"על קצות האצבעות" של צ'אנל 4 היא סדרה מטלטלת שנוגעת באופן נדיר במציאות האקטואלית, ובעיקר בצונאמי השנאה והאלימות שיצרה בעולם בחירתו של דונלד טראמפ נגד הקהילה הלהט"בית. היא מדגימה כיצד השנאה נבנית לאט, מלמעלה, למטרות רווח פוליטי, עד שהיא מתפרצת מלמטה. ואי אפשר שלא לצפות בה ולראות אותנו
כשאני נתקל בסדרות להט"ביות במהלך עבודתי אני יודע מה תמיד יגיע: סצנות סקס בין גברים, לרוב בין גבר נשי לגבר גברי יותר, לצד קונפליקטים די בסיסיים. לשם בדרך כלל מכוונים. אבל פעם בכמה זמן מגיעה יצירה מבריקה שמשנה את הכללים לחלוטין. בשנת 2018 הייתה זאת "פוזה" של ראיין מרפי שהביאה לתודעת הציבור את תרבות הבולרום המחתרתית וכעת, בשנת 2026 זאת "על קצות האצבעות", מיני-סדרה בריטית בת חמישה פרקים של צ'אנל 4 בכיכובם של אלן קאמינג ודיוויד מוריסי.
>> "אליס וסטיב" מסרבת לנקוט עמדה. ובכל זאת זה מצחיק // ביקורת
>> יוצאות מבין השורות: 17 הסדרות הכי טובות שמבוססות על ספרים
הסדרה מתמקדת במערכת היחסים של צמד השכנים ליאו וקלייב. ליאו הוא מה שנקרא ויאז'ה, מנהל של גיי-בר מוכר בקרב הקהילה של מנצ'סטר שמעסיק אצלו צעירים וצעירות מהקהילה ונותן להם בית ותחושה משפחתית חמה. הוא מאוד אהוב בקרב חבריו, תמיד מגיע עם סיפור מטורף על חייו ומשתדל תמיד להיות קליל ושמח. מנגד, קלייב הוא איש משפחה שחי בנישואים לא מתפקדים עם שני ילדים. הוא חשמלאי שלא מצליח להשיג הרבה עבודה ומתמודד עם קשיים כלכליים ועם הצורך לשמש מודל אב ראוי לבניו ומודל גברי עבור אשתו, כשברקע עלייתו המחודשת של טראמפ והשפעתה. כשליאו מוצא את בן ה-16 של קלייב באפליקציית הכרויות, מתחיל קרע שמאוד קשה לאחות.
רוב הסדרות לא נוגעות באופן ישיר בהווה. כלומר, סדרות עלילתיות לא מדברות באופן ישיר על טראמפ, קיר סטרמר או פוליטיקה עכשווית. לרוב, מעדיפים לקחת דמות מייצגת: בסאטירה של "הבנים" הפכו את טראמפ להומלנדר, בסדרות אחרות מביאים נשיא פיקטיבי או שמייצרים סדרה תקופתית כדי לדבר דרך ההיסטוריה על המצב כיום. לרוב גם לא תמצאו דיאלוגים ארוכים על המצב האקטואלי. "על קצות האצבעות" עושה בדיוק את ההפך. היא מדברת על השמרנות האמריקנית והבריטית, על טראמפ ועל גל השנאה ששוטף את העולם ועל איך זה מרגיש להיות חלק מהקהילה הגאה בשנת 2026. והיא עושה את זה באופן ישיר לחלוטין.
חלק מרכזי בסדרה מקבלים דיאלוגים רציניים ונטולי ציניות על מצב הקהילה הגאה, על האלימות הגואה בעקבות עליית טראמפ לשלטון ועל השפעות של החלטות חשובות, כמו ההחלטה הראשונה שקיבל בכהונתו השנייה והמטורללת: לבטל את המגדר. זאת החלטה שכביכול יש לה השפעה על אזרחים אמריקאים, אך ההשפעה שלה חוצה את האוקיינוס. זאת דוגמה קטנה אחת לנושאים הרבים שבהן הסדרה עוסקת, אך הדבר הבולט כאן הוא שלראשונה יש סדרה שמראה כיצד הפוליטיקה העולמית משפיעה באופן ישיר על האזרח הקטן, לצד אמירה מאוד בוטה וברורה על אלימות: פשעי שנאה לא נולדים בוואקום.

הסדרה מדגימה כיצד שנאה נבנית לאט, מתחת לפני הקרקע, עד שהיא מתפרצת. מי שבונה אותה, בין היתר, היא ההנהגה הפוליטית. אפשר, למשל, לראות תהליך דומה עם האנטישמיות הגואה בעולם, רק שבמקרה הזה הממשלה שלנו היא זאת שהפסידה במערכה. מאז שבעה באוקטובר חלה עלייה דרסטית באירועי האלימות האנטישמיים בעולם, מצב שהיה יכול להיות מנוהל אחרת לגמרי על ידי הנהגה אחרת. קהילות יהודיות שלמות ברחבי העולם חיות כעת תחת איום מתמיד של פיגועים ותקיפות אנטישמיות בגלל מה שבנימין נתניהו עשה ולא עשה. אלימות המתנחלים, האלימות בחברה הערבית, אלימות כלפי נשים ואלימות נגד אנשים עם דעות פוליטיות שונות הן תוצר של הפניית השנאה פנימה, מלמעלה.
במשך למעלה מ-12 שנים שבהן מכהן בנימין נתניהו כראש ממשלה נבנתה תשתית מורכבת של שנאה יוקדת מכל הצדדים, והיחיד שידע כיצד להתנהל בתוך הכאוס הוא ראש הממשלה שלנו ומפלגתו הנהדרת שדאגו לזרוע שנאה ופחד בכל הזדמנות. שנאה ופחד הם כמעט תמיד עסקת חבילה. גם קלייב שלנו ב"על קצות האצבעות" מונע משנאה שמגובה בפחד. בן אחד שלו, הבכור, עובד כנער אונלי פאנס למחייתו והשני גיי בארון. זו שנאה שמונעת מפחד מאיך החברה תתפוס אותו. השילוב האכזרי הזה של שנאה ופחד לרוב יביא איתו אלימות קשה, כמו בחברה הישראלית כיום, כמו בתקיפות האנטישמיות, כמו בעלייה בפשעי השנאה נגד הקהילה הגאה ובמיוחד כלפי טרנסג'נדריות. זאת מגמה עולמית שמגיעה בעקבות עליית השמרנות בעולם והנזקים שלה בולטים ומדאיגים.

"על קצות האצבעות" היא לא סדרה להט"בית מהסוג שאתם מכירים. אין בה סצנות סקס פרובוקטיביות, היא לא מאולצת והיא לא מחפיצה גייז. יש בה מציאות מורכבת של אנשים פשוטים שחייהם מתהפכים בעקבות רוח התקופה שמוכתבת על ידי פוליטיקאים ומנהיגים. היא מדברת על ההווה באופן ישיר ומלאה בדיאלוגים נהדרים על נושאים חשובים. יותר מכל היא מדגישה שאלימות לא נולדת בוואקום, יש לה מקור – השנאה, והשנאה מטפטפת מלמעלה, מהמנהיגים אלינו.
ראינו את זה לאורך ההיסטוריה – במסעות הצלב, בעלילות הדם בימי הביניים, כשהנאצים והפאשיסטים עלו לשלטון באירופה, כשמקארתי רדף אחרי קומוניסטים בארצות הברית, כשנתניהו הלך עם ארון הקבורה של רבין והדמוקרטיה, כשנתניהו אמר ש"השמאל שכח מה זה להיות יהודים", כשנתניהו קרא למפגינים נגד השלטון "אנרכיסטים" כשנתניהו הפך את היועמ"שית לאויבת הציבור, כשבן גביר השתלט על המשטרה וחילק נשקים לתומכיו וכן, בכל תקופת שלטונו של טראמפ, מהרגע שהחל בכהונתו הראשונה לפמפם תאוריות קונספירציה על הדיפ סטייט. "על קצות האצבעות" מנתחת את המציאות באופן אנושי לחלוטין ומראה שהדג תמיד מסריח מהראש. הוא הראש – הוא אשם.
>> "על קצות האצבעות", עונה אחת 5 פרקים, כל הפרקים ב-Yes VOD וב-HOT
