""מקום שמח" סחפה 10 פרסים, הדוקו על קורין אלאל סחף שישה ו"בלאדי מורי" חמישה ואלון אבוטבול ז"ל זכה בשני פרסים, אבל היו אלה הנאומים החריפים של אילנה דיין, לוסי אהריש ואיתן צור נתנו את הטון לטקס פרסי האקדמיה. "אסור לנו להוריד את העיניים מהשקר שיוצא מן המכונה"
מתח גדול לא היה אתמול בערב באקספו תל אביב, שם נערך טקס פרסי האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה. משלב מוקדם מאוד בערב (ולמעשה עוד מערב הגאלה שנערך בשבוע שעבר ובו חולקו הפרסים הטכניים), היה ברור ש"מקום שמח" של נועה קולר ורם נהרי הולכת לצאת עם כל הכספת, והיא אכן סחפה לא פחות עשרה פרסים, כולל פרס סדרת הדרמה, השחקן הראשי, השחקנית הראשית, שחקנית המשנה (תיקי דיין האדירה), הבימוי, התסריט, העריכה והצילום.
>> הסיפור האמיתי הבא: 11 אירועים שצריכים להפוך לסדרה ישראלית
>> אומרים ישנה: 10 הרגעים הטובים ביותר מהעונה של "ארץ נהדרת"
מיד אחריה, "קורין אלאל: סיבוב פרידה" סחף את קטגוריית הדוקו עם שישה פרסים, והעונה השנייה של "בלאדי מורי" סיימה עם חמישה פרסים, ביניהן פרס הסדרה הקומית, שחקנית קומית ראשית ושחקנית משנה (נעמי לבוב ורותם סלע), בימוי ותסריט (סתיו אידיסיס). "יקומות", הקומדיה הניסיונית של רועי כפרי וג'ון בן-ארי, הייתה מועמדת ל-11 פרסים אך זכתה בשניים בלבד (שחקן ראשי – רועי כפרי, ושחקן משנה – אלון אבוטבול ז"ל). באחד משיאיו המרגשים של הערב זכה אבוטבול ז"ל גם בפרס שחקן המשנה בסדרת דרמה על תפקידו בסדרה "הגרמני". באופן חריג ביותר ראוי לציון, HOT לא זכתה באף פרס לאורך הטקס כולו.
בערב שכולו עמד בסימן פרידות – מאלון אבוטבול, קורין אלאל, רמי הויברגר ואולי גם מהטקס עצמו כפי שרמזו המגישות תום יער ושירה גנור – הענקת פרס מפעל חיים לאנשי "החמישיה הקאמרית" הייתה ללא ספק שיא הערב, כשעל הבמה מתאספים קרן מור, מנשה נוי, דב נבון, שי אביבי, אתגר קרת, עוזי וייל, הבמאי איתן צור ומעורבים נוספים ביצירה, והגעגועים להויברגר ז"ל ומודי בר-און ז"ל קרעו את האולם.
"כל מי שהתמזל מזלו, כמונו, ויש לו את הבמה או את המסך להשמיע בהם קול, אסור לו להפסיק", אמר צור בנאום התודה בשם החמישי. "צריך להגיד את אותם דברים שוב ושוב ושוב. לא להתייאש. לא לפחד. לא להתנצל. לא לוותר על הערכים שאנחנו מאמינים בהם לטובת אחדות או חוסן מדומים. להתעלם ממי שקורא לנו בוגדים, פריווילגים, ממי שטוען שאנחנו פוגעים בזיקפה הלאומית או באלוהים. להתעלם מכל מי שמרים טקסים מטעם וערוצים מטעם. כי במקביל למלחמת איראן השניה ולמלחמת לבנון הרביעית, ולמלחמת עזה המתמשכת, אנחנו במלחמה לא פחות גורלית על העתיד ועל הצביון של המקום הזה".
הטון הפוליטי ששלט בטקס המשיך ביתר שאת כשאל הבמה עלתה לוסי אהריש כדי להעניק את פרס תוכנית התחקירים שהלך כהרגלו לאילנה דיין ו"עובדה". אהריש כיווני את דבריה דווקא אל התקשורת וקראה לעיתונאים לערוך "חשבון נפש על מה שהזנחנו, על השאלות שלא שאלנו ועל מה שנירמלנו מכוח הבמה שניתנה לנו. לצערי לא נרמלנו את המוסר והערכים עליהם קמה המדינה, לא נרמלנו את האנשים הטובים שבה, לא נרמלנו את הצדק והיושרה. להיפך, נרמלנו את בלוני התבערה בדרום, את האש על הצפון, את המקרר הריק בפריפריה ואת העיוות שהביריון הפך למושא להערצה והקורבן הוא מושא ללעג ואלימות. האחריות למה שקורה כאן היא לא רק על ההנהגה שהובילה אותנו לימים האלה, היא גם עלינו, על מה אנחנו אומרים, מה אנחנו משדרים ומה אנחנו רוצים להשאיר כאן לילדים שלנו".
אחד מרגעי השיא של הערב הגיע עם נאום התודה של דיין, שנאומיה במעמדים כאלה כבר הקנה לה את תואר חכמת השבט, והיא לא הכזיבה בנאום חריף במיוחד, בסיומו קראה לתקשורת לגלות חמלה וחסד: "מכונה שלמה עובדת במחיקת המחדל הכי גדול שהיה כאן", אמרה דיין, "לכן השקר שמכרו לחברי כפר עזה כאילו הצילומים ההם נמחקו – הוא רק מטאפורה לשקר גדול יותר, שמיוצר בידי אותה מכונה אדירה שעובדת בהשכחה; בידי שלטון שהחליט למחוק מהכותרת של חוק ההנצחה את המילה 'טבח' ולהסתפק במילה הסתמית 'אירועים'; להתעקש על 'תקומה' שלא היתה, על 'ניצחון מוחלט' שכבר לא יהיה, ועל ועדת חקירה פוליטית שאפילו היא כנראה לא תקום.
"אסור לנו להוריד את העיניים מהשקר שיוצא מן המכונה; ואסור להתרגל לרעש שיוצא מן הקומפרסור: בג"צ לא מושלם, אבל הוא לא המיט עלינו את שבעה באוקטובר; הרמטכ"ל וראש השב"כ לשעבר כשלו, אבל הם לא בוגדים; גם בתוך הטירלול ששוטף אותנו יש נכון ולא נכון, יש אמת ויש שקר ויש עובדות. והתפקיד האחד, בעצם השליחות, של העיתונאי הוא לחשוף אותן. לחשוף גם את מה שאמר רה"מ בשיחות הטלפון הראשונות בשש וחצי בבוקר, וגם את ההנחיות המפוקפקות שעברו בטלפון הנייד של אשת סודו, הרבה לפני".