מה רואים הלילה: אנשים שחיים במציאות מדומה, ומתים על זה

זה היה רק עניין של זמן עד שהשוק יתחיל להיות מוצף בסרטים דוקומנטריים על נזקי הקורונה, ואחרי הגל הראשון והצפוי של צוותים רפואיים ובריאות וכל השיט הזה, הגיע הזמן לכיף. בערך. כלומר, תלוי אם בכיף אתם מחשיבים אנשים שהעתיקו את חייהם לתוך העולם הדיגיטלי ומקיימים כל קשר אנושי רק באמצעים וירטואליים לכיף.

הדוקומנטרי "We Met In Virtual Reality", שעשה את בכורתו בפסטיבל סאנדנס בינואר האחרון ושודר אתמול ב-HBO עוקב במשך תקופת סגרי הקורונה אחר העולם הוירטואלי של VRChat, רשת המאפשרת לאנשים לייצר אינטראקציה בעולם וירטואלי, ובעזרת אווטארים תלת מימדים שהמשתמשים בונים לעצמם. כך שגבר שחור ענק עם קרניים יכול להתאהב בנערת מאנגה קטנטנה ואנשים שאיבדו את מחייתם במהלך הקורונה מצאו גרסה חדשה להם, למשל מורה לשפת סימנים שפתחה שיעור מחודש.

>> אתמול בלילה ראינו את הדוקומנטרי של נטפליקס על האיש שהמציא את פורנו הנקמה

הסרט מצולם כולו בתוך העולם הוירטואלי, כולל ריאיונות מול המצלמה בדמויות האווטאר, אבל על פי הביקורות, זה לא הופך אותו לפחות אנושי. אם כבר, להיפך. "בצפייה בסרט, אתה שוכח מהר מאוד שלשני האנשים שמתכרבלים מולך יש קרניים וזנב או שהמטוס שבתוכו הם יושבים לא קיים", נכתב בהוליווד ריפורטר. "וכשהמורה לשפת הסימנים מדברת על לאבד את אחיה במהלך הקורונה ומדליקה נר וירטואלי לזכרו, אין שום דבר סינתטי בנוגע לרגשות שאתם חווים". בימאי הסדרה טען שהקשרים שנוצרים בעולם הוירטואלי "טהורים" יותר מקשרים אנושיים רגילים, ועל פי תיאורי הביקורות, נשמע שיש לו נקודה.

"We Met In Virtual Reality" שודר אתמול (28.7) ב-HBO וזמין ב-HBO Max