"באסה סבבה" בלתי נסבל, אבל הוא הבחירה הנכונה עבור נטע ברזילי
"באסה סבבה" הוא "Toy" על חגיגת, לא רק מוזיקלית. אבל על התוכן הפמיניסטי הכושל ועל הריק המילולי מפצה נוכחותה של ברזילי, שחייבת לשמור בקנאות על הרדיקליות שלה
"כפרה עליכם" היה הקאצ'פרייז של נטע ברזילי במעמד האירוויזיון. הייתה לו משמעות כבירה כמעט כמו ל”Toy” עצמו. הוא נאמר לא רק בעת הזכייה, אלא בסיום כל ביצוע של השיר, ומאז זה שלה. "כפרה עליכם" הפך לזעקת הישראליות של נטע. מחוץ לישראל זה ג'יבריש, כאן זאת הרוח שממלאת את החזה. מאז חלפה כמעט שנה, ברזילי שעטה קדימה ועשתה את הבחירה שעושים לא מעט מוזיקאים שועטים – השמיטה את הברזילי והפכה ל־Netta. תחת המותג Netta קל יותר לנסוק עם קאצ'פרייזים. "באסה סבבה" שיצא בסוף השבוע נועד לעשות טיזינג למאיזינים בחו"ל לא פחות מלאלה בישראל, משום שלאף אחד אין מושג מה היא שרה.
“א־א־א־אני לא בובה” מ”Toy” נשמע כמו שיעור מבוא ללוגיקה ביחס ל"בם בם ב־סאבים, מסיבה בסים, ביס מוואסאבי, באסה סבבה", שאין לו משקל מילולי באף אזור גאוגרפי. "באסה סבבה" הוא “Toy” על חגיגת, לא רק מוזיקלית. הוא מגביר וממריץ את כל מה שמרכיב את Netta והרכיב את נטע ברזילי, והופך אותו לכמעט בלתי שמיע. הריק המילולי מתווסף לכאוס של ההפקה שעושה מיקס דחוס של רפרנסים: החל מצלילים דיגיטליים מעולם הגיימינג, דרך K פופ (שהפך לתשתית של נטע), קצב מזרח־תיכוני ועד טראפ מבעית.
עוד כתבות מעניינות:
אירוויזיון 2019 בתל אביב: כל מה שצריך לדעת
הדי.ג'יי שאחראי ללהיט הכי גדול של שנות האלפיים ישתתף באירוויזיון
מחירי המלונות בתקופת האירוויזיון קפצו באלפי ש"ח
אחת משיטות החקירה של ה־CIA, כחלק משלל עינויים פסיכולוגיים, היא להשמיע לנחקרים מוזיקה רועשת בלופ. בעבר זה היה מטאל, בהמשך התגלה שגם פופ הוא אפקטיבי. "באסה סבבה" כאילו נוצר בשביל מתקני כליאה אמריקאיים. הפתיחה שלו כאוטית ומשם הוא מתגבר ויוצר עולם סייברי שיכול לעורר אך ורק התקפי חרדה. היופי בכל הפאניקה של "באסה סבבה" הוא נטע, שהטקסט שכתבה (יחד עם אבשלום אריאל וסתיו בגר) אמנם חסר משקל, אבל הביצוע הקולי יותר ממפצה על כך.
בניגוד ל”Toy”, שמבחינה ווקאלית היה יחסית שמרני, "באסה סבבה" מאלץ את נטע לשייף את הגרון בנייר זכוכית על מנת שלא תיבלע בתוך הרפרנסים ההפקתיים. כך מתגלה זמרת הרבה יותר נוכחת ואימתנית (במובן הטוב של המילה), כזאת שאולי אפילו שואבת השראה מגרונות כמו אלה של מארק אי. סמית' (The Fall).
"באסה סבבה" הוא שיר בלתי נסבל כל כך מוצלח שיכול, אולי, להפוך את נטע לתופעה גלובלית מעניינת. גם התוכן הפמיניסטי הכושל כל כך שמלווה אותו (אישה רודפת אחר בחור כמו קרנף – חיה נכחדת ואומללה, אגב – שרה "אני אלעס אותך כמו מסטיק") מפוצה בנוכחותה ההיפר פמיניסטית של נטע.
כל טעות מינורית (טקסטים) או פטאלית (מסרים) שנעשתה ב"באסה סבבה" מתאזנת בזכות הביצוע והנוכחות של ברזילי, שהיא הגורם העיקרי לכך שהקליפ הגיע ל־1.6 מיליון צפיות בסוף שבוע אחד. זה לא המון, אבל זה גם לא מעט (ומוכיח את טענת הצפיות הקנויות ביוטיוב של אמנים ישראלים). ברזילי צריכה לשמור בקנאות על האופי הרדיקלי שלה – כי זה הדבר היחיד שמבדיל אותה מהאמנים הוורודים של השווקים הקוריאני, האירופאי והאמריקאי. זה, והדרבוקות.