מתוך כל אירועי האמנות והעיצוב הגדולים במחוזותינו (לא שיש הרבה כאלה, ובכל זאת), שבוע העיצוב ירושלים הוא אולי הכי פאן מביניהם. במהלך 12 השנים שבהן הוא פועל הוא סיגל לעצמו מתכונת של אירוע שלא באים רק לראות אותו, אלא גם להשתתף בו. אולי זה מתוקף העיסוק שלו בעיצוב בניגוד לאמנות (למרות שבואו, אנחנו יודעים שהגבולות כבר ממש לא ברורים), ואולי זה בגלל הרוח שהנחילו לו אלה שעמדו בראשו במשך שנים על תקן אוצרים ומנהלים אמנותיים – ענת ספרן וטל ארז.

ביום חמישי האחרון נפתח שבוע העיצוב במהדורתו ה-12, שהיא גם זו הראשונה מזה זמן רב שספרן וארז לא עומדים בראשה. הסיבוב הקודם היה זה האחרון עבור שניהם – אחרי שספרן מונתה לקונסולית תרבות בשוודיה וארז פנה לעיסוק בפרויקטים אחרים (כמו למשל, "סט" – התערוכה המצוינת שאצר ומוצגת בימים אלה במרכז אדמונד דה רוטשילד). לנעליהם הגדולות נכנסו דנה בן שלום, סוניה אוליטסקי וד"ר ג'רמי פוגל, והתמה השנתית שנקבעה לאירוע השנה היא "שקר וכזב". תכף נגיע אליה.

לשבוע העיצוב (ספרן וארז, אגב, סיפרו בעבר שהם שונאים את השם הזה. אולי קצת בצדק, אבל זה כבר עניין שהשתרש אז מי אנחנו שנמחה) יש נקודת פתיחה חזקה – הלוקיישן. בית הנסן, ששימש בעבר כבית מצורעים, הוא בין המקומות הכי יפים בירושלים הודות לכמה דברים: המבנה ההיסטורי עם הפטיו הפנימי, החצר הענקית (שבשנים האחרונות פועל בה גם בית קפה של משק עפאים, עוד יתרון לא מבוטל בכלל), מגדל התצפית בכניסה וגם התוכן שנוצק אליו בשוטף.

במשך השנה דרים במבנה מספר גופים וארגונים: מסלולים ספציפיים בבצלאל, מרכז מעמותה, המיזם לקולנוע וטלוויזיה בירושלים ומגזין האמנות המקוון "ערב רב" (שגם מפעיל פודקאסט בשיתוף עם בית הנסן בשם "לשם שמיים"). כל הנ"ל מתוחזק ומתוקצב (חלקית, כי בכל זאת, מדינת ישראל) על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, כך גם במקרה של שבוע העיצוב.

ולעניין עצמו: "שקר וכזב" הוא הנושא שנבחר כתמה הכללית השנה, די ברור למה. "העידן הדיגיטלי הביא איתו ערעור מקיף על מושגי האמון, האותנטיות והאמת. פייק־ניוז, דיפ־פייק, דימויים מזויפים, דיסאינפורמציה — כל אלה היו לתופעות שגורות" – נכתב בטקסט התערוכה הכללי, ובואו לא נשקר לעצמנו (חח, הבנתם?) – אנחנו חווים את זה על בשרינו מדי יום. תחת הנושא הזה מוצגות עשרות עבודות, פרויקטים, מיצבים ומיצגים של מעצבים.ות, אמנים.ות ויוצרים.ות מתחומים שונים – עבודות שמסתירות ומרמות, בוראות מציאויות מקבילות – ולצידן עבודות העוסקות בגילוי ובחשיפה, ובודקות את האפשרות של אמת ואותנטיות למרות שפע השקר והכזב.

האירוע כולו נחלק לתערוכות קבוצתיות שונות – לכל אחת אוצרים.ות ספציפיים ותת-נושא תחת הנושא הכללי. אחת מהן עוסקת בטבע ובעלי חיים, אחת מהן באגדות אורבניות, אחת בעיצוב מגויס וכן הלאה. אבל השיטוט הפיזי במתחם הוא שיטוט אחד כולל, שאלא אם כן יש לכם.ן איזה יומיים להקדיש רק אליו (שוב, חחח על מי אנחנו עובדים), כנראה שתצפו בהכל ברצף. בתוך כל אלה יש שלל עבודות יפות, מרגשות, שקריות, מניפולטיביות, מצחיקות ובעיקר חכמות. ולפעמים הכי פשוט הוא גם הכי חכם.

לצד כל אלה יש גם פרויקטים של קבוצות בינלאומיות, קומה כמעט שלמה שמוקדשת לפרויקטים של סטודנטים.ות מאקדמיות לאמנות ועיצוב, מיצבים אימרסיביים ומיצגים אימרסיביים יותר, שדרה שלמה של התנסויות אינטראקטיביות-משחקיות כולל קריאה בקפה (אבל על בסיס אלגוריתם), קריאה באימוג'יז בווטסאפ (כן באמת), מכונה שמייצרת לבבות וכן הלאה.

בחלל של מעמותה שנמצא בקומה התחתונה של בית הנסן מוצגת, ללא קשר לשבוע העיצוב (אבל אם אתם כבר שם) – תערוכת יחיד של האמן דב אור נר – בן לא פחות מ-96 והלוואי שכל האמנים הצעירים יותר ופחות היו נותנים בראש לפחות כמוהו.

רק אל תלכו הביתה בלי שתבקרו ב"סוף העולם", זירת הצילומים של אלה ברק ונדב יהל (מצ'טה), שבה תוכלו להצטלם את הצילום האחרון שלכם לפני שהעולם מגיע אל קיצו. כי אם כבר ללכת, אז בשיא הסטייל

שבוע העיצוב ירושלים, לאורך כל השבוע הקרוב עד מוצ"ש. קחו את הזמן. לכל הפרטים

• ❤ תרבות
• אמנות
• עיצוב
• תערוכות
• ירושלים