המתקפה המחליאה על לירי אלבג, בעקבות דברי הביקורת שלה על נתניהו, היא עוד הזדמנות להתעורר מההזיות על "סף תהום" ולהבין שכבר נפלנו ואנחנו שוכבים בקרקעית, מרוסקים ושבורים, והדרך הארוכה למעלה והחוצה לא עוברת בהמתנה לעוד "חציית קו אדום". הזיות לא יוציאו אותנו מהתהום הזאת
אנחנו לא על סף תהום. במציאות האמיתית, מאז השבעה באוקטובר אנחנו בקרקעית התהום, מרוסקי איברים ושבורי לב, ומתוך הכאב הנורא צפה הזיה קולקטיבית מאלחשת על אחדות ותקומה ותיקון ובנייה מחדש. בעודנו מוטלים שם על האדמה אנחנו ממלמלים כמו מתוך חלום: "אנחנו על סף תהום". זה מרגיע. כמעט כאילו עוד לא נפלנו. האסון הגדול עוד לא התרחש. אם רק נפגין מספיק, נגיש מספיק בג"צים ונשמע מספיק נאומים שזועקים "אנחנו על סף תהום", משהו בטח יקרה ונצליח לבלום ברגע האחרון ולהתעורר. ואז מגיע הרגע שבו לירי אלבג, התצפיתנית פדויית השבי שהופקרה 477 יום בידי חמאס, מותקפת בידי אלפי ישראלים בקללות ואיומים. זה רגע להתעורר בו ולהבין שאנחנו על הקרקעית. שבורים לרסיסים. והזיות לא יוציאו אותנו מהתהום הזאת.
>> פוליטיקאי נולד: בבחירות הבאות אני רוצה להצביע ליאור שליין
>> מאחורי הצללים: הנה, ביבי, מצאנו את הדיפ סטייט האמיתי
ערוץ 14: לירי אלבג השתמטה מצה״ל במשך 477 ימים רצופים
— Ori Groß (@ORI_GROSS)April 7, 2025
לירי אלבג, שהופקרה על ידי המדינה כתצפיתנית והופקרה שנית אחרי שנחטפה, הפכה עם שובה לסוג של מאמי לאומית כשסיפורי גבורתה ותושייתה בשבי החלו להיות מסופרים, והתגבשה כסמל לעמידה הגאה של החטופים מול הטרוריסטים. העובדה שגם היא הפכה להיות מטרה של מכונת הרעל לא באמת מפתיעה: בראיון לקרן נויבך ברשת ב', אמרה אלבג שהיא מאשימה את בנימין נתניהו במה שקרה לה. זה הספיק – כמובן – כדי לשחרר עליה את כל קבוצות הטלגרם והווטסאפ של הימין הביביסטי, ולהציף את הרשתות החברתיות באלפי אמירות מחליאות נגדה. זרם השנאה היה כה חזק ומבעית שאלבג ביקשה מרשת ב' להסיר מהרשתות את קטע הראיון הספציפי שבו אמרה את הדברים. מחבלי חמאס לא הצליחו לסתום לה את הפה, אבל המון ישראלי מוסת כן. אפשר לכבות את האורות.
כך יעשה לחטופה שהעזה להביע דעה: בשעות האחרונות אנחנו מזהים מתקפת רעל נגד לירי אלבג.
"זבל של נערה חבל שלא נשארה שם"
"שאלוהים יקח אותה בדרך אחרת"
"לשלוח אותה חזרה לעזה"
הסיבה: ראיון במסגרתו אמרה כי נתניהו אשם בטבח ה-7 באוקטובר >>>pic.twitter.com/tQsUIeBHjW
— פייק ריפורטר | FakeReporter (@FakeReporter)April 7, 2025
תשומת הלב התקשורתית נדדה בחודש האחרון מהמאבק להחזרת כל החטופים אל אירועי ההפיכה המשטרית וקטארגייט, ויחד איתה דעך במידה מסוימת גם העניין הציבורי בחטופים, בדיוק כשממשלת המחדל החליטה לחדש את הלחימה, לסכן את חייהם של 24 חטופים שנותרו בידי חמאס (שכבר הודיע שלא יפנה אותם מאזורי הלחימה) ולהפקיר אותם בפעם השלישית או הרביעית. מי סופר? בטח לא התקשורת שממשיכה ברובה למעול בתפקידה, לא דורשת להבין מה בדיוק כוללת אותה "לחימה בעזה" ומה מטרתה הסופית, ולא תובעת מהדרג המדיני הסברים על מהלכיו חסרי הפשר. בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה שנערך בשבוע שעבר הוענק פרס מיוחד לעיתונאיות שמלוות את משפחות החטופים, ובהחלט הגיע להן, אבל הערוצים מנרמלים את החזרה ללחימה ובפועל מנרמלים את הפקרתם למוות.
לירי אלבג נאמבר וואן.
תקשיבי טוב ילדה: אל תפחדי. מכונת הרעל היא לא דבר אמיתי. היא אוסף של בוטים. אלה אפילו לא אנשים אמיתיים. גג כמה כלומניקים שנסחפים אחריה.את הדבר האמיתי.
מה שקרה לך זה אמיתי.
האהבה שאת מקבלת ברחוב היא אמיתית.
הכאב שלך הוא אמיתי.
הסבל של מי שנשארו שם אמיתי.…pic.twitter.com/NFak6Ebpp0— Moran Michel (@MoranMichel3)April 7, 2025
כשזה מצב העניינים, ההתנפלות הברברית על לירי אלבג נראית לרגע כמעט טבעית ואורגנית, העתק משובט של עשרות לינצ'טרנטים מנווטים היטב שראינו בעשור האחרון נגד כל מי שעמד בדרכו של נתניהו, כולל משפחות שכולות ומשפחות חטופים וגיבורי ישראל לדורותיהם. אז שעל לירי אלבג הם יחוסו? והרי גם גל הזעזוע מהשפל הנורא הזה יחלוף עד שנגיע לשפל הנורא הבא, איש לא יגבה מחיר מהתוקפים ומשולחיהם, ולמרות התמיכה הציבורית הנרחבת באלבג בתגובה למתקפה מעוררת הבחילה הזאת, את המטרה שלה היא השיגה: לירי אלבג הושתקה.
בעניין מכונת הרעל שניסתה להשתיק את לירי אלבג, אני רק רוצה להזכיר שזו ה״מדיניות״ עוד מאז העסקה הראשונה-
אופיר אנגל העז לכעוס על נתניהו שלא החזיר אז את יוסי שרעבי, אבא של חברה שלו שנשאר חטוף מאחור (שלאחר מכן שרד חודשים ארוכים ונרצח בשבי) וחטף הודעות נאצה ואיומים שהביאו אותו להפסיק…— Michal Peylan • מיכל פעילן (@michalpeylan)April 8, 2025
היא לא שורדת השבי הראשונה שמותקפת באלימות כזאת, כפי שהיטיבה מיכל פעילן להכניס לקונטקסט, זה כבר קרה בעוצמות כאלה ואחרות לחטופים פחות מתוקשרים, וגם מצד שמאל היו כמה מטומטמים שחשבו שהם יכולים לומר לנועה ארגמני מה לעשות (אם כי לא באלימות המילולית המחרידה שהיא הסטנדרט הביביסטי). אבל עצם העובדה שגם החטופות פדויות השבי הן מטרה לגיטימית בקרב סביב שלטון נתניהו, מעידה על עומק התהום שאליה צנחנו. הן היו אמורות להיות קדושות. מעל לכל מחלוקת. שיגידו מה שהן רוצות, שיעשו מה שהן רוצות, המדינה צריכה לבקש מהן סליחה עד סוף ימי חייהן ולרפד אותן בכל אמצעי שיאפשר את החלמתן. במקום להחלים הן צריכות להילחם למען האחים שלהם שמופקרים שוב בשבי תוך כדי שבני עמן מקללים אותן. זו תהום עמוקה מאוד. זה הגיהנום.
תנו לזה לשקוע שניה שלירי אלבג נאלצה לבקש מ״כאן״ להסיר את הראיון עמה שאמרה בו שביבי אחראי וצריך ללכת הביתה, כי היא לא עמדה בצונאמי הנאצות והגידופים העטוף בקצף פה של כל כלבי התקיפה של הכת. גם מיליון מיכלי אקונומיקה לא ינקו את שלולית הביוב שמדינת ישראל הפכה אליה. טפי על כל המעורבים
— מר כ. (@Nifla_Po)April 7, 2025
מי שממשיכים לקשקש ולהמתין לאיזו "חציית קו אדום" צריכים לקרוא את התגובות המפלצתיות נגד לירי אלבג ולהביט לאחור: הכל אדום. שדה שלם של קווים אדומים שכבר חלפנו על פניהם, עד קצה האופק. לא בג"ץ, לא היועצת המשפטית לממשלה ולא ראש השב"כ יחלצו אותנו מהתהום הזאת. הדרך לצאת ממנה כרוכה בהתעוררות מהחלום הנעים שבו "אנחנו על סף תהום" ובהבנה שצריך לאחות שברים ולהתחיל לטפס למעלה והחוצה. האיחוי והריפוי לא יתאפשרו כל עוד אנחנו מפנטזים על סף התהום. הלוואי שעדיין היינו שם, לפני הנפילה.
סליחה שמתעכבת על זה בזמן הבלגן בבג״צ, בבית הלבן ועוד אבל-
לא נרגעת ולא רוצה לנרמל:
חיילת שבוע בצבא נחטפת באכזריות
עוברת זוועות עולם 500 יום בשבי
מצילה חיים של החברות שלה
של אנשים מבוגרים
גיבורה
אומרת מילה על ביבי-מאחלים לה למות ולהישאר שםזו באמת החברה שהפכנו להיות?
— Sivan Cohen Saban סיון כהן ????️ (@sivanhakolkalul)April 8, 2025
התשובה לשאלה של סיון כהן בציוץ הנ"ל היא "כן". זו באמת החברה שהפכנו להיות. הדרך לתיקון תהיה ארוכה, אם בכלל, והיא מתחילה בהפנמה שבערוגות השנאה של נתניהו גדל דור שלם של ישראלים נטולי חמלה, אמפתיה ותחושה של שותפות גורל, ויידרשו כנראה שנות דור כדי להוביל מהלכי דה-ביביזציה בחברה הישראלית ולנקז את כל הרעל הזה לפני שנטבע בו. זאת המשימה. לא בטוח שהיא אפשרית. אבל אנחנו חייבים את זה ללירי אלבג. נאמבר וואן.