המלחמה שפתחה ישראל עם איראן תפסה את תל אביב בהפתעה, בסוף שבוע שאמור היה לאכלס את חגיגות סופ"ש הגאווה, חגיגות שבוע הספר והופעה של אייל גולן בבלומפילד. כל האירועים בוטלו, כמובן, עיריית תל אביב-יפו הפעילה את חמ"ל החירום העירוני והרחובות התרוקנו פרט לתנועה הערה סביב הסופרמרקטים, חנויות המכולת ובעיקר בתי הקפה והמאפיות שאזרו אומץ לפתוח בשעות ההמתנה המתוחה לתגובה האיראנית ולמטח הכטב"מים הראשוני. התגובה הקשה הגיעה בלילה והכניסה את תל אביב לעידן חדש שבו היא מהווה מטרה מרכזית למאות טילים בליסטים מאיראן.

>>

בשעות הלילה שבין שישי לשבת ספגה העיר מספר נפילות באזורים מרכזיים שגרמו נזק רב לרכוש, כמה עשרות פצועים קל ולמרבה המזל ללא קורבנות בנפש. בתקשורת מיהרו לדרוש מהציבור שלא לשתף את מיקומי הנפילות בשום אופן, תוך כדי שהם משדרים ללא הרף ממיקומי הנפילות כך שניתן יהיה לזהות אותם ללא קושי רב גם בלי להכיר את תל אביב כלל.

באיזור הנפילות נגרמו נזקי הדף למבנים רבים, גם כאלה שלא סמוכים ממש למוקד הנפילה, אבל את המכה האמיתית ספגו ראשון לציון ורמת גן הסמוכות, עם נפילות בריכוזי אוכלוסיה שפגעו בבניינים קטנים ובבתים פרטיים וגבו ארבעה הרוגים ועשרות פצועים. על פי הדיווחים, כל ההרוגים לא שהו בחלל מוגן תקני, מה שהצריך את חידוד ההנחיות לציבור מפני איום הטילים האיראנים.

באותה נשימה, זה זמן לא רע להחזיר לסדר היום את הדיון שתוהה למה, בעצם, הבסיס הצבאי הכי חשוב של ישראל נמצא בלב העיר ומשתמש בה כסוג של מגן.

מה נסגר עם פיקוד העורף ואיפה המקלט שלנו?

בפיקוד העורף לא טרחו לעדכן את הציבור לגבי מערכת ההתראות החדשה שהוכנסה לפעולה עם פתיחת המלחמה, כולל האזעקה שבישרה עליה בשלוש בבוקר כדי שכולם יקומו ויפתחו טלוויזיה. ניסוחן של ההתראות המקדימות חולל בלבול רב בציבור, וניסוחן מחדש במהלך יום שבת לא שיפר בהרבה את המצב. בתל אביב, שבה כ-40 אחוז מהתושבים אינם חיים בבניין עם מקלט או בדירה עם ממ"ד, זה עשוי להיות קריטי.

תושבים רבים ללא מקלט באזורי התחנות התת-קרקעיות של הרכבת הקלה, שנותרו פתוחות ונבנו מראש כמקלטים לזמן חירום, בילו את הלילה עם שקי שינה על הרציפים. עיריית תל אביב-יפו פתחה את כל המקלטים הציבוריים בעיר כבר בשישי בבוקר, אולם באזורים רבים בעיר נותרו תושבים ללא פתרון מיגון סמוך לביתם.

כך, למשל, פנו תושבי רחוב גאולה חסרי המקלטים אל עיריית תל אביב-יפו בדרישה לפתיחתו של מקלט רחב ידיים השוכן בבית הספר אורט גאולה. "בית הספר הממוקם בלב אחת השכונות היותר קהילתיות בתל אביב ומצויד במקלט בטיחותי ומרווח, סוגר את שעריו בכלל, ועדיין, מאז תחילת המלחמה ובתוך כל סוגי ההתקפות שהתרחשו. תושבי השכונה שלהם אין מקלט תקני, ילדי ונוער בית הספר הצמוד לאורט גאולה ועוברי אורח, נאלצים כולם להצטופף במקלט קטן של אחד הבניינים הסמוכים". בקשותיהם הקודמות של התושבים מהעירייה נענו בשלילה. הפעם בתשובה לתחינתם הבטיחו טיפול מהיר, ואכן תוך שעות ספורות נפתח המקלט. ואז נסגר שוב. והסאגה נמשכת.

עיריית תל אביב-יפו עדכנה וחידדה במהלך הסופ"ש את הנחיות לציבור בתיאום עם פיקוד העורף, ובהודעה לתושבים ביקשה לוודא הימצאות בקרבת מרחב מוגן מיטבי לשהייה לפי סדר העדיפות הבא: מרחב מוגן פרטי – ממ״ד / ממ"ק / מקלט משותף – אלו המרחבים העדיפים ביותר. מרחב מוגן ציבורי – בהתאם למצב, המקלטים בעיר פתוחים, כולל מקלטים מונגשים. המרחבים המוגנים במוסדות החינוך, במרכזים הקהילתיים ובחניונים העירוניים פתוחים וזמינים גם הם לשירות הציבור. שימו לב: לא כל חניון עירוני מוגדר כמוגן ובטוח לשהייה בעת חירום – יש להיכנס רק לחניונים שקיבלו אישור כמקום מוגן.
רשימת מקלטים וחניונים מאושרים//איתור מקלט לפי כתובת

מה הקטע עם רון חולדאי והפיקסיז ואיפה שותים קפה?

ההלם שהכה בתל אביב בשישי בבוקר, ואחר כך שוב בשישי בלילה, לא עצר כמובן את התל אביבים ברשתות החברתיות מלשאול את השאלות הקשות, ובראשן השאלה האקוטית "איזה בתי קפה פתוחים". מרבית העסקים בעיר לא נפתחו כלל בשישי, אך בעלי בתי קפה רבים החליטו לפתוח למען הלקוחות והעובדים, חלקם במתכונת מצומצמת.

בין בתי הקפה הבולטים שנפתחו לאורך הסופ"ש אפשר היה למצוא כמובן את התחתית (בציוץ למעלה), כמה מסניפי הבייקרי (בציוץ למטה) ועוד בתי קפה שכונתיים אהובים לא מעטים כמו poc קפה הפלורנטינאי שהיו גדושים בלקוחות שהגיעו להתאוורר ולתמוך. "אם יש הידרדרות אנחנו יכולים לסגור ברגע וללכת למקלט שנמצא שלוש דקות מאיתנו", אמר בעל בית קפה שהעדיף להישאר אנונימי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לסגור, כי שכר דירה נצטרך לשלם, וכי הלקוחות הקבועים שלנו צריכים אותנו ואנחנו אותם".

לאורך יום שבת הייתה העיר ריקה ושקטה ברובה, ולפחות ברשתות החברתיות ניכר היה שהציבור נושם לרווחה אחרי שהמתקפה האיראנית הקשה על תל אביב הסתיימה בפגיעות מינימליות יחסית, מה שאיפשר הרצת דאחקות וממים לאורך מרבית היממה. את הבכורה העירונית תפס ראש העיר רון חולדאי, כשמיד לאחר התקיפה התפרסם סרטון בכיכובו ובו הוא משקיף מגג בניין העירייה על הטילים שנופלים על העיר.

הסרטון הסוריאליסטי הזכיר לצייצנים רבים את סצנת הסיום של "פייט קלאב", המתרחשת לצלילי "Where is my Mind" של הפיקסיז, והדרך משם למם חדש ומצליח הייתה קצרה מאוד. חולדאי עצמו, אגב, הודה שהיה צריך לשמש דוגמה אישית ולא היה צריך לעמוד על הגג בזמן המתקפה.

• מלחמת איראן
• עירוני
• הבועה
• עיריית תל אביב
• מקלטים