"מותק בול באמצע": מתחת להומור אפשר לשמוע את אזעקת האמת

כנראה שנסתרות הן דרכי הטלוויזיה הישראלית. ברוב העולם הנאור, סדרה שמצליחה כמעט תמיד תזכה להארכת חוזה לעונה נוספת, אבל בתוך הבלגן הישראלי על המסך ומחוצה לו, לפעמים עוברות שנים ארוכות בין עונה לעונה. העונה הראשונה של "מותק בול באמצע" עלתה לשידור במרץ 2021, שבועיים לפני הבחירות שבסופן הוקמה "ממשלת השינוי". מאז העולם הספיק להתהפך בערך עשר פעמים.
>> אוכל, קרינג' ושמלה לבנה: "ארבע חתונות" היא קאלט כמעט מיידי

רק עכשיו, אחרי עוד מערכת בחירות, ממשלת ימין קיצוני, הפיכה משטרית, טראמפ, AI וכמובן ה-7 באוקטובר, העונה השנייה של "מותק" הגיעה. ואם אז הסאטירה הפוליטית עוד השתעשעה ברעיון של כוכבת ריאליטי שהופכת לכוכבת פוליטית, היום תרחישי הקיצון הפכו לקיצוניים יותר. אותה פוליטיקה אבסורדית לה לעגנו ב-2021, הפכה לרעילה, מלחיצה וקטלנית יותר ב-2025.

העונה השנייה סובבת אחר השלכות מעשיה של מותק מרדכי, שחשפה בסוף העונה בצעד אמיץ את המושך בחוטים אלכס טורצ'ין, שלכאורה חוסל, ויוצא מהכלא כדי לסגור חשבונות. הוא לובש במהרה את גלימת "החוזר בתשובה", ומתחפר מאחורי תואר לוחם שחיתויות (עקיצה לעבר החבר אלדד יניב?) כדי לחזור לנקי כפיים. העלילה הזו אמנם מסדרת את הכלים על הלוח לקראת העונה, אבל כדי להבין את "מותק בול באמצע", צריך לחזור לאם שלה – "פולישוק".

המחזאי שמואל הספרי הוא הרוח החיה מאחורי שתי הסדרות, אבל זוהי לא נקודת הדמיון היחידה לסיטקום בן 3 העונות ששודר ב"קשת" בין 2009 ל-2015. למעשה, זה כמעט אותו סיפור – מותק מרדכי היא בעצם הגלגול המתמשך של רובי פולישוק, אותו אדם שלא היה אמור להיות שם. זה שהגורל זרק אותו למעמד של חבר כנסת, שמתגלגל מטעות לטעות ומוצא את עצמו בעמדות כוח שלא חשב להגיע אליהן. הן מרדכי והן פולישוק נכנסים לשטח ההפקר של הפוליטיקה הישראלית – העולם החלול של מפלגות המרכז ("מל"ל" ו"בול באמצע"), המקום שבו אין אידיאולוגיה סדורה, שעובר בקלות לימין ומתחנף לשמאל באותה הנשימה, ומה שהכי חשוב זה להיצמד לכיסא.

אבל יש גם הבדלים. "מותק בול באמצע", למרות שנוצרה ע"י גבר, היא סדרה מאוד נשית – לא רק עם גיבורה אישה, אלא גם עם קאסט שרובו הגדול מורכב מנשים. גילי איצקוביץ' כמובן מובילה אותו בגאון (תפקיד חייה, במידה רבה), אבל גם ליטל שוורץ, רותי אסרסאי, אופירה רחמים וענת וקסמן עושות את שלהן בגדול. בכל הקשור לגברים, התפקיד הגדול הוא של אבי קושניר בדמותו של טורצ'ין, הארכי-נבל המסוגל להכל. קושניר הוא בסך הכל דמות די חביבה, והיכולת שלו לגלם רשע בהחלט מרשימה.

אבל בעיקר הדברים, עם כל הכבוד לדמויות מעניינות, זה שב"מותק בול באמצע" יש הרבה סאבטקסט. זו עונה הרבה פחות מצחיקה – כלומר יש פאנצ'ים לא רעים (הספרי הוא בכל זאת כותב בחסד רם), אבל מתחת לכולם רובצת עננה. מותק היא כבר לא הילדה התמימה שהחלה את הדרך. היא הרבה יותר מצולקת, הרבה יותר מודעת למצב ולנחשים שמסביבה. זו קריצה מובהקת למציאות. לכולנו, שקצת התחדדנו ואיבדנו תמימות בארבע השנים האחרונות שעברו על ישראל.

גם הפוליטיקה השתנתה מאוד. אם בעולם של "פולישוק", שנולד אחרי מותה של מפלגת "שינוי" וטומי לפיד ז"ל, הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות לפוליטיקאי עלוב שמתגלגל לעמדת כוח הוא איזה הקלטה מביכה, או פרשת הצבעות כפולות (געגועים ליחיאל חזן). ב-2025 הפולישוקים (או "המותקות") כבר מאיימים לשלוח פצצות אטום על עזה, ומובילים אותנו להאג. האזהרה ש"פולישוק", ואחר כך "מותק בול באמצע", שלחו לפוליטיקה הישראלית לא ממש התקבל, והמצב שהן מתארות בוודאי החמיר.

המסר מכך די ברור: "הישמרו מהפולישוקים". הם אולי מרגישים לא מזיקים (מי באמת יכול לשנוא את איצקוביץ' או את ששון גבאי?), כאלה שבאו עם כוונות טובות והתגלגלו בדרך לא דרך למשרות שלהם – אבל הפוליטיקה הזאת היא הרסנית. ההשחתה שעברה הפוליטיקה ב-16 השנים שבין עליית "פולישוק" ובין העונה השנייה של "מותק בול באמצע" היא ההמחשה החיה לכמה מסוכנת הפוליטיקה החלולה. איך כשאנחנו שבים ובוחרים פולישוקים, שמנסים לומר את הדבר הנכון כדי להתקדם לתפקיד הבא, ולא אנשי מעשה עם אידיאולוגיה וכוונות – אנחנו גומרים עם אסון.

"מותק בול באמצע" פרצה לעולם שבו הפוליטיקה היתה כאוטית – ישראל של מערכת בחירות אחרי מערכת בחירות, ממשלות שלא מסוגלות לקום ומשבר פוליטי מתמשך על רקע משבר הקורונה. בעונה השנייה אנחנו חווים את ההשלכות של כל זה, כשהכאוס עבר מהפוליטיקה למדינה. הפעם, מתחת לאווירה המתקתקה ולהומור המקסים, אפשר לשמוע את אזעקת האמת.
מותק בול באמצע, כאן 11, ימי א' ב-21:30