במאי "משפחה בטרנס": כבר עשו סרטים על טרנסים, זה סיפור אחר

אופיר טריינין, במאי "משפחה בטרנס", תיעד את הרגעים הכי אינטימיים בתהליך ההפיכה של אב משפחה לאישה. כעת הסרט שזכה בפסטיבל דוקאביב עשוי לשלוח אותו לאוסקר

מתוך "משפחה בטרנס"
מתוך "משפחה בטרנס"
19 ביולי 2018

"משפחה בטרנס" מציע דיוקן אינטימי של משפחה עם ארבעה ילדים מנהריה שעוברת טלטלה כשאבי המשפחה עמית מזדהה כאישה, ונוסעת להשלים את המהלך באמצעות ניתוח לשינוי מין בתאילנד. בת הזוג גלית מחליטה להישאר בזוגיות ואף לחדש אותה בטקס נישואים נוסף, הפעם כשתי נשים. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב, שנכנס לאחרונה לרשימת 28 הפסטיבלים שהזוכים בהם זכאים להגיש מועמדותם לאוסקר בקטגוריה הדוקומנטרית. כעת הוא יוצא לסיבוב הקרנות בסינמטק תל אביב, וזאת הזדמנות לשוחח עם האיש שלכד את הדרמה המשפחתית המפתיעה והנוגעת הזאת במצלמתו.

איך התוודעת למשפחה?
"אני מקיבוץ בית ניר של השומר הצעיר. כשהייתי בן 19 אחי הגדול עמית יצא מהארון. הוא היה הראשון בקיבוץ שעשה את זה, והמשפחה קיבלה אותו אבל זו הייתה התמודדות. דרך אחי נוצר קשר עם עמותת תהל"ה, שמעניקה תמיכה להורים ולבני משפחות הקהילה הלהט"בית. עשיתי בשבילם סרטונים על הורים שמספרים איך הם קיבלו את השינוי. ב־2015 האחראית מטעם העמותה הביאה לי עוד סיפור. אמרתי לה שזה לא סיפור לשלוש דקות. נפגשתי עם גלית ואחר כך עם עמית וסיפרתי להן למה זה חשוב לי באופן אישי. נכון שהיום להיות הומו זה לא עניין, אבל להיות טרנסג'נדר בנהריה זה לא פשוט, ובאמצעות הסרט אפשר ליצור הכלה וקבלה".

אופיר טריינין (צילום: דין אהרוני רולנד)
אופיר טריינין (צילום: דין אהרוני רולנד)

עוד כתבות מעניינות:
זוכי דוקאביב יוכלו להגיש מועמדות לאוסקר
דור העתיד של הקולנוענים הישראליים עסוק בכלל בטלוויזיה
רגב: אם לא היינו לפני בחירות הייתי מבטלת את קרנות הקולנוע

איך שכנעת אותן ואת הילדים להתמסר למצלמה שלך?
"הראיתי להן את 'גם כשעיני פקוחות', הסרט שעשיתי על גבריאל בלחסן שזכה בדוקאביב ב־2010. אמרתי להן שאני לא בא ממקום רכילותי והבטחתי שלפני שהסרט ייצא הן יראו אותו ואם משהו יפגע באחת מהן נדבר על זה ונגיע להחלטה משותפת. לא רציתי שיקרה מה שקרה עם 'שקרים בארון', שהגיבורה הטרנסית התכחשה לו וניסתה למנוע את הקרנתו".

מתי התחלת לצלם?
"ביולי 2015. הייתי איתן בקשר טלפוני כל שבוע ובהתחלה הייתי מגיע הרבה לדבר וליצור אמון. הייתי אוכל צהריים, לא תמיד מצלם. במשך שלוש שנים הפכתי לבן בית. הן רוצות לדבר ולשתף. היה נעים להן שיש מלווה מעורב. התחלתי עם צוות אבל זה לא עבד והחלטתי לצלם בעצמי, אפילו שאני לא צלם, כדי להשיג אינטימיות. חלק מהזמן נלווה אליי גם הצלם אורי לוי, שעשה עבודה מדהימה ביכולת האנושית להגיע ולהיות. עם הילדים היה יותר קשה. דיברתי איתם והפכתי להיות המטפל המשפחתי. אני מלמד וידיאותרפיה באוניברסיטת תל אביב אז יש לי ניסיון. בשלב מסוים כשלא הייתי מגיע הם היו שואלים איפה אופיר".

בבית החולים בתאילנד גלית מתלוננת למצלמה על הדיכאונות של עמית בידיעה שעמית תראה את זה אחר כך.
"שם חל המפנה. הן היו כמעט חודש לבד בחדר בבית חולים. גלית טיפלה בעמית ומשהו התחיל להיסדק. היא גם כתבה שם ספר שהתחילה לכתוב עוד לפני הצילומים. זה חלק מההתפתחות שלה. עמית מגשימה את החלום שלה וגלית מתחילה תהליך שמביא אותה לסוף. גרתי באותו מלון והייתי מגיע כל יום לבית חולים ומביא להן אוכל ופירות. חלק מהזמן אמרתי לגלית לצאת להתאוורר וטיפלתי בעמית. במלון היו רק טרנסים ואף אחד לא הבין מה עושה שם גבר סטרייט. הייתי החריג וזאת הייתה דרך להבין מה עמית חווה כל הזמן – כשאתה השונה והחריג וכל הזמן מסתכלים עליך".

בחרת להתמקד בעיקר בגלית ובתהליך שהיא עוברת.
"הבנתי שכבר עשו סרטים על טרנסג'נדרים. הייחוד פה זה הזוגיות. ההתמקדות בבת הזוג ובילדים היא הזווית החדשה. גלית מתחילה כדודה כזאת ופתאום היא פרח. היא גילתה את עצמה".

איך המשפחה הגיבה לסרט?
"עשיתי הקרנה נפרדת לגלית ולעמית. היה הרבה בכי. ואחר כך הקרנתי אותו לשתיהן עם הילדים – והיה המון צחוק והרבה בכי. הן יצאו מחוזקות מהצפייה בילדים שלהן על המסך, כי אלה ילדים מדהימים ביכולת הרגשית והאינטליגנטית להכיל. הם גם ראו תמונה יותר נעימה לעין ממה שקרה במציאות, כי יש רגעים קשים שאין הצדקה לשים אותם בסרט. המטרה היא לספר סיפור שאפשר להגיש אותו לקהל רחב יחסית, לא רק בתל אביב, ואולי לגרום לשינוי, סליחה על הססמאות".

אילו רגעים למשל?
"לגלית יש אחות שחזרה בתשובה וניתקה קשר. בתחילת הסרט רואים אותה אבל אחר כך הרב אמר להם לנתק קשר. גם האבות ניתקו קשר".

"משפחה בטרנס" (צילום: רואי רוט)
"משפחה בטרנס" (צילום: רואי רוט)

 איך אתה מתכונן לאופציה של האוסקר?
"אנחנו ממש בתחילת הדרך אז אני לא יכול לצאת בהצהרות. השלמנו את הסרט רגע לפני דוקאביב ורק עכשיו אנחנו מתחילים להניע את הגלגלים לחו"ל. אולי ההתנגדות של טראמפ לטרנסים תעשה לנו את העבודה באמריקה".

← "משפחה בטרנס", סינמטק, שפרינצק 2 תל אביב, שבת (21.7) 17:30 ושני (23.7) 21:00, 30 ש"ח; זמין גם ב־yes VOD

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד