אבל מי סופר: הוכרזו המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2023

אתם כבר במתח? כי מפעל הפיס הכריז הבוקר על חמשת המועמדים שנכנסו לרשימה הקצרה לזכייה בפרס ספיר לספרות  לשנת 2023. כן, אנחנו מניחים שהם יודעים שאנחנו כבר 2024, אבל היי – אתם יודעים כמה זמן לוקח לקרוא ספר שלם בימים כאלה?

>מונטי פייתון בדרך לאופרה הישראלית עם תזמורת, מקהלה ותוכי מת

אם כן, בלי לעכב אתכם יותר מדי, חמשת המועמדים הסופיים לפרס הם: "מה קרה להגר באילת" מאת עופרה עופר אורן; "ביוטופ" מאת אורלי קסטל-בלום; "הו-מאמה" מאת תמי בצלאלי; "חיים" מאת גיל הראבן; ו"סימני שיניים" מאת חנוך מרמרי. מבין החמישה ישנן שתי סופרות אשר כבר זכו בפרס בעבר – הראבן ב-2002, וקסטל-בלום ב-2015.

סופרת את הדקות. גיל הראבן. צילום: אוריה תדמור

על הזוכה יכריזו בטקסט מיוחד שיערך בסוף פברואר הקרוב. זו השנה ה-23 בה מחולק הפרס, שנוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה בישראל, כמו גם לקדם את הסופרים והסופרות והספרות הישראלית בכללותה. בפועל, זה אומר כסף. לא מעט כסף.

סך הסכומים שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות של הפרס מגיע ל-765,000 ש"ח, כאשר חמשת הסופרים המועמדים ברשימה הקצרה זוכים למענק בסך 60 אלף ש"ח, כשהזוכה שיבחר מתוכם יזכה לא רק בגביע הקדוש של עולם הספרות המקומי, אלא גם במענק נוסף של 180 אלף ש"ח, כמו גם תרגום והוצאה לאור בשפה הערבית ובשפה נוספת, לבחירת הזוכה.

עטיפת ספרה של אורלי קסטל בלום, "ביוטופ"

בהודעה שיצאה לתקשורת התייחס יו"ר חבר השיפוט אורן נהרי לדיסוננס של לבחור פרס ספרותי בימי מלחמה: "זו תחושה מוזרה, יש שיאמרו הזויה – להתווכח ולדון על ספרים בזמן מלחמה נוראה, מסוייטת, כשהלב נקרע וכולנו דואגים לחיילינו, לחטופים. אבל אולי לא – לצ'רצ'יל, לא פחות מיוחסת האמירה כשהוצע לקצץ בתקציב התרבות בזמן מלחמת העולם השנייה – אז עבור מה אנו נלחמים? ואנו נלחמים על מדינת ישראל, על עתידה, וכן, על תרבותה. תרבות שהחלה בספר הספרים, ונולדה מחדש עם השפה העברית. והספרים שנבחרו לרשימה הקצרה לפרס ספיר השנה נכתבו בידי ארבע סופרות וסופר, חלקם מוכרים ואחרים מוכרים פחות, כאלה המדברים על נושאים אוניברסליים על זמניים ואחרים מאד מאד ישראליים, נטועים כאן ועכשיו. כולם מרתקים, מעוררי מחשבה, מקוריים. קשת רחבה של ישראליות, של תרבות ישראלית".