כל מה שצריך לעשות כדי לעבור שלב ב"כוכב הבא" זה להתחנף לשופטים

בזמן שהעולם ממשיך להתמודד עם בחירות, אבעבועות קוף וטילים, נבחרת "הכוכב הבא" ממשיכה אט אט להתגבש. בפרק ששודר אתמול (שני) התווספו עוד חמישה מתמודדים לרשימה, ואחד שסיים את דרכו מוקדם (בהתאם ליחס שנבנה מראש בתכנית – הרוב עוברים בעוד שרק בודדים מודחים, כדי לתת את התחושה שלא הכל עובר).

ילד של אבא, על מה אתה מזמר? ישראל פורטנוי. הכוכב הבא. צילום מסך/ קשת 12

למרות הפורמט הקבוע, כמה דברים בכל זאת השתנו – למשל, המפגשים עם אסי ורותם נשמרו רק למועמדים האקסקלוסיביים ביותר, בעוד כל היתר נתנו עדות מול המצלמה, ולא מול צמד המגישים. כך היה למשל עם ישראל פורטנוי, בן של רב (בכלל זה היה פרק מאוד אמוני), שבחר להופיע עם כובע ופסנתר – ולשיר שיר של בוב דילן. להלן מועדף הפקתי. לזכותו של פורטנוי ייאמר, שהוא בהחלט הרשים והקדים בצדק.

מי שזכתה לקצת יותר מדי קרדיט, לטעמי, היא נויה שמחי – שהפגינה אומץ ראוי לשבח כשביצעה את "מה איתך אבא" של אודיה (ובכוכב הבא ניצלו את ההזדמנות וממש הביאו אותה כדי "לשפוט" את הביצוע), אבל בעיניי היתה פחות טובה משנדמה להם. היא קיבלה את הצ'אנס מהשופטים, וכעת נצטרך לראות כמה היא תוכל לצאת מתוך עצמה.

אל תאבדו פרופורציות. נויה שמחי. "הכוכב הבא". צילום מסך/ קשת 12

ובכלל, פורמט אחד מעניין במיוחד הוא "בחירת שיר של שופט". הוא קרה עם אורי ספז (המבריק!) שבחר את "שמש תיכנס", שיר פחות מוכר של קרן פלס, לעיניה הנרגשות של פלס עצמה. לכאורה, בחירה בשיר של אחד השופטים אמורה להקשות עליך את החיים – שכן לעשות את השיר מול המבצע המקורי עלול להעמיד אותך לביקורת מוגברת, ולהקשות על הרמת המסך. אבל האמת הפשוטה היא שבדרך כלל השופטים רואים בכך מחמאה גדולה – והם הראשונים להעביר אותך ("עשו את עצמי יותר טוב ממני", כמו שפוליטיקאים אוהבים להגיד על דמויות בארץ נהדרת).

בכל מקרה, ספז הדגים עוד משהו שהעונה הזו בולטת בו – וזו "ההזדמנות השנייה". כלומר, אם לא הצלחת להבקיע את ה-70% הנדרשים כדי לעבור, אתה מיד מקבל סיבוב מזורז, שמאפשר לייצר את סיפור הסינדרלה המושלם. גול בדקה התשעים, אם להשתמש במונחי הכדורגל. ספז שלא כל כך הצליח עם "שמש תיכנס", בחר את "כשאת עצובה" – הבלדה המזרחית קורעת הלב של עמיר בניון (שגם שירי מימון, אחת השופטות, שרה פעם ב"כוכב נולד"). הבחירה הזו פגעה בול, והכניסה אותו לנבחרת.

עוד שתי זמרות, בעיניי, הגדירו את הפרק הזה – הראשונה היא נטלי יגן, שבאה מבית הספר למוזיקה "רימון". אחרי גל זמרות הרימון מלפני 15 שנה (עם השופטת קרן פלס בתור הנביאה שלו), הוא קצת נרגע; והגברת יגן הצליחה להוכיח כמה קצת תחכום והשכלה מוזיקלית יכולים לרענן את העסק. היא באה עם שיר של ליזו, "Cuz I Love You", ובעיניי היתה ההברקה של הפרק – דווקא בגלל שהיא יצאה מהשבלונה והיתה מוכנה להביא בקצת גרוב, בתוך כל הבלדות המרגשות עד עייפה. זה היה מבריק, ויגן הרוויחה את תשומת הלב שלי.

אבל עם כל הכבוד לכולם, הכותרת של הפרק היתה – כמובן – יהלום דוד, שממש גילמה בתוכה את כל המרכיבים שיש לסיפור מנצח ב"הכוכב הבא". קודם כל, השם: לבחורה קוראים יהלום!! יהלום דוד! יהלום דוד זה לא שם של בחורה, זה פרס שניתן לאביגדור קהלני בשנות השבעים. חוץ מזה יש לה רקורד מוזיקלי (בכל זאת, עידן רייכל האמין בה), היא ללא ספק מהמממת, יש לה את הסיפור האישי (המאבק הלא פשוט בבולימיה ובהפרעות אכילה) – ואם כל זה לא מספיק, היא גם בחרה שיר של חנן בן ארי. מה צריך יותר?

לא, אביגדור קהלני, היא לא שלך. יהלום דוד. הכוכב הבא. צילום מסך/ קשת 12

דוד כמובן עברה בקלות יתרה את השלב הראשון, כשהיתה הביצוע האחרון בתכנית – עוד סימן לכך שאתה פייבוריט לזכייה, ע"ע מיטב שרמן (כן, אני עדיין חושב עליך, מיטב) או אליאב זוהר. הפקת התכנית לא רומזת, אלא צועקת שמדובר בווינרית – אבל היא צעקה זאת גם לגבי מועמדות אחרות בעבר. מה יהיה בהמשך? את זה רק אלוהים ופול התמנון יודעים. בינתיים, נשארנו עם זמרת נהדרת וכוכבת בהתהוות – שמסמנת מסלול ברור לקריירה עתידית.