זאת הולכת להיות אחת הפינות הכי עמוסות בעיר. ובצדק

אין שלט בכניסה לפרא. אפילו לא לוחית קטנה. אולי כי רק נפתח ולא היה זמן. אולי הרעש התקשורתי של "בוגרי מלון מונטיפיורי יוצאים לכבוש את תל אביב" והדיבור שנהיה סביבו הופך אותו למיותר. ואולי המיקום ה"מיתולוגי" (במונחים תל אביבים, כן? כלומר כל מקום ששרד יותר מ-24 דקות) של קפה נורדוי הי"ד בפינה של נחלת בנימין וגרוזנברג מספיק בשביל שידעו איפה אתה. אבל עזבו. דלת הזכוכית ממש בפינה, זה כל מה שאתם צריכים לדעת והנה נחסכו לכם 10 דקות של הליכה הלוך ושוב בניסיון לפצח את ההגיון במספרי הבתים בנחלת בנימין. אל תשאלו איך גיליתי.

הדבר הראשון שקופץ לעין כשנכנסים בדלת, זה שאין באמת שום דבר פראי ב"פרא". כלומר אולי אנשים שגדלו תחת יד הברזל של רותי ברודו חושבים שלשים ספרים של אלתרמן על המדף זה שבירת כל החוקים והכללים, "וואו איזה משוגעים אנחנו", אבל בואו. העיצוב, המוזיקה, התאורה – הכל כל כך מדוייק ונקי. וזה נהדר, אבל לא ממש פראי. אז מה נשאר? האוכל כמובן. הניצוץ הופיע כבר במנה הראשונה. התפריט הבטיח טרטר פלמידה, לביבות תפוח אדמה וקרם פרש, ולגמרי עשה מכירה בשורט. על הצלחת זה היה טייק ממש מוצלח על טאקו דגים, עם הלביבה בתפקיד הטאקו, עליה שכבה של קרם פרש ומעל טרטר שמי שתיבל אותו נתן עבודה. זה פריך, זה רך, זה מלוח, זה מלא בטעמים שרוקדים בחלל הפה. לא יודע אם זה פרא. סגור על זה שזה נהדר.

גם המנה שהתפריט תיאר כ"ליטל ג'ם, בריוש, בשר סרטנים" התגלתה כטייק ממש מוצלח, הפעם על סלט קיסר. ליטל ג'ם, למי שלא יודע (הרמתי יד, הורדתי יד) זה סוג של חסה. בשר הסרטנים זה עוף אבל בטעים (פלוס תחושת הניצחון כי מישהו אחר עשה את העבודה המבאסת עם מפצח הסרטנים). ובריוש על תקן הקרוטונים. זה אפילו לא כוחות. בז'אנר של הסלטים זה ליגה.

(צילום: רן בירן)

המנה הראשונה הנוספת, כנף ממולאת, לא הייתה טייק על כלום אבל בהחלט עמדה בפני עצמה. גם בגלל שהיא הגיעה לבד. כנף אחת בודדה. מנה לא מאוד גדולה (ועוד נחזור לעניין הזה) אבל מפתיעה בכמה שהיא מוצלחת. באופן כללי לא ממש ברור לי הקטע של לרוקן חלק של עוף, במקרה הזה כנף ואז למלא אותו בחלק אחר של העוף, במקרה הזה פרגיות. רק שמי שואל אותי בכלל וטוב שכך. השילוב בין הבשר הקריספי של הכנף לבין הפרגיות זה חתיכת קטע מוצלח, והרוטב בצד, מעין ויניגרט חרדל הדרים, עוד מרים לו עד שאתה ממש מתבאס שיש רק כנף אחת ומצפים ממך לחלוק אותה.

הקלוסקי סלומון כבוש, שהמלצרית הסבירה שהם מעין גרסה פולנית של ניוקי, היו פחות ברורים. כלומר הם היו בדיוק מה שאתם מחפשים, אם אתם מחפשים להרגיש שאתם יושב בביסטרו איכותי בקרקוב. הכופתאות שטוגנו בחמאה היו עשירות, הסלמון הכבוש היה מצויין, אבל המראה הכללי של המנה היה כה מזרח אירופאי עד שמפתיע שהכופתאות לא עמדו בתור לחמאה. וגם חייבים להגיד – 5 כופתאות ו5 חתכות (ככה כותבים היום הצעירים) סלמון ב-82 שקלים זה חתכת תמחור אגרסיבי.

מסתבר שאפשר לסמוך על אנשים שגדלו על מורשת רותי ברודו. פרא (צילום: רן בירן)

אבל לא אגרסיבי כמו התיבול של מנת הקלאמרי החריף. היה כאן פוטנציאל בצורת חומרי גלם טובים (גם אם מעטים יחסים), הצ'יפס, או יותר נכון התפוצ'יפס הביתי, היה מוצלח וכבר היה מוכן לתת את הקונטרה, והצנוניות המוחמצות היו בדיוק מה שהיה צריך כדי לסגור את הפינות. אבל הקלאמרי לא הופיעו. כלומר ההפך. הם הופיעו, כולם רועשים וגועשים, עם בליל טעמים לא ברור, כמו להקת הבי מאטל שהוזמנה בטעות להופיע בפסטיבל הפסנתר.

צוואר החזיר, לעומת זאת, היה ההפך הגמור. כבר דיברנו על החזיר שהולך ונעלם ממסעדות העיר, אבל מסתבר שאפשר לסמוך על אנשים שגדלו על מורשת רותי ברודו – שהצלע הלבן שמוגשת במלון מונטיפיורי היא השיא שלה. זאת לא מנה מאוד מתוחכמת או חדשנית אבל היא מבוצעת באופן מושלם. פרוסות סטייק דקות שעשויות בדיוק במידה ושוחות ברוטב תפוחים נעים ועם בצלי שאלוט מקורמלים שעוטפים את הכל במתיקות לא מתחנפת.

הקינוחים המשיכו את אותו הקו. ביצוע מצוין של מנות מוכרות ברמה של הבראסרי, ובמונחים תל אביבים זאת מחמאה גדולה. עוגת שוקולד מעולה שלא מתביישת להעמיד את המרירות של השוקולד במרכז ולא מחביאה אותה מתחת להרים של סוכר, עם שלולית של קצפת רכה בצד שסיפקה את האיזון מצד אחד, מצד שני פנקייק אוורירי במיוחד, מהז'אנר היפני התפוח, שנראה כמו עוגה ומרגיש בפה כאילו אתה אוכל ענן. כמה פשוט, ככה טעים.

אז מה לא מצאנו? פראיות. מה כן מצאנו? המון אוכל טעים, וייב מהמם ובעיית תמחור קלה. וזאת רק ההתחלה. עם תפריט שמתחלף כל יום ומאפשר שינויים והמצאות תוך כדי תנועה, ועם הכישרון שנשפך שם כבר עכשיו בכמויות, ברור ש"פרא" הולכת להיות אחת הפינות הכי עמוסות בתל אביב.

★★★★ארבעה כוכבים
פרא, נחלת בנימין 27, שני-שבת 18:00-23:30, הזמנה מראש כאן

טרטר פלמידה – 68 ₪
ליטל ג'ם בשר סרטנים – 82 ₪
כנף ממולאת – 58 ₪
קלוסקי – 82 ₪
קלאמרי חריף – 82 ₪
צוואר חזיר – 82 ₪
פאנקייק – 36 ₪
עוגת שוקולד – 36 ₪