נשיקה צרפתית: כל דרמה רומנטית צריכה ללמוד מהסרט המלבב הזה

תבניות עלילתיות הן כלי עבודה חשוב, כל עוד אינן משתלטות על הדרמה אלא רק משמשות כשלד שאותו אפשר למלא בתוכן אנושי. אחד הליקויים הידועים של הקולנוע המסחרי הוא שביותר מדי סרטים התבניות העלילתיות כל כך בולטות לעין, שנראה שהדמויות נמצאות שם רק כדי לשרת אותן. "שלושה לילות בשבוע", סרטו הראשון של פלורן גואלו, לכד אותי וריגש אותי משום שבמהלך הצפייה חשתי שאני מתבוננת לא בדמויות ייצוגיות אלא בבני אדם שלמים, מתחבטים, פגיעים, וגם פוגעים.

רק אחר כך שמתי לב לתבניות המוכרות שגואלו השתמש בהן – סרט מסע של דראג קווינס (כמו "פרסילה מלכת המדבר"), הכנות לתחרות שהזכייה בה עשויה לשנות חיים, וגם הצהרת אהבה ציבורית שמזכירה אין ספור סצנות דומות בסרטים אחרים. אבל בשלב שהסצנה הזו מגיעה הסרט כבר השיג ביושר את הזכות לספק לנו קלישאה דרמטית משמחת לבב. "שלושה לילות בשבוע" הוא סרט מלבב, שניחן במורכבות אנושית ובאמת רגשית שחסרות ברוב הדרמות והקומדיות הרומנטיות שמגיעות לחופינו, לא כל שכן אלה שיצאו בשנים האחרונות מצרפת.

התקציר שהתפרסם באתרים של סינמטק תל אביב ו-TLVfest קצת מטעה. "קוקי קנטי היא מלכת דראג פריזאית צעירה ומוכשרת. כל מי שמכיר.ה קצת את עולם הדראג יודע.ת עד כמה קשה למלכות דראג למצוא אהבה. לכן כאשר קוקי פוגשת לראשונה את בטיסט בן ה-29, קשה לה להאמין שהוא באמת מעוניין בה", כתוב שם. אלא שהסרט אינו מוגש מנקודת מבטה של קוקי. במקום זאת הוא מציע נקודת מבט חיצונית, של אדם שנגרף בהדרגה לתוך עולמן של מלכות הדראג. 

"שלושה לילות בשבוע" (צילום: יחסי ציבור)

זה סיפורו של בטיסט, צלם חובב שמתפרנס כמנהל משמרת בסניף של פנאק, ומתגורר עם בת זוגו מזה שמונה שנים, סמיה (חפסיה הרזי מ"הגרגר והדג"). סמיה הנאווה והנעימה היא סטודנטית לרפואה שמשקיעה את זמנה בקמפיין ציבורי לעידוד המודעות לאיידס. בזמנו החופשי, בטיסט, שמרגיש שחייו תקועים בשגרה נוחה, מצטרף אליה כדי לצלם את הפרויקט. כך הוא נתקל לראשונה בלונדינית הזוהרת המתכנה קוקי קנטי. הופעתה מכשפת אותו, והוא משתוקק לצלם אותה. אחרי שהוא מוקסם מהופעה שלה במועדון, ממנה הוא יוצא שתוי ומרוגש, הם גם עושים סקס. 

"שלושה לילות בשבוע" (צילום: יחסי ציבור)

אבל כמו סינדרלה, באור היום קוקי הופכת לקוונטין, בחור עגלגל עם תספורת פומפדור, שכבר נפגע לא פעם ואינו רוצה להיפגע שוב. בטיסט, שעד כה חי כסטרייט, מבולבל. האם הוא דלוק על הכוכבת הסקסית עם חזות החרסינה, או שהוא מסוגל להתאהב בבחור הביישן שמגלם אותה? גם קוונטין מבולבל – הוא רוצה להיות נאהב בזכות עצמו, ללא האיפור והפאה הבלונדינית, אבל הוא מתמכר לקוקי, ועוטה את דמותה יותר ויותר גם מחוץ לבמה. 

המורכבות של היחסים בין בטיסט וקוונטין/קוקי מתעצמת במהלך סיבוב הופעות של קוקי ושלוש מלכות דראג נוספות בדרום צרפת. בטיסט מצטרף אליהן עם מצלמתו, אלא שקוקי ובובל רוצות רק תמונות יח"צ מהמופעים, ואילו הוא מצלם את קוונטין גם כשאינו מוכן למצלמה. ולפעמים המבט מתהפך -בטיסט מתנסה בחוויית החשיפה העצמית למול עיניו של קוונטין שמצייר אותו.

"שלושה לילות בשבוע" (צילום: יחסי ציבור)

"שלושה לילות בשבוע" בוחן מקבץ של שאלות על מגדר ומיניות, אבל זאת אינה חוברת הסברה אלא סרט מלא חיים על בני אדם מאוד ספציפיים. פבלו פולי, שהופיע בתפקיד קטנטן כמלצר ב"הכרוניקה הצרפתית" של ווס אנדרסון, מקסים ביותר כבטיסט. רומאן אק מופיע מזה שנים כקוקי קנטי (שהופיעה גם ב"אמילי בפריז"), אך כשהוא פושט את המחלצות והאיפור, וחושף למצלמה את הבחור הגלמני שמתחת לדיווה, הוא מאוד נוגע ללב. גם דמויות המשנה סימפטיות מאוד, בהן הדוד הטוב שאצלו מבקרות מלכות הדראג במסען. הסרט אינו מתעלם מקיומם של להטופובים אלימים, אך אלה נשארים ממש בשולי הסיפור. 

4 כוכבים
Trois nuits par semaine בימוי: פלורן גואלו. עם פבלו פולי, רומאן רק, חפסיה הרזי. צרפת 2022, 103 דק'