הדרום בוער: האיש שהחריב את דרום תל אביב

1. זה נראה מספר כל כך גדול ומרשים. 28,000,000. כמעט כל דבר שיש 28 מיליון ממנו יהיה גדול ומרשים. בטח אם הדבר הזה הוא שקל. אבל בהקשר של דרום תל אביב זה מספר קטן ומעליב. ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו הגיע לדרום העיר באוגוסט 2017, לקול מצהלות התקשורת, והבטיח "להחזיר את האזור לאזרחי ישראל" (מה שזה לא יהיה). חצי שנה אחר כך, עם נסיגתו הבהולה מההסכם פורץ הדרך עם נציבות הפליטים של האו"ם, הוא הבטיח "מאות מיליוני שקלים" לשיקום ופיתוח דרום העיר. זה נגמר ב-28 מיליון פרושים על פני שלוש שנים.

בעשור הקודם, כש־60 אלף מבקשי מקלט התיישבו לשכונות האלה על הראש, היו פוליטיקאים שהפיקו מכך הון פופוליסטי־גזעני נאה. עכשיו, כשמספרם הופחת לכ־25 אלף, אפשר פשוט לחזור ולהתעלם מקומץ התושבים שמתגוררים בתל אביב הדרומית ובקושי שווים מנדט

2. למה קל כל כך לעלוב בדרום תל אביב? דו"ח חריף של מבקר המדינה משנת 2013 כבר סימן את הבעיה: ב-5 השכונות הדרום תל אביביות המרכזיות – פלורנטין, שפירא, נווה שאנן, התקווה וקריית שלום – חיים יחסית מעט מאוד אנשים. נכון ל-2011 חיו בהן פחות מ־40 אלף תושבים. בעשור הקודם, כש־60 אלף מבקשי מקלט התיישבו לשכונות האלה על הראש, היו פוליטיקאים שהפיקו מכך הון פופוליסטי־גזעני נאה. עכשיו, כשמספרם הופחת לכ־25 אלף, אפשר פשוט לחזור ולהתעלם מקומץ התושבים שמתגוררים בתל אביב הדרומית ובקושי שווים מנדט.

3. בתחילת דצמבר פרסמה מבקרת עיריית תל אביב-יפו דו"ח חריף לא פחות על כשלים בטיפול העירייה בדרי הרחוב. מספרם, לפי הדו"ח, עלה ב-50 אחוז תוך חמש שנים. זו בעיה שמתנקזת לרחובות דרום העיר באופן כמעט בלעדי. ביחידה לטיפול בדרי רחוב אמור להיות עובד סוציאלי אחד לכל 25 דרי רחוב. בפועל מטפל לעתים כל אחד מהם ב-100 דרי רחוב. העירייה התחייבה בתגובה להגדיל מיידית את מספר התקנים ביחידה. אפשר להמר כבר עכשיו: זה לא יספיק.

חבית חומר נפץ שעוד לא התפוצצה. נווה שאנן (צילום: טלי מאייר)

חלק גדול מזעמם של התושבים מופנה אל עיריית תל אביב־יפו, אבל היכן שהעירייה לא עושה מספיק – משרדי הממשלה אינם עושים דבר. הרווחה, הבריאות, המשטרה, התשתיות. כולם הפקירו את הדרום ב־40 השנה האחרונות

4. דרום העיר היא חבית חומר נפץ בוערת. הלהבות עדיין לא נגעו בדינמיט. כדי לפרק את המטען הזה דרושה השקעה, עדינות ותבונה. במליאת הכנסת התגאה גלעד ארדן בתחילת החודש בכך שבמהלך 2019 הופנו 101 דרי רחוב שמשתמשים בסמים או עוסקים בזנות לטיפול. עוד בדיחה. טיפה בים. חלק גדול מזעמם של התושבים מופנה אל עיריית תל אביב־יפו, אבל היכן שהעירייה לא עושה מספיק – משרדי הממשלה אינם עושים דבר. הרווחה, הבריאות, המשטרה, התשתיות. כולם הפקירו את הדרום ב־40 השנה האחרונות.

5. הפער בין מאות מיליוני השקלים שהבטיח נתניהו ובין ה-9.3 מיליון ש"ח לשנה שמגיעים בפועל הוא המקום שבו מתחיל הייאוש. השר גלנט כינס מסיבת עיתונאים חגיגית והודיע שדרום תל אביב היא אזור עדיפות לאומית, ואם כך נראה אזור עדיפות לאומית שנה וחצי אחרי שהוכרז ככזה – יש לנו כנראה בעיה בסדר העדיפויות. העירייה יכולה לשים פלסטרים יפים כמו מדרחוב לוינסקי, גינת פלורנטין ופארק החורשות, להשקיע בשיפור פני הרחובות ובחינוך, אבל בלי הממשלה זה לא יילך. והממשלה נטשה את דרום תל אביב. שוב. כרגיל.