"נחמה": הכישרון הגדול של רשף לוי פוגע בעלילה

סוד הקסם של "הבורר", הסדרה הכי מצליחה של רשף לוי בהוט, היה פשוט: סדרת מאפיה שלא לוקחת את עצמה ברצינות. בניגוד לסדרות פשע אמריקאיות שבדרך כלל מלאות בסאבטקסט, "הבורר" הייתה פשוטה ולכן התחברה להוויה הישראלית באופן מושלם: הדמויות אמרו את מה שהן חשבו, במין חוצפה מרעננת.

הפעם לוי – מהכותבים הידועים בישראל – שם את עצמו במרכז כשחקן בסדרה החדשה שלו, "נחמה". הדבר הראשון שבולט הוא הצילום הפנטסטי של גיורא ביח, שגורם לסדרה להיראות כמו אחת המושקעת בטלוויזיה הישראלית. גם ברמת הבימוי יש בה ירידה לפרטים ועושר אסתטי שלא נפוצים במחוזותנו.

לוי מגלם את גיא נחמה, איש הייטק מתוסכל שרצה להיות פעם סטאנדאפיסט אבל זנח את החלום מתוך פחד, אף שהוא מספר לעצמו שחמשת ילדיו הם אלה שעוצרים אותו. ממש כמו ב"הבורר", גיא של רשף לוי הוא דמות נטולת סאבטקסט: כשהוא מרגיש לא טוב הוא משגע את כל הבית, כשהוא מתעצבן על הילדים שלו הוא קורא להם דפקטים, לאשתו הוא אומר שכשהיא תמות היא תהיה פרק א'. בעצם, גיא אומר את מה שהוא חושב, כל עוד זה מצחיק אותו. לפעמים קל להתחבר אליו, ולפעמים הוא מעורר ריחוק בגלל היכולת שלו להפוך אותך לפאנץ' בבדיחה.

ברור שמדובר בבחירה מודעת של לוי: הוא סטדנאפיסט מוכשר ושולף מצוין מהמותן, ולעתים נראה שהוא נהנה לראות את הקהל שלו חש אי נוחות לאחר שהוא מטיח את האמת בפרצופו. אלה הם דווקא המקומות שבהם לוי שולט ביד רמה. אולם התסריט נטול הרבדים לא מצליח להתחבר לדרמה הגדולה שבמרכז הסדרה. כשאחיו של נחמה מדבר על לזיין נשים אחרות מיד אחרי גילוי המצבה זה מרגיש תלוש, כמו גם סצנה שבה נחמה נקרא להציל חברה של בתו מאונס, ומיד לאחר מכן לוקח אותה להופעה שלו במקום לתת לאחיו השוטר לקחת אותה לתחנה. אף שאי אפשר להתכחש ליכולת של לוי ליצור קשר עם הקהל באמצעות הישירות החסכנית שלו, ב"נחמה", הגישה הזאת פחות מחוברת לעלילה.

← "נחמה", כל חמישי 20:15, HOT3