פרסי האוכל: המועמדים בקטגוריית המזללה הלטינית
שש המועמדות בקטגוריית המזללה הלטינית הטובה ביותר בתל אביב לשנת 2015
לכבות את הבערה – אל טאקו
טובי המומחים גויסו כדי ליצור את חוד החנית של המטבח המקסיקני, הלוא הוא אל טאקו. המוחות שמאחורי המזללה המקסיקנית הזאת הם זיו ארליך מבר המסקל הוותיק בפלורנטין, שי דוד ומיכאל סידוב ממקסיקנה ורענן סולומון השותף במשך שני עשורים ביבוא חומרי גלם ממקסיקו תחת המותג טרז פזוס. בתוך מזנון ססגוני, עירוני ותמים למראה ברחוב ירמיהו מותקנות מנות של אוכל רחוב מקסיקני אותנטי, לפרקים בוער מחריפות. במטבח פתוח לעיני הלקוחות מורכבים בזריזות טאקוס, קאסדיות ונאצ'וס שיגרמו גם לטורפים וגם לטבעונים לרייר. בשם המקצוענות הטורטיות עצמן מיוצרות במקום מקמח תירס. תוכלו לכבות את הבערה בפה במרגריטה ליים קפואה או בבירה סן מיגל.
דו לאומי – דייגו סאן
אולם הכניסה של דייגו סאן מאובזר בספות קיר שחורות של ביסטרו, בבר ישיבה, בכיסאות פלסטיק ובמדף ארוך עמוס בליטרים של רוטב סרירצ'ה לצד גלונים של טבסקו ירוק ואדום. בשירותים תוכלו לפגוש את קים ג'ונג איל, ולא במקרה: מסעדת דייגו סאן, שהתמקמה בשולי שוק לוינסקי, מחברת את קוריאה למקסיקו. הערים סאן דייגו ולוס אנגל'ס הפכו למקומות מפגש בין המהגרים הרבים, הנוהרים אל דרום קליפורניה ממקסיקו השכנה, לבין הקהילה הקוריאנית הענפה. המפגש בין סגנונות הבישול יצר קו קולינרי שמייצג בהצלחה בארצות הברית השף רוי צ'וי. זאת ההשראה לייצוג הדו לאומי בתפריט של דייגו סאן. בכל מקרה, אל תיתנו לבודהה ולמזרקת הזן המפכפכת לבלבל אתכם. הטאקוס פה הם מהטובים בעיר.
קליל וסקסי – טאקריה
טאקריה הייתה מהראשונות להבהיר לעיר הזאת כמה הייפ אצור באוכל המקסיקני. המיקום, בקצה לבונטין, קרץ לקהל הבלייני במקום, וכך גם העיצוב שכולל קיר גבוה שעליו כרזות מתעדכנות של הופעות, קונצרטים של רוק ואירועים, ובמרכזו המדונה. מתחת למעטה הקליל והסקסי מתחבא עסק משפחתי של חבורת מקצוענים: המסעדנים יורם וארי ירזין, טל שטרן שמנהל את המקום ואחיו השף שחר שטרן. במטבח הפתוח של טאקריה מרדדים כל הזמן טורטיות עשויות קמח תירס מבצק שהוכן באותו הבוקר, אבל לא מזניחים גם את מנות הבוריטו החביבות כל כך על התל אביבים. נכון שאחת המנות הכי נמכרות כאן היא הבוריטו דג, אבל בזכות המגוון הרחב והמוצלח של האפשרויות, טאקריה היא הגרנד אמורה של טבעוני העיר, שלעולם לא יוצאים מפה בלי לסגור ארוחה בארטיק בוטיק טבעוני.
שמחת חיים – טוטומה
הבשלנית המוארת מ"מאסטר שף", דליה אלחדף, מנצלת את רגעי התהילה שלה להכרת המטבח הלטיני לקהל המקומי. בטוטומה, המזללה־מסעדה החיננית שפתחה, הסועדים זוכים לנגיסה מתפריט הרחוב הוונצואלי, מארפה (פיתת כיס קטנה עשויה קמח תירס ונטולת גלוטן) ממולאת תבשילי בשר, עוף או ירקות; ומכן מכמה מנות המייצגות את דרום אמריקה. אסור לצאת מכאן בלי לטעום את צ'יפס הבננות מזן פלנטיין. קוקטיילים לטיניים על בסיס רום משרים אווירה אנרגטית בז'אנר הפלרטטנות הדרום אמריקאי. אגב, המקום נקרא על שם העץ הדרום אמריקאי שהקערות במקום עשויות ממנו. ברפובליקת הבננות הטרופית שמתנהלת במחוזותינו, מטבח לטיני מעניק לפחות איזו זריקה הגונה של שמחת חיים.
תאווה מקסיקנית – לוס ברנינג טאקוס
הפופ אפ המצליח של התדר מהקיץ הפציע פתאום לפני כשנה באלנבי למערכת יחסים מחייבת. מיכאל גורביץ' והשף איתמר לבינסון חיו לא מעט שנים בניו יורק והבינו שהם הולכים להביא את התאווה המקסיקנית לארץ בגרסה הצפון אמריקאית־מגה היפסטרית. החברות של גורביץ' ולבינסון עם בעלי הטאקו טראק בברוקלין הכשירה אותם להכין תירס פלאי חרוך במיונז וחבוי בבלילה מיוחדת, וצ'יקן טאקו. מכאן הם המשיכו בעצמם להכין טאקו פיש ממוסר ים טרי ומנה מקסיקנית של שרימפס. המחירים לגמרי נוחים, ולצד ספייסי מרגריטה ובלדי מריה על בסיס טקילה, אלנבי, עם הפנים לכרמל מרקט, מקבל גישה ברוקלינאית חדשה ושוקקת.
המאנץ' האולטמטיבי – צ'אנגוס
הסוד של צ'אנגוס הוא אוסף מצומצם של מנות שכל אחת מהן היא המאנץ' האולטימטיבי: מנות שנוח לאחוז בידיים, קריספיות מבחוץ ונימוחות ורוויות טעמים מבפנים. טאקוס פויו אסאדו מכיל פרגית על הגריל ופלחי אננס בשילוב מפתיע של מתיקות במנה, ושרימפס דיאבולו לא ישאיר גם חובבי חריפות נינוחים. המיקום של המזללה הזאת (שמעוצבת בסגנון צפון אמריקאי מופגן דווקא) בשדרות וושינגטון בלב שכונת פלורנטין שומר על קהל קבוע של צעירים היפסטרים וטרנדיים שמתנהלים כגרעין קבוע של לקוחות. המחירים בסך הכל נוחים, אבל לא תצליחו לצאת מפה בלי ללגום בירה מהחבית החיונית לצינון החוויה.
