"לא מדובר רק על מסיבות. מדובר בחופש שלנו. ואסור לנו לוותר"

השנה היא 1993, גינת שינקין, משאית אחת וכמה אלפים בודדים של משתתפים צועדם שלובי זרועות ובגאווה גדולה לגן העצמאות, שנחשב לאחד מהסמלים הבולטים של הקהילה הגאה. אז, כאחד היזמים וכמפיק היחיד שזיהה את הצורך של הקהילה במסיבות משלהם, הצבנו ארון עץ באמצע הרחוב על מנת שאנשים יצאו ממנו כאקט מחאתי של יציאה מהארון – דבר שבזמנו היה סוג של טאבו בחברה הישראלית.

לעולם לא אשכח את קריאות הבוז, הקללות ואפילו זריקת הבקבוקים של עוברי אורח עלינו. כן, בלב ליבה של תל אביב, עיר הבירה של הקהילה הגאה, לא הסכימו לקבל את העובדה שאנחנו מפגינים למען הקבלה שלנו כשווים בין כולם. והמשטרה? במקום לשמור על ראשינו וגופנו, שמה לנו אזיקים והכריזה עלינו כפורעי חוק. אין לי דרך לתאר לכם את ההשפלה והצביטה בלב שחשנו באותם רגעים, אך עם זאת לרגע לא ויתרנו. לא על הכבוד שלנו, לא על הקהילה שלנו ולא על הקיום שלנו.

שמעון שירזי במצעד הגאווה (צילום: עמית פלד סיני)

השנה היא 2023. שלושים שנה אחרי המצעד ההוא שלנצח ייחקק בזיכרוני, אני עדיין עומד ניצב וגאה כל שנה על הבמה המרכזית של מצעד הגאווה שמזמן כבר הפך לסמל סטטוס של החברה הישראלית, ומקבץ אליו מאות אלפים של ישראלים ותיירים מכל גווניה של האוכלוסיה – הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים/ות, ביסקסואלים, וכן, גם סטרייטים, אלפים רבים של  סטרייטים שבאים לתמוך בקהילה הגאה ולשמוח בה ביום חגה. ואין אושר גדול מזה.

כמי שכבר 30 שנים לוקח חלק גדול בהפקה של אירועי ומסיבות הגאווה וכמי שמפיק אמנותית את במת מצעד הגאווה, אני נפעם כל פעם מחדש לראות את הדרך הארוכה, המייגעת אך המספקת שעשינו כקהילה. לצעוד 30 שנה, פעם אחר פעם, ולראות את הקהל שרק הולך, גדל ומתעצם הוא הניצחון האישי של אותו בחור שעמד בגינה בשינקין, בלי שום גוף מסחרי או ממשלתי מאחוריו ונלחם כנגד כל הסיכויים והמשיך לצעוד למרות כל הקללות והבקבוקים. היום אני יכול להגיד לכם בלב שלם שניצחנו! ניצחנו! אך המאבק לא נגמר ולא הושלם. גם היום אנחנו עדים לחברי כנסת ושרים שמבקשים לפסול את קיומנו. ולכן בכל פעם שמישהו שואל אותי "למה אתם צריכים את המצעד הזה?", אני מספר לו בגאווה על המצעד הראשון ומה היה קורה ואיפה הייתה הקהילה שלנו אם היינו מרימים ידיים, אז לפני 30 שנה.

איפה היינו היום אם היינו נכנעים אז. מצעד הגאווה (צילום: עמית פלד סיני)

אני אחלוק איתכם סוד קטן: כולם יודעים שסימן ההיכר שלי מאז ומתמיד היה הכובע שלראשי. עד היום, בבית הוריי שגדלו בתל אביב ותמיד תמכו בי והיו שם לצידי, נמצא הכובע שחבשתי במצעד הראשון, שמזכיר לי את המאבק ואת הדרך שעברתי ועברנו כקהילה. הכובע הזה ישאר איתי לנצח ואני בטוח שלכל אחד מאיתנו יש את הפריט או התמונה או אפילו השיר הזה שתמיד יזכירו לו את הרגע הגאה הראשון שלו. אנחנו עומדים בפתחו של חודש שכולו שמחה, אושר וגאווה, אבל אסור לנו לשכוח שלא מדובר רק במסיבות או בחגיגות. מדובר בחופש שלנו, שעליו אסור לנו לוותר. אז תעשו לי טובה וכשאתם מגיעים למצעד השנה – תרימו את הראש ותלכו בגאווה גדולה. אתם חלק בלתי נפרד מהמאבק ומההצלחה שלנו כקהילה אחת מאוחדת וגאה. שיהיה חג גאווה שמח.

>> שמעון שירזי הוא המנהל האמנותי של מסיבת הגאווה המרכזית, שתתקיים בשישי הקרוב (9.6) בפארק גני יהושע בתל אביב, במה שמבטיח להיות אחד משיאי סופ"ש הגאווה הגדול אי פעם, במלאת 25 שנה למצעד הרשמי בהפקת עיריית תל אביב-יפו. על הבמה של שירזי, גם היא הגדולה ביותר אי פעם, יופיעו האמניות והאמנים המובילים בישראל (לפי סדר א"ב): איגי וקסמן, איזי , אלין גולן, אקו, ג'יין בורדו, חן אהרוני, מאיה בוסקילה, מירי מסיקה, נונו, נועה תשבי, נוער שוליים, נטע ברזילי, נס x סטילה, עברי לידר, עדי ביטי, עדן דניאל גבאי, עמרי סמדר ושלומית אהרון, רד אקסס, רוני דואני, ריף כהן, רן דנקר, שחר טבוך, שיר זוארץ, שירי מימון, שפיטה ותמיר גרינברג. בעמדת ה-DJ ירימו אלירן הלוי וינון יהל ואת האירוע ינחו נדב בורנשטיין וליעוז לוי. כל הפרטים על סופ"ש הגאווה כאן