על התדר: הרגע הבלתי נשכח של מנהל התדר וההאנגים של תום קורן

מוקד תרבות עירוני, עכשיו זה גם רשמי. בית רומנו (צילום: עדי לם)
מוקד תרבות עירוני, עכשיו זה גם רשמי. בית רומנו (צילום: עדי לם)

מתחם הבילוי הכי מסעיר בעיר פתח בפנינו את דלתות הברזל המפורסמות, ואנחנו ניצלנו הזדמנות כדי לשאול את אנשי התדר וחבריו מה הופך את בית רומנו לאחד המקומות האהובים בעיר: תום קורן נזכרת בחזרה לרחבות אחרי הקורונה, שרה מבית של סולירדיות רוצה להביא את רוסליה וליאור פלד יודע מה שווה הפיצה שלהם

ליאור פלד

מי אני ומה אני לתדר?
אמן ומנהל התדר.

ליאור פלד. צילום באדיבות המצולם
ליאור פלד. צילום באדיבות המצולם

מתי הכרתי את התדר?
הגעתי לבית רומנו בפעם הראשונה לפני 8 שנים, בביקור אצל חבר שעבד במתחם. כמו רבים בשנות ה-20 שלהם, היינו רובצים בעבודות של חברים. אבל הפעם התאהבתי.

מה הספוט הכי אהוב עלי במתחם ולמה?
המרפסת של הרומנו בצהריים, לפני שכל הבלגן מתחיל. הכל נקי והצמחים מנצנצים בשמש התל-אביבית.

אפשר לשמוע את הציפורים מצייצים. המרפסת של הרומנו. צילום: רוי גאי
אפשר לשמוע את הציפורים מצייצים. המרפסת של הרומנו. צילום: רוי גאי

הדבר הכי הזוי שנתקלתי בו בתדר?
הסיורים הקולינריים שמסתובבים במתחם כל היום וכל הלילה – הם נותנים אווירה של חוצנים בספארי.

מנת האוכל האהובה עלי בתדר?
ברור שפיצה. אחרי הכל, פיצה זה הדבר הכי טעים בעולם ושלנו הטעימה בעיר.

על התדר: עוד סיפורים ממתחם רומנו
>> השירותים הסודיים של שוזין והגג הפרטי של יוני שרוני
>> הספוט של מפיק מתחם רומנו והבורקסים מאמפם של אוטרקי
>> חוויית ההדוניזם של תאי רונה ואהבת הנואיבה של Xen ועדן

האירוע הכי בלתי נשכח שהיה פה?
הקאמרית במופע עם גרדן סיטי מובמנט – רגע בלתי נשכח.

מה אני הכי אוהב בלילה בתל אביב?
אני הכי אוהב את הסוף של ערב מוצלח. אין כמו לסיים את הלילה בבוקר, ותל אביב וידעת לתת את זה.

ההופעה הכי טובה שעוד לא הגיעה לכאן.
Viagra Boys, להקת פוסט פאנק שוודית מרגשת.

תום קורן

מי אני ומה אני לבית רומנו?
תום קורן, דיג׳יית לעתים, אחראית על השיווק והסושיאל מדיה של בית רומנו, שדרנית, חברה ואויבת של התדר מימיו הראשונים.

מתי הכרתי את בית רומנו?
מאז הפעם הראשונה שהתדר התמקם שם.

תום קורן. צילום: יעל רזנר
תום קורן. צילום: יעל רזנר

מה הספוט הכי אהוב עלי במתחם ולמה?
כנראה האולפן, כי יש שם את ההאנגים הכי טובים, ושיחות עומק (או חפירות על מוזיקה) שאי אפשר לקיים בחללים אחרים. וגם הבברלי ז״ל.

האירוע הכי בלתי נשכח שהיה פה?
אולי מופע המחווה לג׳יי דילה, עם התזמורת הקאמרית ומיגל אטווד-פרגוסון. או אולי התקלוט של הדיג׳יי הצרפתי Simo Cell בפברואר האחרון, שהיה לא פחות ממושלם.

>> הרגע שספי ציזלינג לא ישכח והרגע בו פיקאצ'ו רב מכות
>> קיד קוקו מוצא את מערכת הסאונד המושלמת וזיו את עצמה
>> מופע הקאת הרחוב של כהן והנקודה הכי טובה לצילום בבית רומנו

הדבר הכי הזוי שנתקלתי בו בבית רומנו?
בתקופת הקורונה ניגנתי לרחבה בשבוע שאחרי אחד הסגרים הקשוחים. כשסיימתי, כל המתחם מחא לי כפיים. זה אולי יותר קסום מהזוי.

הבית של רומנו. צילום: אריאל עפרון.
הבית של רומנו. צילום: אריאל עפרון.

מנת האוכל האהובה עלי בבית רומנו?
פסטה סרטנים.

מה אני הכי אוהבת בלילה בתל אביב?
שמתגבשות חבורות שונות לקהילה קטנה, ונוצרת סוג של משפחה מורחבת.

שרה הסולידרית

מי אני ומה אני לתדר?
אני שרה בנחפיד, מנהלת בבית של סולידריות.

שרה בנפחיד. צילום באדיבות המצולמת. צולם בחלל הוולנוב- בית של סולידריות
שרה בנפחיד. צילום באדיבות המצולמת. צולם בחלל הוולנוב- בית של סולידריות

מתי הכרתי את התדר?
את בית רומנו הכרתי כשעברתי לתל אביב, לפני עשור.

מה הספוט הכי אהוב עלי במתחם ולמה?
החלל של תרבות של סולידריות, כי בכל פעם שאני שם, אני לומדת דברים חדשים. 

מנת האוכל האהובה עלי בתדר?
הכי טעים זו הפיצה. היא פשוט הכי טעימה, ואף פעם לא נמאס ממנה.

אף פעם לא נמאס. הפיצה של התדר. צילום: אריאל עפרון
אף פעם לא נמאס. הפיצה של התדר. צילום: אריאל עפרון

האירוע הכי בלתי נשכח שהיה פה?
בשבילי, זו הייתה המסיבה של שי טרא בסוזי לפני ארבע שנים. ממש נהנתי.

מה אני הכי אוהב בלילה בתל אביב?
לרדת את דרך יפו באופניים. אין רכבים בדרך הביתה.

ההופעה הכי טובה שעוד לא הגיעה לכאן
Rosalia בתדר, דחוף.