השנה היא 2022. לא יתכן שאתם עוסקים בגוף של עדן בן זקן

כבר יומיים הרשת גועשת ורועשת בגלל שעדן בן זקן החליטה להעלות תמונה שלה עם בנה כשהיא, רחמנא ליצלן, בביקיני. למי שלא נמצא.ת ברשתות החברתיות, אחרי העלאת התמונה עדן ספגה מאות ואלפי גידופים ברשת, בעיקר מגברים שמטיחים בה כי לא ראוי לאמא לילדים להצטלם ולהסתובב ככה חשופה. אחסוך את המילים הקשות שהיא קיבלה, אבל בואו נגיד שהיו גם כאלו שטרחו לשלוח לה הודעות פרטיות בהן הם קוראים לה שרמוטה.

כמובן שבהתאם לשנה בה אנו חיות ובהתאם למאורע, יצאו (ובצדק) כל הכוכבים והכוכבות של הביצה הישראלית להגנתה של בן זקן בכך שהעלו תמונות של עצמם/ן, אבות ואמהות, בבגדי ים חשופים יחד עם ילדיהם. כי הרי ברור שבשנת 2022 לא הגיוני שיגידו לאנשים מה לעשות עם הגוף שלהם. אבל אני רוצה לאתגר אתכם/ן רגע מעבר לכעס הרגעי, מעבר לתמיכה דרך לייק או העלאת תמונה – בואו ננסה להבין יחד מה באמת קרה כאן, ונבין את גודל החוצפה. כי מיזוגניה ושנאת נשים זה לא חדש לאף אחד או אחת מאיתנו ובטח לא הקונספט הזה ש"נשים צנועות מונעות אסונות" (יאללה, לכו חפשו).

אותי בעיקר מרגיז שעשו את ההקבלה לכך שאם את חשופה, אם ילדיך רואים את גופך – אזי שאת אמא פחות טובה, פחות ראויה ופוגעת בילדיך. לא פחות. אני כאן כדי להזכיר לשונאי הנשים שנזפו בבן זקן משהו שאולי לא נעים לקריאה, אבל אני הרי לא כאן כדי לעשות לכם נעים. אני כאן כדי להזכיר לכם, מכסי האמהות, שהדבר הראשון שילד רואה בעולם הזה ברגע שהוא פוקח את עיניו, זה את אימו העירומה. יש מי שאוהבים להגיד לנו הנשים שקולנו בערוותנו, אבל אתם יודעים מה עוד היה בערוותינו? אתם, כשנולדתם. ממש משם רובכם הגחתם לעולם הזה, עולם בו משום מה אתם חושבים שיש לכם הזכות להגיד לאמהות שלכם מה לעשות בגופן.

אנחנו גדלנו בתוך הגוף של האימהות שלנו, במשך החודשים הראשונים של חיינו היינו תלויים בשדיים שלהן, אותם שדיים שהעולם טורח גם להחפיץ וגם לכסות. עכשיו אני באה לשאול אתכם, כל אותם גברים שטרחו להגיד לבן זקן שהיא אמא פחות טובה שמבזה את בנה, רק בגלל שחשפה את גופה – הגוף הנקבי היה מספיק טוב בשביל להביא אתכם לעולם הזה, אבל עכשיו האמהות שלכן צריכות לכסותו? האמהות שלכם היו אמהות טובות כשחשפו את עצמן כדי להאכיל אתכם וכדי להביא אתכם לעולם – אבל אם הן מראות את גופן בזמן אחר, פתאום הן אמהות גרועות?

ולמה הגוף הנקבי בכלל והאמהי בפרט הוא בושה?! למה האמהות שלנו צריכות להתכסות? הגוף הנקבי מקיים את האנושות, בלעדיו, אף אחד מאיתנו לא היה נושם את האוויר בריאות שאנחנו נושמים עכשיו, בלעדיו אף אחד מאיתנו לא היה כאן היום. 

ילד לא יתבייש מגוף אמו – אין לו שום סיבה לכך. גם היום כאישה מבוגרת, הגוף של אמא שלי לא מבייש אותי – הוא הביא אותי לעולם הזה והיא, גם בגיל 60 פלוס, תעשה איתו מה שבא לה. לדעתי האישית, אין כל ערך בכיסוי הגוף, אין כל בושה בחשיפתו, הגוף שלי ושל אמא שלי הוא לא בושה שיש לכסות. אם אישה מוצאת ערך בכיסוי גופה ומעוניינת להתכסות – זו לגמרי זכותה, אם כך *היא* בוחרת, ורק היא, כי לאף אחד אין הזכות להגיד לה לעשות כך. היא היחידה שתחליט אם נעים לה או לא לחשוף את גופה. הוא שלה ויש לה אוטונומיה מלאה עליו – גם כשהיא אמא, וגם כשהיא לא.

הנקודה הכי חשובה לזכור מהסיפור הזה, היא שאין כל קשר בין היותך אם טובה ובין רמת הבד שמכסה את גופך. את אמא טובה בביקיני ואת אמא טובה בבורקיני. את אמא טובה עם כיסוי ראש ואת אמא טובה עם קעקועים ושלושה צבעים שונים בשיער. אף אחד לא ימשטר את הגוף של האמהות שלנו. מה שהן עושות עם הגוף שלהן לא יעיד על כמה הן אמהות טובות או פחות. וזה בעיקר לא עניינו של אף אחד.