חסל ולספסל: היוזמה האקולוגית שמשתלטת על ספסלי העיר

לסיניה זילברמן נמאס לראות ספסלים מגובבים בבגדים משומשים. פרויקט ספסלי הנתינה שלה, בתזמון מנצח לקראת ניקיונות פסח, החל מתפשט לכל פינה בעיר

סינייה זילברמן. צילום: שלומי יוסף
סינייה זילברמן. צילום: שלומי יוסף
10 באפריל 2019

זהו מנהג עירוני ידוע: אם יש משהו שאינך מוצא בו שימוש, שים אותו באיזו קרן רחוב, מישהו כבר ייקח את זה משם. אתה חושב שעשית טוב, מישהו ישתמש בזה וגם תעזור לכדור הארץ. אבל לצד זאת מדובר ביצירת מפגעים סביבתיים: חפצים שאינם נלקחים תוך זמן קצר מתגוללים על הרצפה, צוברים אבק ולכלוך. כך במקרים רבים גם חפצים טובים ושימושיים מצטרפים בסופו של דבר אל ערמות הזבל המזהם את כדור הארץ.

>>כך הפך טיפוח גינות קהילתיות לתחביב הכי לוהט
>>למה אתם לא מוצאים דירה טובה באמת בתל אביב? כי "מחליפים" אותן

לסיניה זילברמן, אדריכלית פנים ממרכז תל אביב, התופעה הזאת הפריעה, וכשהייתה צריכה למצוא פתרון לחפצים הרבים שנותרו בדירת אמה שנפטרה היא חיפשה פתרון אחר. "רציתי שהחפצים יישארו בסביבה שלי וקיוויתי שאנשים בשכונה ייקחו אותם וכך אוכל להמשיך לראות אותם סביבי. התחלתי להוציא כל פעם מעט פריטים לספסל ברחוב, ביקרתי אותם ושמרתי על הסדר והאסתטיקה. אנשים לקחו וגם הניחו משלהם ואני לא רציתי שהספסל יהפוך גם כן למוקד של בלגן וזבל. לכן קראתי לו 'ספסל נתינה' ותליתי עליו מניפסט שמבקש לשמור על הסדר ולא לחרוג מגבולות הסלסילות שהנחתי שם, שעשויות מחומר ממוחזר".

אמיר קראסו ובנותיו בספסל הנתינה ברחוב לוריא. צילום: שלומי יוסף
אמיר קראסו ובנותיו בספסל הנתינה ברחוב לוריא. צילום: שלומי יוסף

תוך זמן קצר פנו אליה תושבים נוספים וביקשו לפתוח ספסל ברחוב שלהם. היום זהו מיזם חברתי המונה 80 פעילים המפעילים עשרות ספסלים בתל אביב וגם בהרצליה, רעננה ובת ים. הפעילים שומרים על הסדר ומשליכים חפצים לא ראויים. לדבריהם, כשהחפצים מונחים בצורה אסתטית ומזמינה, הלקיחה שלהם אינה מלווה בתחושה של עליבות, לקיחה מהרחוב, אלא להפך. מיחזור החפצים יוצר תחושה של שותפות ומעודד מודעות ושמירה על
כדור הארץ. "זה ביטוי מעשי של המשפט 'זבל של מישהו אחד הוא אוצר לאחר'", אומרת גלי לרמן, שאימצה ספסל בשיכון דן.

מפעילי ספסל נתינה. צילום: שלומי יוסף
מפעילי ספסל נתינה. צילום: שלומי יוסף

"אין מדובר רק בתרומות, אלא במודעות לעובדה שאנחנו צורכים יותר מדי", אומרת אנני רוזמן שמפעילה ספסל בשיכון בבלי. אמיר קראסו, שמפעיל ספסל במרכז העיר, נהנה למצוא בו עם בנותיו הקטנות בשווי מאות שקלים. המיזם הפך גם למוקד לפעילות קהילתית והתנדבותית: בשיכון דן ספסל אחד אומץ על ידי ילדים מכיתה ב', ובכל יום תורני הספסל דואגים לו ואת החפצים שלא נאספים מעבירים לתרומה. ביד אליהו התושב הצעיר יהב סרור אימץ ספסל כחלק מפעולות התנדבות שעשה לקראת בר המצווה שלו.

"זה מחנך את הילדים לנתינה, למודעות לאיכות הסביבה, לכבוד", אומרת יהודית סרור, אמו של יהב. "יהב הניח שם את אחד מכדורי הסל הראשונים שלו, שהוא שמר הרבה שנים, והיה לו קשה להיפרד ממנו. הספסל עוזר לאנשים להיפרד ממשהו נוסטלגי, כי מבינים שהחפץ ממשיך הלאה, ולא רחוק, אלא בתוך החיים שלנו, בשכונה שלנו". לקראת יום כדור הארץ שיחול ב־22 באפריל קהילת ספסל נתינה, הפועלת בתמיכת עיריית תל אביב־ יפו, מבקשת לעודד את הנתינה והמיחזור באמצעות מודעות לזמן ההתכלות של חפצים. כמו כן, הפרויקט תופס תאוצה בתזמון מנצח לקראת ניקיונות פסח, והפעילים מפצירים בתושבים שלא להעמיס ולהגדיש את הסלסילות. "באמצעות המיחזור של החפצים שסיימו את תפקידם בחיים שלי עוברים אל מישהו אחר״, מסכמת סיניה, ״אני מצליחה לייצר חיים חדשים. כך אני מייצרת טוב״.