הנורמן בר נסגר אחרי 20 שנה: "זו הפכה לעיר של מגדלים ועשירים"

שני עשורים זו תקופה לא מבוטלת, ובמיוחד שני העשורים הישראלים האלו שהרגישו כמו מאתיים שנה, במהלכן הפך הנורמן בר למוסד שהוא הרבה מעבר לבירה, יותר ממקום בילוי – אלא מסורת תרבותית שהיתה חלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי של תל אביב. אמנים צעירים לצד ותיקים הופיעו בין כותליו, משוררים התחילו את דרכם שם, אחרים סיימו אותה בנורמן. בוודאות יש רקורד זוגות שגם יצאו לכאן לדייט ראשון. וכך, אחרי עשרים שנות פעילות, הודיעו היום בעלי המקום – האחים יחזקאל וציון נפשי – שזה העת לסגור.

>> שככה יהיה לנו טוב: יש פופ-אפ של גלידה בתוך בריוש של חגי והלחם

הם אמנם לא היו שם מהרגע הראשון, אבל יחזקאל התחיל לעבוד בנורמן לפני 15 שנים, ואחיו הצטרף אליו במהרה. וכבר 11 שנים (וחצי) הם בעלי המקום. זה היה בר שהיטיב לבטא את הלך הרוח של תל אביב – חופשי, תרבותי, בוהמייני במידה, וגם מקום ששמר על נונשלנטיות מסוימת. לאורך שני עשורים – בטוב וברע, במגפה עולמית ובמלחמות – המקום פעל כמוקד תרבות, כך למשל פעלה במקום מסורת "המילה הכתובה" בכל יום שני, במסגרתה משוררים ותיקים וצעירים הגיעו להקריא לדברי שירה. זה היה גם מקום להופעות של אמנים מקומיים, ביניהם הופיעו גלעד כהנא, ערן צור, וגם דן תורן ז״ל שהלך לעולמו בשבוע שעבר.

אימפריות נופלות לאט. דן תורן ז"ל בנורמן בר. צילום: יחזקאל נפשי

כעת גם המוסד הזה סוגר את שעריו. ״העירייה הגבילה את המועדונים באופן משמעותי, מה שהצר מאוד את כל תרבות הבילוי" מסביר יחזקאל את ההחלטה לסגור. "מועדונים רבים סגרו את השערים, והברים גם ספגו כל פעם הגבלות חדשות, שלא לדבר על האזור שבו אנחנו נמצאים – הכרם, שבשנים האחרונות יש תמ״א בכל פינה, ובלי סוף בנייה שלא מאפשרת לבלות כמו שהיינו רוצים״. ואכן, הסיבה הרשמית לסגירה היא ייעוד הבניין ברחוב הלל זקן לשיפוץ. "הוא מצטרף למקומות נוספים שנסגרו באזור, מקומות עם מורשת שהחזיקה שנים", אומר ציון, "ועכשיו עומד להיות פה מלון או בניין דירות כי זה יותר רווחי לעירייה״.

אין יותר מקום בעיר למקום כזה? הנורמן בר. צילום: יחזקאל נפשי

מסיבת הסיום של הנורמן בר תתקיים ביום שלישי עוד שבועיים (18.6), ושם תוכלו לשתות בירה לתקווה לעתיד יותר טוב. עבור שני האחים, העתיד היותר טוב הזה אולי נמצא בערים אחרות, כי הם מספרים שבערים אחרות יש צמא למקומות בילוי ותרבות כמו שהם יוצרים, והם מתכננים להמשיך את שהתחילו, אולי בפתח תקווה, אולי בגבעתיים. הם נחושים לציין שהם לא עוזבים עם הזנב בין הרגליים, אלא מכורח התקופה, שלתפיסתם לא מאפשרת למקומות כאלה להתקיים בתל אביב. ״זו הפכה להיות עיר לעשירים, עיר של מגדלים ועשירים״, הם מסכמים באכזבה מהעיר שלנו, ואנחנו רק יכולים להתבאס שעוד מוסד מקומי עובר לעולם הבא – שזה גבעתיים או פתח תקווה.
הלל הזקן 8, 052-444-9554