לגדול אצל פרינס: איך הפכה ניק ווסט מילדת כנסייה למטאור מוזיקלי?

"חודש לפני שהוא נפטר, פרינס ואני דיברנו על הקמת בית ספר", מספרת הבסיסטית והמוזיקאית ניק ווסט על המנטור שלה. "הוא רצה להפוך את פייזלי פארק (הסטודיו והאחוזה של פרינס במינסוטה – נ"פ) לבית ספר, ואמר לי 'יו, את ממש טובה במתמטיקה, אולי תלמדי אנשים איך מתמטיקה קשורה למוזיקה?'. זה כאילו שהוא קרא את המחשבות שלי". ווסט, בסך הכל בת 29, מוכרת בקרב חובבי סול וFאנק כבסיסטית עם גרוב ייחודי וסטייל צבעוני ועתידני. היא ניגנה בין היתר עם עם קווינסי ג'ונס ודייב סטיוארט ובקרוב תוציא אלבום חדש. רגע לפני שהיא מגיעה להופיע בפסטיבל הג'אז בתל אביב (28.11־1.12), תפסנו אותה לריאיון כדי להבין איך הפכה מילדת כנסייה לאחד הקולות העולים והמעניינים בעולם הFאנק.

רוחו של פרינס מרחפת מעל כל הריאיון. אליל הילדות של ווסט הפך לחבר קרוב אחרי שראה וידיאו שלה ביוטיוב מנגנת על בס, והיא מספרת על הקשר המשמעותי בינה לבין הגאון הסגול המנוח שבהתחלה פחדה לפגוש. "הייתי מבועתת בטירוף, הוא היה האליל שלי! לא רציתי ללכת, פחדתי מדי. אין סיכוי שהוא מתקשר אליי בכלל! אמרתי לאמא שלי שאני לא רוצה ללכת. פרינס הבין שאני בסטרס ואמר לי, 'אל תשימי אותי על כס מלכות. אני מרוויח יותר כסף ממך, אבל אני ואת עושים את אותו הדבר'. הוא עזר לי לאזור ביטחון להיות מי שאני".

עוד כתבות מעניינות:
ג'אנל מונה הוציאה את ההמנון הביסקסואלי של 2018
פרדוקס הספייס גירלז: המורשת המבלבלת שאיתגרה את הפופ
למה אנחנו עדיין שונאים את האלמנות המיתולוגיות של עולם המוזיקה?

נשמע שפרינס היה ממש צנוע.
"זה קצת טריקי. הוא היה ענו וביישן לגבי דברים מסוימים, אבל היו דברים בהם הוא היה סופר תחרותי, כמו פינג פונג וכדורסל. הוא היה מלא ביטחון אבל גם צנוע. הוא ידע מי הוא ושאין עוד אף אחד אחר כמוהו. הוא סיפר לי שבתחילת דרכו הוא היה סופר תחרותי – היו חמש להקות ענקיות, בהן קול אנד דה גאנ וארת' ווינד אנד פייר, והוא הרגיש שהוא חייב לעשות משהו כדי להתחרות בהן. לכן הוא לבש בגדי נשים והתאפר – הוא רצה לתת שוק פקטור כדי לגרום להם להקשיב".

זה מה שאת עושה, עם השיער הענקי והבגדים שלך, לא?
(צוחקת): "תמיד הייתי ככה. מוחצנת, כנה, חברה של כולם. תמיד הייתי עושה דברים כדי לזעזע אנשים. הייתי הולכת לחנות עם אחיות שלי והייתי עושה כל מה שיכולתי כדי להביך אותן. כשהתחלתי להופיע עשיתי את כל מה שראיתי שבסיסטים אחרים עושים: עמדתי בלי לזוז וניגנתי. אבל אז האחיות שלי אמרו לי, זו לא את, תהיי 100 אחוז את".

לאחיות של ווסט הצטרף גם פרינס עם עצות משלו. "הוא לימד אותי להיות אגרסיבית עם הבס. הוא לקח את הגיטרה ואמר לי להרביץ לה, לחבוט בה. 'יש לך את האגרסיות, תשתמשי בזה על כלי הנגינה שלך'. זאת ההופעה שאנחנו רואים היום, שמציבה את הבס במרכז, מאוהבת בה.

השיר ששינה הכל

ווסט גדלה במשפחה קתולית אדוקה בפיניקס, אריזונה, ואת הבס גילתה כמעט בטעות. "לאבא שלי יש 12 אחים, כולם שרים ומנגנים, אז גדלתי בסביבה מוזיקלית. כשהייתי קטנה רציתי להיות מהנדסת, אבל אז שמעתי את השיר של מייקל ג'קסון, 'You Wanne Be Starting Somethin'. הבס שם פשוט הניע את השיר! למחרת ביקשתי מאבא שלי לקחת אותי לחנות יד שניה ולקנות לי בס. זה ממש הכה בי, פשוט התחלתי לנגן. לא רציתי לעשות מזה כסף, לא חשבתי על תהילה, רק רציתי לנגן".

מאז היא לא הפסיקה, למרות שהיו לא מעט מכשולים בדרך. בתחילת דרכה מנהל חברת תקליטים גדולה אמר לה שהיחידים בהיסטוריה של הפופ שהצליחו להתפרסם כבסיסטים הם סטינג ופול מקרטני, והבהיר לה שאף אישה לא עשתה את זה ולכן אין לה סיכוי. זה בדיוק מה שגרם לה להמשיך. "זה הצית בי אש. אני מקבלת מוטיבציה כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות משהו. אם זה עדיין לא נעשה, יש כאן הזדמנות. יש את גייל אן דורסי ורונדה סמית' ועוד הרבה בסיסטיות מצליחות ואגדיות. מאז שהמנהל אמר לי את זה אני במשימה להוכיח שהוא טעה, שיש לזה שוק".

ווסט מגלה הבנה מעמיקה בעולם המוזיקה, מהסוג שנדיר למצוא בקרב מוזיקאים שהם לעתים קרובות מנותקים מהעולם שבחוץ. היא מלחינה עבור דיסני ו-ESPN, לקחה חלק בפיתוח קו גיטרות בס בפנדר ומשקיעה מחשבה רבה על מנת להגיע לקהלים גדולים יותר. "יש דברים מסוימים שנדרשים כדי לעשות קרוסאובר למיינסטרים. צריך שיהיה לך את הלהיט הזה, שאם תזרקי פנימה פופ הוא יעבוד. כמו "Purple Rain" ו-"Kiss".

לפריצה כזאת היא מקווה להגיע עם האלבום החדש, "Purple Unicorn", שהולך להיות לדבריה הרבה יותר טוב מהראשון. "הייתי רק תינוקת אז, לא היה לי שום דבר להגיד לירית או מוזיקלית. הייתי ביישנית כשהייתי צריכה לשים את הרגשות שלי על נייר. האלבום שהולך לצאת בקרוב הוא אני. אני שרה הרבה יותר באלבום הזה, עם יותר בטחון עצמי. יש בו הרבה אלמנטים של פופ וגרוב".

את מייעצת הרבה למוזיקאים ואמנים מתחילים באינסטגרם. את מרגישה מחויבות אליהם?
"בהחלט. כשרק התחלתי היו נשים שחשבתי שיהיו בצד שלי, יעזרו לי לנווט בתוך תעשיית המוזיקה, כי הן היו מבוגרות ומנוסות ממני. בסוף הן חסמו אותי. אני חושבת שאם את יכולה לעזור, תעזרי. יש לי שתי אחיות ואח, ואבא שלי תמיד אמר לי: 'את אולי הכוכב הגדול, אבל הכוכב הגדול צריך לתת אור לכוכב הקטן'. אני רגילה לחלוק את אור הזרקורים".

ניגנת עם דייב סטיוארט, פרינס, קווינסי ג'ונס – איך זה לעבוד עם הגיבורים שלך?
"זה סוריאליסטי. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה לנגן טוב יותר ולהשתפר, ואז אני מזכירה לעצמי – קווינסי ג'ונס התקשר אליך כדי שתנגני ביומולדת שלו! יש לי תשוקה לזה, ואני שמה בזה את כל הלב שלי. אנשים רואים ומרגישים את זה".

קיבלת תגובות עוינות על ההגעה שלך לישראל?
“כן. הרבה דברים קורים באמריקה, אני אפריקנית-אמריקנית ושוטרים יורים באחים ובאחיות שלי, אבל זה לא עוצר בעדי להעניק להם את האהבה שלי דרך מוזיקה. והדרך הכי טובה שאני יכולה לחלוק את האהבה שלי היא באמצעות הופעה".

3 המלצות לפסטיבל הג'אז

מחווה לארית'ה פרנקלין

נטע אלקיים, אסתר רדא וקרולינה במחווה למוזיקאית האדירה שנפרדה מאיתנו השנה. מחכים לביצוע של "RESPECT"!

← אולם רקאנטי, מוזיאון תל אביב, חמישי (29.11) 22:30, 149 ש"ח

רבע לאפריקה מארחים את קובי אוז

איך נשמעים שירים של טיפקס כשמוסיפים להם אפילו עוד יותר גרוב? לא יודעים, אבל אנחנו מתים לגלות.

← אולם רקאנטי, מוזיאון תל אביב, שישי (30.11) 13:00, 110 ש"ח

קותימן אורקסטרה

קליידוסקופ הצלילים המורכב והייחודי של קותימן נפגש עם הסקסופון של אבטה בריהון, וצפוי להיות יפהפה אפילו יותר מהרגיל. הולם בדיוק את מסיבת הסיום של פסטיבל הג'אז.

← אברהם הוסטל, לבונטין 21 תל אביב, שבת (1.12) 22:00, 119-99 ש"ח

← פסטיבל הג'אז, מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב, רביעי-שבת (28.11־1.12); ניק ווסט תופיע בחמישי (29.11) 22:30 ובשישי (30.11) 22:30, 209 ש"ח. לרכישת כרטיסים