לפני שהקורונה תשרוף את העיר: קמפיין למען מבקשי המקלט
אפשר רק לנחש בחלחלה איך ישפיע משבר הקורונה על עשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים כאן. המדינה לא תעשה דבר. אבל אתן יכולות ויכולים לעשות משהו
בשבוע האחרון, בעקבות משבר הקורונה, התחלנו לגייס כספים למען מבקשי המקלט. אנחנו יודעים שהמון אנשים במשבר. אנחנו יודעים שאלפים איבדו את עבודתם, רבים הוצאו לחופשות ללא תשלום והמצב לא הולך להיעשות קל יותר בקרוב. אנחנו יודעים שבתקופה כזאת באמת שקשה לחשוב על כל דבר אחר. אבל צריך. צריך מכיוון שהמשבר הזה פוגע באופן שונה בשכבות שונות של האוכלוסיה, וכמעט תמיד השכבות החלשות יהיו אלה שייפגעו בצורה הקשה ביותר. זה קורה ממש לידנו.
הפגיעה המשמעותית ביותר של המשבר הכלכלי הנוכחי היא באנשים שלא מחזיקים בעבודות יציבות ובמיוחד אלה שלא זכאים לזכויות עובדים בסיסיות. מבקשי המקלט הם כנראה הקהילה שנכנסה למשבר הקורונה במצב הגרוע ביותר. 20 אחוז מהשכר שלהם נגרע בכל חודש לטובת חוק הפיקדון, והכסף משתחרר רק עם יציאתם מישראל; הם משלמים מיסים גבוהים ולא זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה מכל סוג; ועכשיו בעקבות המשבר בענף המלונאות והמסעדנות, רבים גם איבדו את עבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום.
"המשבר אינו מבחין בין דם לדם, אבל המדינה כן. לכן דווקא עכשיו חייבים לחשוב איך אפשר לעזור לקהילה הזו. הממשלה לא תעשה זאת, ואפשר רק לנחש בחלחלה איך ישפיע המשבר הזה על עשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים כאן איתנו"
כל זאת מתרחש כאשר המעמד של רוב מבקשי ומבקשות המקלט אינו מוסדר, מכיוון שבשנים האחרונות עשתה המדינה ככל שביכולתה כדי לא להסדיר אותו. רק לפני שנתיים נלחמנו יחד כנגד הגירוש הבלתי חוקי שתוכנן, מאבק שבסופו נתניהו הכריז על תוכנית שיכולה לשפר את המצב משמעותית, ואז ביטל אותה באותו היום. מאז לא התקבלה אף החלטה בנושא, למעט ספינים, שקרים וההתבטאויות הגזעניות הרגילות מדי מערכת בחירות.
מבקשי ומבקשות המקלט הם חלק מהרקמה החברתית שלנו, מאיישים את המשרות שאף אחת לא רוצה לאייש. ענפי המסעדנות והמלונאות נעזרים ובמידה רבה גם תלויים בהם. עכשיו, כשהענף כולו במשבר שלא נראה כמותו, הם מוצאים את עצמם ללא פרנסה. המדינה מציעה פתרון לאזרחים ואזרחיות שנמצאים במצב דומה. בעקבות המשבר כל אחד זכאי להגיש בקשה לקבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי. מבקשי מקלט לא זכאים להטבה הזו. אין להם מעמד. למעשה, הם לא זכאים לאף הטבה ואין להם לאן לפנות לעזרה.
כך, באותה מסעדה, הטבח הישראלי זכאי לדמי אבטלה, בעוד שהאריתראי שעובד איתו יום יום לא זכאי להם. עצוב מאוד שכשאין סכנת גירוש מובהקת, המאבק למען מעמדם של מבקשי ומבקשות המקלט טובע בין ידיעות על קורונה לידיעות על הפארסה הפוליטית. המשבר הזה אינו מבחין בין דם לדם, אבל המדינה כן. לכן דווקא עכשיו חייבים לחשוב איך אפשר לעזור לקהילה הזו. הממשלה לא תעשה זאת, ואפשר רק לנחש בחלחלה איך ישפיע המשבר הזה על עשרות אלפי מבקשי המקלט שחיים כאן איתנו.
אזרחי ישראל יכולים אולי לתלות את תקוותם בהקלות שתספק להם הממשלה. למבקשי המקלט אין אפילו את המשענת המינימלית הזו. הם כאן לבד. רבים מהם נסו ממדינה שרדפה אותם, אל מדינה שעושה הכל כדי להתנער מהם. הם תלויים רק בנו. לא יכולנו לעמוד מנגד. הצטרפו אלינו.
הכותבים הם אקטיביסטים חברתיים הפועלים במסגרות שונות