השנה המשונה בחיי: סקס מהוסס, סקס מדהים, צלקות וכעסים

האלבום השלישי שלי, LOVERS, נכתב במהלך ואחרי פרידה מזוגיות של עשור עם מי שחשבתי שיהיה בן הזוג שלי לתמיד. לייט-בלומרית מוחלטת, בגיל 35, עברתי לגור בדירה פיצפונת ליד שוק לוינסקי והתחלתי לטעום את העולם – להבין מה אני אוהבת, מה מדליק אותי ומי בכלל הטיפוס שלי. כל שיר באלבום מספר על מפגש עם גבר אחר שפגשתי בשנה הראשונה הזאת, לפעמים ללילה אחד, לפעמים לתקופה. ככה יצא שכתבתי את אלבום הטיילור סוויפט שלי.

Avocado Song: אבי מהטינדר

בסוף 2020 עוד הייתי בזוגיות, ביחסים פתוחים. הכרתי בטינדר את אבי, בחור ביישן ורזה עם עיניים כחולות שהיה בו משהו אמיץ, מחוספס. הוא פגש אותי על ספסל בפלורנטין בשישי בצהריים, לא רחוק מהבית שבו גרתי אז עם בן הזוג. הלכנו יחד לשוק לוינסקי, ניכר שהוא לא מכאן, שאני צריכה להכיר לו את העיר. לא עפתי על איך שהוא נראה אבל הרגשתי שאני רוצה להתקרב, שהוא מסקרן אותי. לא מצאנו מקום לשים את התחת בשוק אז הוא לקח אותי על הקורקינט לגינת אליפלט. על ספסל בגינה הוא סיפר לי שיש לו בת קטנה, שגרושתו והוא ביחסים מורכבים, שהוא אלכוהוליסט בגמילה ושהוא ישב בכלא שנה על נהיגה בשכרות בזמן שהוא היה בשלילה. איכשהו זה לא הרתיע אותי, הוא נראה כזה מתוק ולא מאיים, התנשקנו קצת והוא לקח אותי הביתה. חשבתי שיכול להיות נחמד לראות אותו שוב. הקוטביות הזו בין הגבר הרגוע והבטוח שחיכה לי בבית, לבין ה"ילד הרע" שישב מולי עם סיפור החיים הפרוע והמרגש – משכה אותי. בדייט השני כבר לא מצאתי באבי את אותו עניין, כשהוא שם עליי ראש בצורה שעוררה בי רחמים יותר מאשר משיכה, הבנתי שאני פשוט לא שם. את אבוקדו סונג כתבתי על החם-קר הזה, על התחושה המוכרת שאני הכי בעניין בהתחלה ואז מתקררת מהר. כמו אבוקדו בחורף, יש לי עונה קצרה. 

Balcony: מתן המהוסס

את מתן הכרתי דרך חברים משותפים, היינו מתראים לא מעט בבר הקבוע שחברה עבדה בו וניכר שיש בינינו וייב. נמשכתי לקול העמוק שלו, לאדישות שהוא שידר, לאיך שהוא גלגל לי סיגריות בלי שביקשתי. המתח המיני הלך וגבר וחיכיתי שהוא יעשה צעד, שינשק אותי, שיציע שניפגש. בסוף כתבתי לו שאני בעניין, התוודיתי שקיוויתי שהוא יקלוט את הפלירטוט שלי ויזום. "היית צריך לנשק אותי כשעמדנו במרפסת אחרי המסיבה", כתבתי לו. והוא אמר: "אני יודע". "אני באה אליך", הגבתי. בילינו יחד ערב מביך ברמות של טייק אאוט אסייתי טעים וסקס מאוד מהוסס. אחר כך כבר היה ברור לשנינו שזה לא יימשך. "בלקוני" נכתב על הרצון שלי להיות מחוזרת, על הגילוי שמה שמדליק אותי זה גבר שעושה את הצעד הראשון עם כמה שזה לא פמיניסטי מצדי, ואולי מתוך זה אני תמיד זאת שיוזמת ועושה את הצעד. 

יש ערימה של חבר'ה. עדי שחם (צילום: אלה ברק)

House Guest: ארז הנעלם

אחרי שעברתי לדירה משלי, וחודש לפני שאני והאקס נפרדנו, הכרתי את ארז באפליקציה. רגע אחרי שהיה בינינו מאצ' הוא ביקש לדבר בטלפון והייתה שיחה זורמת ורצינית. הוא גר בחו"ל תקופה ועבר פרידה מאישה שאהב מאוד אבל זה הסתבך. הזמין אותי ליין ושיחה אצלו בבית, הוא היה חכם וחריף, עם שיער ארוך בהיר ועיניים כהות. כשהגעתי הוא עשה לי סיור בבית הענק שלו שהוא משפץ בעצמו ומשכיר חדרים בו לחברים, בית עם חלונות גבוהים, מרפסת בכל חדר, מהבתים הנדירים של תל אביב של פעם. היין היה טעים והשתכרתי קצת, ומה שאני זוכרת מהשיחה זה בעיקר שהוא התעקש להסביר לי למה הדעות הפוליטיות שלי מתונות מדי ולא הצבעתי נכון. אחר כך הוא הציע לעשות לי מסאז' ולקח אותי למיטה. ישנתי שם כי הוא התעקש וירד גשם מטורף למרות שלא היה לי עניין מיוחד לקום איתו בבוקר, אבל הבית המרהיב הזה ברחוב יוקרתי בתל אביב לא יצא לי מהראש. השיר נכתב על הבית ועל הלילה הזה, שהיה רק אחד, כי ארז נעלם ולא שמעתי ממנו יותר. שנה אחרי הוא התקשר להתנצל שהוא התאייד והזמין אותי למסיבת יום ההולדת שלו. שקלתי לבוא רק בשביל להיות שוב בבית הזה.

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. עדי שחם (צילום: אלה ברק)

Plastic Wrapper: עומר החתיך

התחלתי בפייסבוק עם עומר, מוזיקאי חצי מוכר שהיה לי סוג של קראש עליו. חתיך, גבוה וכריזמטי מאוד, מהסוג שיודע שהוא כזה. הייתי עדיין בזוגיות אבל כבר בדירה משלי ונראה לי שזה הקל עליו להיפגש איתי. כבר בפגישה הראשונה היה לי ברור שאני הולכת להתאהב בו בקטע חמור. נפגשנו לדרינק קצר בבר הקבוע שלי והחיוך שלו הרס אותי. אחרי יומיים של חוסר תקשורת אזרתי אומץ וכתבתי לו שאני אשמח לראות אותו שוב. הוא הזמין אותי למרק ויין אצלו בבית והתרגשתי נורא. משהו בעומר, בדרך שבה הוא ניסה להרשים אותי, ניגן לי שירים בגיטרה, השמיע לי פסקול לסרט שהוא עובד עליו, בישל לי והסתכל בעיניים, המיס בתוכי את הציניות הקשוחה, פירק אותי מהשריון שלי. גבר מהסוג שמסתכל לך בעיניים ואומר לך כמה את יפה ומיוחדת, ותוך כדי הסקס מתפעל מכל חלק בגוף שלך, אז עוד פירשתי את זה כאהבה. הסקס היה לא פחות ממדהים וכשהתקלחנו ביחד כבר הייתה שבורה עליו. באתי אליו שוב אחרי שבוע, דיברנו שאשן אצלו אז הבאתי תיק. כשהגעתי הוא הבהיר לי שסקס זה סבבה אבל אני לא הולכת לישון אצלו, שכבנו והוא לקח אותי הביתה מאוחר בלילה. הרגשתי מפגרת ושבורת לב ובבוקר כתבתי את פלסטיק ראפר שיצא מתוק ונאיבי כמו שיר של טיילור סוויפט.

Taxi Ride: שי החסום

שי היה אהוב שלי עוד ב- 2019, כששנינו היינו ביחסים פתוחים. התאהבתי בו בדייט השני והיינו ביחד בערך שלושה חודשים, גבר שרירי ורחב, עם חיוך כובש ומניפולטיבי. הוא היה גר בצפון ומגיע לעבוד כמה פעמים בשבוע בעיר. בגלל שעדיין גרתי עם בן הזוג לא ממש היה לנו איפה להיפגש כדי לממש את המשיכה המטורפת שהייתה בינינו. בשיר אני מתארת נסיעה במונית למשרד שלו בדרום העיר מאוחר בלילה, כשאני יודעת שיש לו רק שעה להיות איתי לפני שהוא טס לביזנס בחו"ל. הייתי מפנטזת שאסע איתו יום אחד לכנסי גיוס הכספים המפוארים שהוא מבקר בהם בארה"ב. לבושה בשמלת ערב והוא בטוקסידו נכבוש את כולם עם הכריזמה שלו והיופי שלי ונביא הביתה ערמות. זה כמובן לא קרה כי קצת לפני הקורונה החלטתי שהמרחק בינינו קשה לי מדי וסיימתי את זה. אחרי שאני והאקס נפרדנו, שי עבר לעיר ויצר קשר והיינו שוכבים מדי פעם, יושבים במטבח שלו בתחתונים ומדברים שעות. שי תמיד יישאר עבורי הארכיטיפ של גבר מהמם וחסום רגשית שפספס הזדמנות למשהו מהמם שיכל לקרות בינינו. הוא היחיד שיודע שהשיר נכתב עליו.

Murder On The Dance Floor: יואב והצלקת

בערך חצי שנה אחרי שאני והאקס נפרדנו כבר הרגשתי שאני מוכנה לפגוש מישהו חדש. יואב כתב לי איזה משפט מתוק באפליקציה, דיברנו בטלפון בערב שישי ונפגשנו בקפה שליד הבית שלי בשבת אחר הצהריים. הוא לא היה הטעם שלי פיזית אבל נמשכתי לאיך שהוא לקח את היד שלי וחיבק אותי כבר בדייט הראשון, הקשיב לי והחמיא בלי סוף, אחרי שני מפגשים נוספים התאהבתי בו. במשך שבועיים רדפתי אחריו והרגשתי שהוא רוצה-לא רוצה, מה שכמובן רק בלבל ומשך אותי עוד יותר. מאז למדתי שאין שום דבר מדליק באתגר הזה. בערב שזה נגמר לקחתי אותו למסעדה האהובה עליי והיה ערב מדהים – האוכל היה טעים, השתכרנו וצחקנו מלא, התמזמזנו על הבר ורקדנו לפופ טראשי שניגן דיג'יי שהכרנו. הוא הזמין אותי אליו הביתה והתרגשתי מאוד, לא ממש שכבנו עד אז ושנינו חיכינו לזה. בדירה שלו, אחרי שהתפשטנו, הוא אמר לי לא. כבר היה מאוחר מדי ושיכור מדי לחזור הביתה, קמתי בבוקר אצלו עם תחושה קשה שלא ממש עברה מאז. השיר מתאר את הלילה הזה, שהתחיל חלום והפך להיות צלקת.

יאמי. עדי שחם (צילום: אלה ברק)

Retaliation Tactic: כעס ומרירות

השיר היחיד באלבום שהוא לא על גבר ספציפי אלא מתאר תקופה של כעס ומרירות שהייתי בה אחרי הפרידה. גרתי בדירה קטנה ורועשת מעל מועדון קריוקי שדפק לי בסים מהרצפה כל ערב. הרגשתי שכל דבר טוב שהיה לי בחיים נגמר עם הזוגיות, שאני בחיים לא אעשה יותר מוזיקה בלי מי שהיה בן זוגי והשותף המוזיקלי שלי. הלהקה שלי, שהוא ניגן בה בס, התפרקה, האולפן המשותף שהיה לנו בבית והיווה פרנסה עבורי, נסגר. הייתי צריכה להמציא את החיים שלי מחדש. הרעש שבחוץ, הדהד את הרעש מבפנים – סבלתי מחרדות, בקושי ישנתי, אכלתי מעט והתחלתי לחרוק שיניים. תוך כדי גם יצא האלבום השני שלי ויומיים אחרי התחילה מלחמה ונפלו טילים בתל אביב. למזלי כמו תמיד מוזיקה וחברים טובים היו שם לתמוך. היום כשאני שנתיים אחרי, אני שמחה שהשיר הכועס הזה מסיים את האלבום, כדי להזכיר לי שעברתי קושי גדול ויצאתי מהצד השני חזקה ובטוחה בעצמי יותר מאי פעם.

>> עדי שחם היא מוזיקאית ומפיקה מוזיקלית. אלבומה השלישי LOVERS יצא בסוף אפריל והיא תשיק אותו בהופעה חגיגית באוזן ב-31.5 עם הלהקה ותארח את חשש אמיתי