הפיצות הכשרות לפסח של פאפא ג'ונס מעולות לחג, אבל לא מעבר
רגע לפני כניסת חג פסח, גם רשת הפיצה האמריקאית מנסה להתאים עצמה לחג המקומי, ומציעה את הפיצה הכשרה לפסח, שמבוססת על הפיצה ללא גלוטן שלהם. מבקר אוכל הרחוב בוחן תחליפי בצק ומתבכיין על ימי הצנע של הכשל"פ
אני לא זוכר מתי אכלתי בפעם הראשונה בצק כשר לפסח, כי כנראה הדחקתי אותה. אני כן זוכר את ההרגשה – בצק שקרי, פחוס ונבזה עם טעם לוואי ערמומי שלא משחרר מהביס הבא. לא סיימתי את הכריך, העדפתי לאכול מצה. וזה, מבחינתי, מתקצר את הבעיה שריחפה במשך שנים מעל תעשיית הבצקים הכשרים לחג. כבר עדיף לאכול מצה.
>> שאלנו שפים מצליחים מה הטיפ האחד שלהם לארוחת סדר מצוינת
אבל הזמנים מתקדמים, ואני רוצה להתקדם איתם. בזמן שלא הסתכלנו, תעשיית תחליפי הבצק התפתחה דווקא מכיוונים בריאותיים, ואני זכיתי להכיר את השינויים בתחום באופן אישי, עם בת זוג צליאקית למהדרין בעלת עבר מקצועי בעולמות האפייה. עבור אדם אוהב בצק, בשורת הרגישות לגלוטן היא מכה כואבת מעל לחגורה. הקרייב שפחמימות מספקות יכול להמשיך לרדוף אותך גם אחרי גמילה, ומי בשם השם יכול לוותר על מתנת האלים שהיא פיצה?
ולכן במהלך השנה האחרונה יצא לי לטעום לא מעט פיצות ללא גלוטן ברחבי תל אביב. היו פיצות מאכזבות (פיצה גראז', שהיתה בינונית ויקרה להחריד), היו פיצות מוצלחות (פיצה יואב מפתיעים לטובה) והיו גם פיצות נפלאות (הגלוטריה, שפשוט עושים עושים ניסים עם בצק לל"ג) – אבל כל הפיצות היו אכילות, ותחושת הבצק השקרי הארור מהילדות כבר לא נוכחת. לכל הפחות, תקבלו פיצה סבירה עם בצק לל"ג/כשל"פ (לא תמיד אותו הדבר, אבל לרוב כן).
בפאפא ג'ונס – מפיצריות הרשת היותר אהובות עלי – החליטו לקחת את הפיצה ללא גלוטן שלהם, ולהשתמש בה כפיצה כשרה לפסח, והאמת היא שהסתקרנתי לטעום איך הלל"ג של פאפא ג'ונס מתפקד ככשל"פ. בסך הכל, מדובר ברשת שמבינה את רוח הטראש האמריקאית של המוצר שלהם (רק תבדקו את רוטב השום המשגע שלהם), אז קיוויתי שהם יבינו שגם לשומרי מסורת ו/או גלוטין מגיע טראש טוב, ובמקרה הנ"ל, הבסיס לזה הוא קודם כל בצק טוב.
צורת הריבוע של המגש סימן על השוני, אבל בכנות – לא היינו צריכים הרבה כדי לזהות שמדובר בבצק שונה. הוא פחות נפוח ממקבילו הרגיל, דחוס וכמעט נטול בועות – או לפחות בועות משמעותיות שהיו אמורות להתפיח ולאוורר את הבצק. בעיקר בלטה העובדה שבצצדי הבצק הוא היה נראה טיפה כהה, על סף הכמעט שרוף, בעוד שבמרכז הפיצה הגבינה לא נמסה לגמרי. זה דיסוננס בעייתי שהתברר כמכריע מרגע שהתחלנו לאכול – הקראנצ' בקצה היה מוצלח, אבל העיסתיות הקלה במרכז, לצד תחושת הבצק הדחוס, יצרה ביס רך מדי – ובעיקר חסר את תחושת ההתנגדות המהנה של בצק טוב.
מעבר לבעייתיות הזו, הרגיש שהוא כמעט ולא הצליח לספוג מטעמי הרוטב לתוכו, אולי בשל אותה דחיסות שלא נותנת לרוטב לחלחל. הבעיות הנ"ל לא הרסו את החוויה, אבל בהחלט פגמו בה, ואחרי שני סלייסים (או טכנית, שני ריבועים) כבר מיצינו את הטעם והמרקם. הקרייב של הפיצה בהחלט סופק, אבל קשה לומר שזו היתה ארוחה טעימה – מרחק משמעותי מאוד מרוב ארוחות הפאפא ג'ונס שלי, שלרוב מסתיימות ב"איזה כיף אני מת".
פרספקטיבה היא הכל, גם כשזה נוגע לאוכל. עבור אנשים שצריכים לחיות על כשר לפסח למשך שבוע בשנה, הפיצה הכשרה של פאפא ג'ונס תספק את הקרייב שתקף אתכם בחול המועד. היא עסיסית, פריכה קלות, מלאה גבינה ועם רוטב השום הקסום הזה, גם לבנת בניין יכולה להיות טעימה. אבל עבור מי צריך לחיות ללא פחמימות, ורוצה להתרגש מפיצה שהיא תחליף נטול גלוטן שלא מרגיש כמו תחליף, עדיף לנסות מקומות שמתמחים יותר. כי על אף שבאמת ניסו בפאפא ג'ונס, זו לא באמת פיצה. היא בסך הכל תחליף זמני.
פיצה כשרה לפסח ללא גלוטין, בכל סניפי פאפא ג'ונס, החל מ-82 ש"ח למשפחתית רגילה