הסדרות הכי טובות הופכות למשחקי מחשב מהאייטיז

כמו כל תקופת התבגרות, גם השנים הראשונות והמשונות של המחשב והאינטרנט הביתי רצופות זכרונות כואבים: קונסולות שנתקעות, סימפוניית קרקושים עם כל התחברות לרשת, תרמית הענק שהיא באג 2000 והתינוק המרקד הבלתי נסבל ההוא. כמובן שהיו לתקופה הזאת גם יתרונות: המשחקים שקלו כל כך מעט שהיה צורך רק בדיסקט או שניים כדי להעתיק אותם מחבר, ולמרות שכל הדמויות היו מרובעות, הצבעים היו מרהיבים.

אבל המשחקים הדו-מימדיים והמפוקסלים של שנות ה-80 וה-90 עשו מהלימונים שלהם לימונדה: התנועה המגושמת, עיצוב הדמויות הפשוט, הרקע הקבוע שנראה קצת כמו מסך מצויר בסרט הוליוודי קלאסי – כל אלה נולדו מאילוצים טכניים, אך בדיעבד הפכו את המשחקים לאייקוניים ואפילו למודל לחיקוי. אחרי שהדמויות כבר הפכו חלקות יותר ונעו במרחב תלת מימדי, בוגרי שנות ה-90 המציאו את הפיקסל ארט ושחזרו את הקסם מרצונם החופשי (הפחות מוכשרים פשוט קנו מדבקות קיר של סופר מריו).

עוד כתבות מעניינות:
הסדרות הכי טובות שאולי לא ראיתם
הסדרות הכי טובות שחוזרות השנה
הסדרות האמריקאיות הכי טובות אי פעם

https://www.instagram.com/p/BdLo00rn7PM/

כבר כמה שנים שהמאייר התל אביבי גוסטבו ויסלנר, שעוד שומר פינה חמה בלב למגה דרייב, מדמיין את משחקי המחשב שמעולם לא נוצרו בהשראת הסדרות, הסרטים והספרים שהוא אוהב. בשבוע שעבר זכו עבודות הפיקסל ארט המרהיבות שלו לחשיפה רצינית, אחרי שאתר באזפיד שיתף סרטון של עבודותיו. ויסלנר הציג פעמיים בכולי עלמא ועד עכשיו קצר לייקים מהצד הגיקי של האינטרנט, ועכשיו הוא מקבל הצעות עבודה מכיוונים חדשים לגמרי. "כמות העוקבים שלי באינסטגרם עלתה משמעותית ואני מקבל תגובות מאד מפרגנות", הוא מספר על השבוע האחרון. "פנו אלי כמה לקוחות חדשים – עורכי מגזינים בעולם ואפילו זמרת אמריקאית פופולארית. אני מקווה שהעבודה איתה תתפתח לפי הציפיות".

ויסלנר כבר עשה מייקאובר רטרו לסצנות מ"משחקי הכס", "המתים המהלכים", "סיינפלד", "סיפורה של שפחה", "דברים מוזרים", "ריק ומורטי" ועוד, וגם לכמה סרטים, בהם "הנוסע השמיני 2", "בחזרה לעתיד", "סופרבאד", סדרת "מלחמת הכוכבים" ו"הפסנתרן". העבודה האהובה עליו היא הראשונה שיצר בסגנון הזה ומבוססת על הסרט האהוב עליו – "הטוב, הרע והמכוער".

https://www.instagram.com/p/BcxS8YnnQ2b/

"יש לי רשימה של מאות סרטים וסדרות שאני רוצה לעשות להן מחוות", הוא מסביר את תהליך הבחירה. "קרה שיצרתי לפי סדרה שלא אהבתי, או שלא הצלחתי למצוא עניין ויזואלי בסדרות שאני אוהב. רק הפופולאריות של 'משחקי הכס' משכה אותי ליצור סצנת פיקסל ארט בהשראתה, אבל מאד נהניתי מהעבודה. המחקר שעשיתי על הדמויות ועל הסצנה אפילו גרם לי להתחבר קצת לסדרה. העבודה שלי מתבססת על ויראליות, אז לפעמים אני מתאים את עצמי למה שפופולארי באותו רגע. העבודות שלי נוגעות ברגש הנוסטלגי, אז עדכניות לא נמצאת בעדיפות עליונה".

לכל עבודה כזו מקדיש ויסלנר 8-5 שעות של איור, לא כולל איסוף רפרנסים ותכנון מקדים. "אני מגיע מעולם האנימציה, אז לטעמי פיקסל ארט היא חופשה בהשוואה לזה. אבל העבודה דורשת סבלנות, כי זה סגנון שנוצר ממגבלות של רזולוציה וצבעים".

https://www.instagram.com/p/BccHsv5HgHu/

אל הסגנון הוא הגיע לפני כמה שנים די במקרה, דרך פרויקט עיצוב משחק בסגנון מפוקסל. הפרויקט נגנז אבל ויסלנר, שזכר חסד נעורים למשחקי מגה דרייב ועבד שנים בתעשיית המשחקים, כבר היה מאוהב. "המון שנים חיפשתי את השפה שלי כאמן, ומצאתי אותה דרך הפיקסל ארט".

בניגוד למה שאולי אפשר לצפות, ויסלנר לא נכנס לתחום בגלל הנוסטלגיה. "שיחקתי במשחקי וידאו בילדותי, אבל מעולם לא הייתי גיימר רציני", הוא אומר. "פניתי לפיקסל ארט מתוך אהבה לסגנון האמנות הזה. רק כשהתחלתי לקבל תגובות מאנשים על כמה שהאמנות שלי מחזירה אותם לילדות, הבנתי שגם אני חווה את אותה נוסטלגיה דרך היצירה שלי. זו הסיבה שהמון מהרפרנסים שלי הם סרטים שאהבתי כילד, וזו כנראה גם הסיבה שבחרתי בסגנון שנולד והתפתח בתקופת ילדותי".