעת מקבלת הפיאצה העירונית תיגבור קרניבורי מהגליל עם פתיחת אומניה בראסרי, אחות למוסד הבשרים מדיר אל אסד. וזו כבר חדשה מעניינת באמת, כי את הבעלים אתם כנראה מכירים לכל הפחות בשם: משפחת דבאח, מגדולי מגדלי הבקר מזן אנגוס בארץ ובעלי מפעל לעיבוד בשר. קיצור שרשרת התהליכים מהמפעל למטבח מבטיח בשר איכותי, הבטחה שבאומניה בראסרי מקפידים לקיים.
>> האיזקאיה היפנית הזאת היא כל מה שטוב באוסקה. והיא בפלורנטין
>> ראמן להמונים: האם דין שושני פיצח את קוד המסעדנות החדשה?
אומניה בראסרי נשענת על תהילת מסעדת האם בצפון, מקדש בשרים שקרניבורים נוהרים אליו מכל הארץ. הלוקיישן בכיכר גבעון אינו זר לבשר: בעבר פעלה כאן מסעדת אנגוס, גם היא בבעלות משפחת דבאח, שהתמחתה בסטייקים והמבורגרים עסיסיים. לקראת פתיחת הבראסרי החלל עוצב מחדש. קירות בטון חשופים ומתכת משקפים סגנון אורבני־תעשייתי רזה, בניגוד למסעדה בצפון שנראית כאולם אירועים מעוצב. שולחנות מכוסי מפות לבנות מייצרים אווירה נעימה ומזמינה במרפסת שבחזית, הפונה לכיכר גבעון (בכניסה מרחוב הארבעה ממשיך לפעול המותג אנגוס כדוכן סטריט פוד לאכילה במקום עם מקרר לרכישת מוצרי בשר).
שף אסיל שריף, שמוביל את אומניה הצפונית, מחלק כעת את זמנו בין דיר אל אסד לתל אביב. לניהול הבראסרי הוא צירף אליו את המסעדן חמודי ברגות (אלמרסא בנמל עכו, סמא וראסיף בחיפה), שמוביל את התחדשות החברה בתחום המסעדנות. בתפריט שהרכיבו השניים מככבות מנות דגל ממסעדת האם, שעברו לכבוד העיר הגדולה מתיחת פנים.
למשל? סלט עגבניות וגבינת שנקליש מיובשת מתוצרת בית (59 ש"ח), קובה נייה עם לחם שראק דקיק (78 ש"ח), קטאייף במילוי בשר עגלה מפורק (75 ש"ח) וכיסוני שישברק טלה נהדרים ברוטב יוגורט עזים עם צנוברים ותרד (79 ש"ח). אגף המנות העיקריות מציע קבב אדנה עם קרם חציל שרוף וסלט בצל וסומאק (99 ש"ח), צלעות טלה קטנות ומושלמות על תבשיל שולבטו עגבניות (199 ש"ח), המבורגר 220 גרם עם רוטב ראגו (85 ש"ח) וסטייקים מנתחים מעדרי האנגוס של הבעלים במחיר סביר יחסית לשוק, 58-49 ש"ח ל-100 גרם. שריף מבטיח שבהמשך יתווספו הברה נייה (בשר נא כמו בקובה נייה אך ללא בורגול) ומנות מאומניה המקורית שמשקפות את המטבח הערבי גלילי, כך שיש למה לחכות.
בשעות הצהריים (16:00-12:00) יוגש בבראסרי תפריט עסקיות בפורמט ראשונה ועיקרית במחיר העיקרית בתוספת כוס שתייה. במנות הפתיחה תמצאו סלטי טאבולה ופאטוש, חציל בלאדי, נקניקיית מרגז, עראייס (בתוספת 22 ש"ח) וקרפצ'ו עגלה (תוספת 25 ש"ח). העיקריות מבוססות על תפריט הערב בצורה מהודקת ותמציתית יותר, שמתאימה להפסקת צהריים קצרה. אם נשארים בגזרת ההמבורגר, חזה עוף ושניצל שייטל אפשר לסיים ארוחה בפחות מ-100 ש"ח. מעדיפים סטייק? תתכוננו להיפרד משטר כחלחל, אבל הרי ידוע שבשר הוא תענוג יקר.
מאידך, אם באקט של צרכנות נבונה תדחו את ארוחת הצוהריים להפי האוור (20:00-17:00), תקבלו 20 אחוז הנחה, ואז הדיל כבר הרבה יותר משתלם. "למרות הצוות המקצועי, חומרי הגלם הגליליים והמשובחים והבשר האיכותי של דבאח, המצב הביטחוני בצפון לא פסח על המסעדה בכרמיאל", מסכמים שריף וברגות. "נתונים אלו הובילו להחלטה שחבל להשאיר את כל הטוב הזה בצפון, והגיע הזמן שתל אביב תכיר את אומניה מקרוב". ואם משפחת דבאח תחליט לפתוח בעיר סופרמרקט מטורף כמו בקניון שבו נמצאת אומניה הצפונית, בכלל הרווחנו.
>> אומניה בראסרי, הארבעה 20, ראשון-שבת מ-12:00
