המסעדה היפה שעל הים שרדה 10,107 ימים, והבר שעל החוף רק טיפה פחות, אבל שילוב בין משבר המלחמה לשיפוצים בלתי נגמרים הכריע את הכף, וגרם לבני משפחת גנור להחזיר את המפתחות לחברת אתרים, ולסגור. "אוקטובר 23 שבר אותי. אני אומרת שלום, מסתכלת על הים וממשיכה הלאה. אהבתי כל רגע כאן עד שהרגשתי שכבר אי אפשר יותר"
בלי הודעה מוקדמת, ככה באמצע היום, נפלה עטרת ראשנו: מאנטה ריי ועלמה ביץ' נסגרות. בהודעה שפרסמה לפני דקות ספורות, מונה הבעלים עפרה גנור במספרים את חייה של המסעדה הוותיקה – בת 10,107 ימים, שהן מעט יותר מ-27 שנים: 924 עובדים (מהם תשעה רופאים), 2,640,093 אורחים, 1,880,302 ביצים שנשברו והפכו לחביתות, ואינסוף שקיעות להתפעל מהם "כי אין אחת שדומה לחברתה". במקביל תיסגר גם מסעדת החוף האהובה עלמה ביץ', שניהל בהצלחה רבה הבן אוריה גנור. בסוף החודש נגיד שלום אחרון למזנון שמוכר ארטיקים ושתייה במחיר מפוקח, למסיבות השמחות בסופי שבוע וללוקיישן הבלתי נשכח, ששימש עבור רבים בית ואוויר לנשימה.
>>
עבור קוראינו היותר צעירים נזכיר שמאנטה ריי החלה את דרכה בשנת 1998 כמזנון חוף, אז עפרה גנור ובעלה, הצלם אבי גנור, החליטו להחיות את רצועת החוף המוזנחת הגובלת ביפו, זכו במכרז שפרסמה העירייה, והשאר היסטוריה. המבנה הצנוע אירח בין קירותיו זוגות רומנטיים ומשפחות, עשירים ועשירים פחות, צעירים ומבוגרים, שכולם נמשכו ליהלום שבכתר – שולחן בקו ראשון לים.
את המטבח הוביל ב-13 השנים האחרונות שף רונן סקינזיס, שיחד עם גנור יצר תפריט קלאסי על בסיס דגים ופירות ים, וביסס את מעמדה של מאנטה ריי במרקם החיים הקולינרי בעיר. מגש מזאטים בבוקר וסיר ברזל שחור עם מיקס פירות ים חרותים בדברי הימים של תל אביב (תמצאו אחד מהם ברשימת26 המנות הכי מיתולוגיות בתל אביב), בדיוק כמו הנוף הכחול מקצה לקצה שנשקף מהמרפסת.
לפני כשנה יצאה המסעדה לשיפוץ שמסתיים, כאמור, בסגירה סופית. "החלטנו לוותר על המשך הדרך, והחזרנו את המפתח לחברת אתרים, שתצא למכרז חדש", מסבירה גנור. "בחנו כל מיני אפשרויות אבל בסופו של יום לא הרגשתי שאני יכולה להרים עוד פעם מקום מהתחלה. אוקטובר 23 שבר אותי. אני אומרת שלום, מסתכלת על הים וממשיכה הלאה. אהבתי כל רגע כאן עד שהרגשתי שכבר אי אפשר יותר".
מסיבות חוזיות, יחד עם מאנטה ריי ייסגר גם עלמה ביץ', שהוקם שנה אחרי פתיחת המסעדה. בעבודה קשה ועשר אצבעות חרוצות הצליח גנור הבן לטעת בהווייה העירונית גם מה שנחשב לאחות הקטנה והממזרית של חללית האם. מבוגרים בלוק ממותג וילדים בבגד ים, עונדי ברייטלינג ונועלי הוואיאנס, מסיבות רווקות ופרלמנטים של קשישים – כולם התערבבו אלה באלה, הורידו מרגריטה קפואה (או קרטיב) ורקדו על שולחנות.
רבים מבין משתתפי מדור "העיר שלי" בחרו בעלמה ביץ' כמקום האהוב עליהם בעיר, והחוף עצמו נבחר לאחד מהפארקים והחופים האהובים בתל אביב. בקרוב גם זה ייגמר. "אני לא מרגיש שאני סוגר בר על החוף אלא את הבית עם הנוף", אומר גנור, שהתחיל לעבוד בעלמה ביץ' בגיל 14 כמוכר ארטיקים וקולה. "אהבתי את זה מאד. כל הברמנים בדיוק חזרו מהודו וכולם דיברו באהבה וכבוד. הייתה תחושה של קבלה ושלווה. הבנתי שאלו התחושות שאני רוצה להרגיש תמיד ובכל זמן, וכל אדם באשר הוא אדם. זה הקסם. עלמה ביץ' תמיד הייתה פתוחה בפני כל אחד כמו שהוא – רק תהיה חבר", הוא כותב במכתב הפרידה.
מאנטה ריי ועלמה ביץ' יסגרו את הדלתות בפעם האחרונה בסוף החודש, וכך תם עידן בתולדות המסעדנות ותרבות הבילוי בעיר. מה יקרה בהמשך בפיסת הקרקע הנחשקת עוד אין לדעת, והתשובה תלויה בתוצאות המכרז שיתפרסם בקרוב. עפרה גנור ממשיכה הלאה ומייחלת למישהו שימשיך את המסורת. "בקשתי מחברת 'אתרים' להעביר את מאנטה ריי, בבת-עיני, לאנשים משובחים ומקצועיים שישמרו עליה, שיאהבו אותה לפחות כמו שאתם ואני אהבנו", היא כותבת במכתב הפרידה ומוסיפה שהיא מקווה שהבעלים הבא ישמור על הגחלת. "שיבוא מישהו חדש ויעשה מקום טוב, שישמור על הרוח ועל האהבה שהייתה כאן. אני את שלי בתחום הזה עשיתי. עכשיו תורו של הדור צעיר".