תרבות הפופ האמריקאית נסוגה לניינטיז וזה נעים לנו

טראמפ בבית הלבן, מלחמת עולם גרעינית בפתח וההתחממות הגלובלית הורסת את העולם. מזל שיש את הטלוויזיה של שנות ה־90! המסך הקטן חוזר לגן העדן האבוד של הדיסקמן והווידאו

מתוך "!Everything Sucks"!
מתוך "!Everything Sucks"!
15 בפברואר 2018

לא הרבה אחרי שהרשתות החברתיות השתלטו עלינו ושינו לחלוטין את האופן שבו אנו צורכים תכנים, הבינו יצרניות התוכן שנוסטלגיה היא קונספט מקליק. אייטמים בסגנון "איפה הם היום" היו קיימים שנים לפני באזפיד ושכפוליו, אבל כמו כל מה שקורה בתיבת התהודה הקרויה המדיה החברתית – נפח הפעילות הנוסטלגית עלה ועלה ונדמה שאיתו גם הצורך שלנו לצרוך אותה.

הנוסטלגיה של תרבות הפופ היא לא רק לתקופות שבהן התכנים היו טובים יותר. יש כיום סדרות טלוויזיה טובות בהרבה מאלו ששודרו בעשורים קודמים, אך הנוסטלגיה מכוונת כלפי מי שאנחנו היינו כשצפינו, למשל, ב"חברים" – תמימים יותר, מסופקים יותר, חרדתיים פחות. מוצרי תרבות נוטים לנוסטלגיה כשהמציאות הנוכחית מאיימת, והאמריקאים חיים כיום בתחושה שהנשיא שלהם עלול בכל רגע להמיט עליהם חורבן.

עוד כתבות מעניינות:
הטריילר לסרט האיחוד של "חברים" מכניס את המעריצים להיסטריה
הסדרות הכי טובות הופכות למשחקי מחשב מהאייטיז
האמת כבר לא שם: "תיקים באפלה" איבדה את התמימות

עם טראמפ בבית הלבן וכל החרדות שנלוות לכך, אין פלא שתרבות הפופ האמריקאית מבקשת להתרכז בהחייאה של כותרים שיותר מכל מעניקים לצופיהם נחמה. העיבודים המחודשים של "היפה והחיה" ו"ג'ומנג'י" היו שניים מחמשת הסרטים הרווחיים ביותר בארצות הברית בשנה החולפת, וההחייאה של "צער גידול בנות" הייתה אחת הסדרות הנצפות ביותר ב־2016 – לא רק בנטפליקס אלא בכל פלטפורמה. הפרקים הראשונים של החידוש של "וויל וגרייס" העניקו ל־NBC רייטינג שהם לא ראו מאז הניינטיז. הפקות אלה עונות לא רק על הצורך לדעת איך נראית היום קימי גיבלר, אלא מספקות גם שמיכת ביטחון מוכרת ונעימה שמגנה עלינו מהצורך להתמודד עם העולם החדש והלא כל כך מופלא שנקלענו אליו.

בנטפליקס השכילו לשכלל את תחושת הנחמה ולהחביא את הנוסטלגיה גם בסדרות שאינן תקופתיות. אם "דברים מוזרים" היא כולה מחווה לסרטי אייטיז וגם מתרחשת בעשור ההוא, "13 סיבות" שמתרחשת בימינו אנו מבוססת על קלטות אודיו ומכשיר ווקמן, והפסקול שלה משופע בלהיטי ניו ווייב או גרסאות כיסוי שלהם. גם "GLOW", "מיינד האנטר" ו"קיץ אמריקאי חם ורטוב" שותות מבאר הנוסטלגיה. בנטפליקס בונים על הפרדוקס שלפיו אחת הדרכים להבטיח שסדרה תעמוד במבחן הזמן היא לעשות אותה תקופתית – הרי כל התכנים שנכנסו אליה כבר שרדו עד למועד הפקתה, מה שהופך אותה למועמדת אופטימלית לחיי מדף ארוכים במיוחד. וחיי מדף הם הלחם והחמאה של נטפליקס, שתגיע בשלב מסוים לעצירה בגידול מספר המנויים ותצטרך לעבוד קשה בשביל להשאיר אותם.

מתוך "GLOW"
מתוך "GLOW"

התולדה האחרונה של הגל הזה היא "הכל על הפנים!" ("!Everything Sucks") – דרמה קומית שמתרחשת בשנת 1996 ונראית כמו שכפול גנטי של "פריקים וגיקים" האגדית. במרכז הסדרה שלושה חמשושים שמגיעים לשנתם הראשונה בתיכון בעיירה שבה הם מתגוררים – בורינג שבמדינת אורגון – ואם לשפוט לפי הפרט הזה בלבד קשה לצפות מ"הכל על הפנים!" לניואנסים מעודנים או סאבטקסט. בתיאום מושלם עם התרגום העברי לשמה, הכל ב"הכל על הפנים!" נזרק לצופים בפנים. הפסקול (שילוב של אוספי היטמן והמצעד השנתי של רשת ג'), הרפרנסים, הלבוש, התפאורה ולמען השם, השיחות – כולם מאחדים כוחות כדי לוודא שאף אחד לא שוכח באיזה עשור אנחנו נמצאים.

שלושת החמשושים הגיקים של "הכל על הפנים!" חברים גם הם במועדון האור־קולי של בית הספר, במקביל לאבותיהם הרוחניים מ"פריקים וגיקים", אך בניגוד אליהם לא כולם לבנים. מגוון אתני היה קיים בארצות הברית גם בשנות ה־90, אך הטלוויזיה ברובה הייתה בוהקת מלובן. באופן דומה לגרסאות מחודשות אחרות (כמו הריבוט הנשי "מכסחות השדים"), הגל הנוסטלגי מבקש לא רק להתרפק על העבר אלא גם לשנות את מה שהיה בו רע ולשכתב את ההיסטוריה.

השכתוב הזה מתיישב מצוין עם הצורך בבריחה מהווה בעייתי. את רוב שנות ה־90 העבירו האמריקאים תחת שלטונו של ביל קלינטון, ששרד ניסיון הדחה ופרשה שהיום הייתה מבססת קמפיינים כמו #MeToo. כשמשכתבים את ההיסטוריה ומשמיטים ממנה את הזיכרונות הכואבים, היא מנחמת עוד יותר; כמו האקס שתמיד יענה להודעה וזה יעשה לנו נעים גם אם מערכת היחסים הזו הייתה אסון. ובכלל, מה זה לעומת נשיא התפוס-אותן-בפוסי.

עוד סדרות שחוזרות אלינו מהניינטיז

שולחן לחמישה

אלכוהוליזם, זוגיות אלימה, סרטן, הורים מתים – הסדרה על חמשת האחים לבית סאלינג'ר הייתה הדבר הכי עצוב בטלוויזיה ובכל זאת משמחת ומנחמת באופן משונה. על הריבוט שנמצא בעבודה אחראים אותם יוצרים, והוא יציג את האחים למשפחת בואנדיאס שנאלצים לטפל בעצמם לאחר שהוריהם מגורשים מארצות הברית חזרה למקסיקו.

רוזאן

העונה החדשה של הסיטקום האגדי תגיע למסך בחודש הבא עם מרבית הדמויות המרכזיות, כולל כמובן אלה של רוזאן בר וג'ון גודמן. לא ברור איך יתמודדו עם העובדה שדן, שאותו מגלם גודמן, הוא בר מינן, אבל בקריאת תסריט במסגרת טיזר לעונה החדשה נשמעת רוזאן אומרת: "דן, חשבתי שאתה מת!".

החיים המודרניים של רוקו

הוולבי המוזר וחברו הפר הצהוב (?) שכיכבו בסדרת האנימציה הביזארית והמעולה הזאת חוזרים השנה לניקולודאון עם ספיישל שבו רוקו חוזר הביתה אחרי שני עשורים בחלל, והם ממש לא היחידים: גם "אוטובוס הקסמים" חזרה בעונה חדשה בנטפליקס ויש אפילו דיבור על חידוש ל – שימו לב – "אנימאניאקס". שלום, אחות!

"החיים המודרניים של רוקו"
"החיים המודרניים של רוקו"

 

← "הכל על הפנים!" תעלה בנטפליקס בשישי (16.2)