השיר שלנו לאירוויזיון: דיסקו-פופ גנרי שקשה להאמין שיתבלט

ב-2015 הופיע ג׳רי סיינפלד בפעם ראשונה בישראל. כשנשאל על רשמיו עלינו, העם היושב בציון, סיפר שלישראלים יש רק שתי תשובות אפשריות לכל עניין: או ״אין בעיה״ או ״זה בלתי אפשרי״. לכאורה, עניין אנקדוטלי, אבל היהודי החכם הזה זיקק פה איזו אמת. אנחנו מאד קיצוניים. נתב״ג? או פתוח לרווחה או סגור הרמטית. חיסונים? מקום ראשון! תחלואה לנפש? גם שם כבר הובלנו את הטבלה העולמית.

סממן נוסף למאניה-דיפרסיה המקומית הוא היחס לאירוויזיון. השנה אמנם צרצרים, אבל אי אפשר לשכוח את הטירוף המוחלט שפשט על כולנו בשנתיים שבין ״טוי״ המרים של נטע ו-״הום״ המוריד של מרימי. מוכן להישבע שניהלתי שיחה מעמיקה עם ההורים שלי, לא בדיוק אנשי מוזיקה, על בעיה שיש לנטע בנשימות הסמוכות לקרשנדו של ״טוי״ ומה זה יעשה ליחס ההימורים על זכייתו, זאת אחרי דיווח במהדורות החדשות. קשה להאמין ששנתיים לפני שנהיינו אפידמיולוגים ידענו לאבחן איכויות ויברטו של זמרות כמו כלום.

יסלחו לי כמה מחבריי שלוקחים את הנושא ברצינות תהומית – האירוויזיון הוא טראש. כיפי, מבדר, ממתק לעיניים אבל טראש. אותי באופן אישי הוא קורע מצחוק בכמה שהוא צפוי. כל שיר בנפרד (זמר/ת פותח/ת בית ראשון עם כמעט אקפלה, בית שני מחמם, פזמון, בית קצר, פזמון, גשר שנגמר בצווחה, פזמון במודולציה של חצי טון מעל, סיום בהעמדה של להקת בנים, דמעות). כמו גם כל התחרות (קפריסין עם עוד גרסה ל״פואגו״, בלדות מלאות פאתוס מהבלקן, נורדים כלשהם לבושים כמו מפלצות, התהייה מה האוסטרלים עושים פה? וכמובן – ההבנה שכולם אנטישמים חוץ מהשוודים).

אבל שום דבר לא משתווה לאקט הסיום הממכר – שלב  הניקוד. המשלחות. הדגלים. המתח שנבנה בצורה מושלמת עד למעמד ה״דוז-פואה אור נאת׳ינג״ האייקוני. אז את מי נשלח השנה לרוטרדם להראות לגויים איך עושים את זה נכון?

״Set Me Free״ בביצוע של עדן אלנה הוא השיר שזכה אמש בקדם האירוויזיון. מדובר בדיסקו-פופ גנרי במיוחד. כל מניירה – מהמילים, דרך הלחן וההפקה ועד להגשה לקוחים היישר מהמדריך וככה בדיוק זה נשמע, לטוב ולרע. ניכר שהמפיקים (ולא רק של השיר הזוכה) אשר הגישו שירים לתחרות נשאו עיניהם לעבודתו של דורון מדלי ויחסו הכירורגי לכתיבת שיר מנצח בתחרות. קצת ערבוב של עברית ואנגלית פה, תופים מזרח-תיכוניים שם.

רק מהמרכיב החשוב ביותר שגרם ל-״טוי״ לנצח הם משום מה בחרו להתעלם: ״טוי״ היה שונה וחריג בסביבה שלו ועל כן בלט יותר ממתחריו. אל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם לגבי מה שקרה אז: נטע לא נקלעה לסיטואציה, הסיטואציה נתקלה בנטע שבאה עם אנרגיה של פצצת אטום, ופרפורמנס ויכולות ווקאליות שהיו לא מהעולם הזה. עדן אלנה, על מעלותיה הרבות והמגוונות, לא מספיקה בשביל לגרום לרצועה שנבחרה אמש לבלוט יותר – או פחות לצורך העניין – מכל שיר אחר בסביבה שלו. ועל כן מאד אופתע אם הוא ייצר אימפקט. בתחרות או מחוצה לה.

גמר האירוויזיון במתחם אקספו. זוכרים שזה קרה פה? צילום: EBU

איזה כיף כשהיה פה אירוויזיון? שוחחנו אז עם תיירים. בני אנוש שביקרו פה!
ולמען האמת גם נהנינו בכפר האירוויזיון בימים שעודדו אותנו להתקהל 

אז האם נצפה השנה בתחרות? די בטוח שכן (יש לנו משהו אחר לעשות?). האם נהיה בעד עדן? ברור שכן (סמולנים-סמולנים אבל עד תחרויות שירה). האם זה יהפוך לשיחת היום? לא בטוח. נראה לי ששבענו מטבלאות עם דגלים ומספרים לצידם. לפחות לכמה שנים טובות.

אה, והערה אחרונה לסדר בנוגע לקליפ: אם מצמידים לשיר באנגלית תרגום, מן הראוי שהוא ייצג את מה שהזמרת אשכרה שרה ולא איזו גרסה עברית מותאמת חריזה ומשקל. "כאן" – זה מרושל ולא מתאים לכם. סורי, אבל מאז ״חזרות״ אנחנו יודעים שכשאתם רוצים אתם יכולים. אל תקלקלו.