ראש משיחי: לרסק את מעוז החילוניות ולכבוש את ישראל הליברלית

בפתח הדברים נדגיש: המאבק נגד פעילות הגרעין התורני "ראש יהודי", ובכלל זה כנגד כלל הגרעינים התורניים הפועלים בתל אביב, איננו מאבק על "יהדות" או על "דת". המאבק הוא נגד מחוללי תפיסת העולם המשיחית שעושים שימוש בערכי היהדות כדי לקדם את חזונם למדינת עליונות יהודית שהתורה חוקתה. 

אנחנו לא מתבלבלים: לא במקרה בחרו "ראש יהודי" וישיבת "מעלה אליהו" וחבריהם המשיחיים, להתמקם דווקא בתל אביב. הם באו לכאן עם שליחות אלוהית לרסק את מעוז החילוניות – ואם תרצו את עיר הבירה של ישראל הליברלית –  וכך לסלול את הדרך לכבוש את מדינת ישראל הליברלית בדרך להגשמת חזונם המשיחי.

מנקודת המבט המשיחית, מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית היא שלב ראשון בדרך לגאולה. היא בבחינת "משיח בן יוסף" שתפקידו להכין את התשתית הפיזית לקראת בואו של משיח בן דוד, המשיח הרוחני שיכיל את חוקי האל על המדינה. מאותה נקודת מבט אנחנו, הישראלים החילונים ליברלים, בבחינת טיפוס "זרע בהמה" שתפקידו להכין את הקרקע עבור טיפוס "זרע האדם" שקורא בשם האל. 

אלא שהם מנסים להסתיר את מטרתם האמיתית ומתעטפים בשכפ"ץ ה"יהדות", מפנים אצבע מאשימה כלפי כל מי שיוצאים נגדם ומגדירים אותם "אנטישמיים". הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו, הוא דוגמא מובהקת להתנהלות הזו: בשיחה שהעביר בשם "ערב הורים תשפ"ג: התורה – נשמת העם", שפורסמה באתר בית המדרש האינטרנטי של הישיבה, שירטט ראש הישיבה את מיקומה הגאוגרפי של הישיבה ביחס למוקדי כח בחברה הישראלית:

"אנחנו נמצאים כאן ככה בליבה של תל אביב ממש – הקריה מצד אחד: הבורסה מצד שני: כיכר המדינה מצד שלישי: אהרון ברק קילומטר מערבית מכאן – אנחנו נמצאים כאן במקום שבאופן חיצוני מנהל את המדינה, והישיבה רוצה להיות נשמה לכל העוצמה המעשית שמתרחשת ונבנית כאן".

ואז תיאר את תפקידה:  "כי גוף בלי נשמה זה נבלה זה טומאת מת. והנשמה הזאת זה התורה". 

קשה להבין אחרת את הדברים מאשר קביעה שתל אביב היא בבחינת "נבלה" והוא – גנץ ושותפיו לדרך – מצילים אותה מטומאת מת על ידי התורה שלהם. ולא פחות חשוב שתל אביב היא מושב הנהג, באמצעותו תיכבש הארץ כולה. 

חשוב לציין: השיעור הזה נמחק מאתר בית המדרש של הישיבה. כמו גנץ, גם ראשי "ראש יהודי" רואים עצמם מחוייבים למשנתו של הרב קוק, ודי לראות את האורחים שהם מזמינים כדי להבין לאן נושבת הרוח המשיחית. קצרה היריעה מלפרוש כאן את משנתם של כלל המתארחים ב"ראש יהודי", אולם פתור בלא כלום אי אפשר, ומשכך על קצה המזלג נזכיר כאן את משנתו של הרב יגאל לוינשטיין, שבימים אלו מעביר שם סדנא. בבחינת מן הפרט אל הכלל:

לוינשטיין תומך במפלגת "נעם", בז ללוחמות צה"ל ויותר מרומז שהן לסביות, מגדיר הומוסקסואלים "סוטים", את התנועה הרפורמית כ"זרם בנצרות", ומסמן את אנשי המחאה כאנרכיסטים שמקבלים תרומות מחו"ל. בכובעו כראש מכינת "בני דוד" בעלי, הוא פועל להקים את חיל החלוץ שיחבר בין התורה למדינה ומגייס אותה לקדם את ההפיכה המשטרית. כך קראה המכינה לחניכיה להצטרף לעצרת המיליון בעד ההפיכה, וכך, ממש בימים אלה, היא הכריזה על חרם נגד הגורמים שמחרימים את ערוץ 14. 

כאמור, קצרה היריעה, ועניינו של לוינשטיין הוא בבחינת הפרט המעיד על הכלל. משכך, אשוב ואדגיש במה שפתחתי: המאבק איננו ב"יהדות" או ב"דת". המאבק הוא בזרם המשיחי ששואף לרסק את עריכה הליברלים של העיר תל אביב, ועושה שימוש בערכי היהדות כדי להשיג את מטרתו.