לא ממש ברור למה הם כאן, אבל שבועיים לפני יום הבוחר – גם תשדירי תעמולת הבחירות שוב איתנו. גם במציאות שבה הסרטונים של המפלגות הגדולות נמצאים ממש בכף ידנו ובסלולרים שלנו, והפוליטיקאים יודעים היטב איך להספים אותנו עם שלל סמסים ורובוקולס (תודה לאל על "טרוקולר"), עדיין המנהג העתיק מסוף שנות השישים לתת מקבצים מיוחדים לכל המפלגות נשאר קיים. אז מה נותר לנו? את התשדירים של המפלגות הגדולות, כל אחד ומה שהאלגוריתם שלו מעדיף, אנחנו כבר רואים. את הפרלמנטים של בנט, את הסרטונים המשעשעים של יאיר גולן, את תשדירי ה"בום טראח" של נתניהו. מה שנשאר, אם כן, אלה ההזיות – כלומר, המפלגות הקטנות שלא משקיעות המון כסף על פרסום ברשתות, ומקבץ התשדירים העתיק הוא ההזדמנות היחידה שלהן להתבלט.
>> "ארץ נהדרת" שוב נפלה למלכודת "שני הצדדים" העקומה. דווקא עכשיו

אז הנה לכם, מצעד ההזיות מהלילה הראשון של התשדירים – אחרי שעבדכם צפה בכמעט חמישים דקות של תעמולה. וכמו שאמרו על סרט הקאלט "דה רום", זה כל כך גרוע – עד שבסוף זה נהיה גאוני. איכשהו.

במקום ה-8: איש מוזר שצועק עליי (מפלגת סדר חדש)
היה קשה לפספס את זה, כי זה קרה ממש בהתחלה. מיד בתשדיר הראשון של המקבץ קפץ עלינו איש זועם עם משקפיים וזקן, שסיפר לנו כמה מתעלמים מהמפלגות הקטנות וכמה נותנים יותר תקציבים למפלגות הגדולות. הוא כל כך זעם על כמה מקפחים אותו, שלא סיפר לנו שום דבר על המפלגה שלו ורק הפנה אותנו לסרוק QR. כי למה להתאמץ כשאפשר פשוט לגלגל אחריות לאחרים.

במקום ה-7: השליח חזר (מפלגת ברית עולם)
כן, כן, האיש והאגדה שוב איתנו – עופר ליפשיץ! למי שלא חסר חיים מספיק כדי לזכור את תשדירי הבחירות, עופר ליפשיץ הוא אותו בחור אלמוני לחלוטין שעמד בראש מפלגת "ברית עולם" והסביר שאלוהים שלח אותו לגאול את ישראל. ובכן, שנים עברו מאז אותו תשדיר מיתולוגי – וליפשיץ עדיין חושב שאלוהים שלח אותו. מצד שני, הוא כנראה לא היחיד במערכת הבחירות הזאת שחושב ככה.

במקום ה-6: שרן השכל, כפול 2 (מפלגת ישראל תחילה)
שרן השכל היא פוליטיקאית די ותיקה, שהחלה את דרכה בליכוד, עזבה אותו ומאז מחפשת את דרכה. הפעם היא הקימה מפלגה עצמאית ששמה במוקד את סוגיית גיוס החרדים. עד כאן נשמע נורמלי, נכון? איפה הביזאר? או, שבתשדיר היחיד של המפלגה – שבו השכל מדברת – ניתן לזהות די בבירור שמהירות הסאונד שלה הואצה. מישהו הכפיל את המהירות שבה השכל מדברת, אולי כדי לא לבזבז יותר מדי זמן שידור (בכל זאת, האיש שצועק עלינו מהמקום השמיני מזכיר שלמפלגות קטנות אין הרבה זמן בתשדירים). הזוי, אבל תאמינו לי – זה משתפר.

במקום ה-5: הו הא, מי זה בא, שר החינוך הבא (מפלגת הפיראטים)
מפלגת "הפיראטים" היא אורחת קבועה במצעדי ההזיות של תשדירי הבחירות. מפלגה די נידחת שמצביעים בה מעט, וכל פעם מחפשת טריגר חדש לנסות ולתפוס בו תשומת לב. הפעם הטריגר הזה היה פרופ' דן אריאלי, שמוצג שם כמועמד המפלגה לשר החינוך (!!!!) ואף קורא לעימות את השר המכהן, יואב קיש. שאפתנות זה לא רע, אבל א. הייתי מציע קודם שתגייסו 5,000 איש להצביע לכם, ואז תדברו על משרות של מיניסטר; ב. אולי כדאי היה לבחור מישהו קצת פחות שנוי במחלוקת, רצוי כזה שלא נאלץ להתמודד עם טענות קשות סביב אמינות נתונים במחקרים שהיה שותף להם.

במקום ה-4: העיניים, העיניים, אמאלה (מפלגת נעם לישראל)
ערוצי הטלוויזיה בחרו לשבץ את תשדירי הבחירות השנה בשעות המאוחרות, מה שבעיקר מעיד על מקומם של התשדירים בחיינו. אבל מפלגה אחת, איך נאמר, לא ממש כדאי לראות רגע לפני שאתם הולכים לישון. מדובר במפלגת "נעם", מפלגה הומופובית וגזענית בראשות אבי מעוז, לשעבר סגן שר במשרד ראש הממשלה – שעלתה עם תשדיר שהציג ילד שיושב לפתור מבחן, ואז מגלים שאין לו פרצוף. את האימג' הזה אני אצטרך לעבוד קשה כדי להסיר, אבל נעם שוב מוכיחים שאפשר להפחיד – ואפילו בלי לדבר מילה על המצע הפסיכי שלהם.

במקום ה-3: הטראנס של נתניהו (מפלגת הליכוד)
הליכוד השקיע רבות בערב הראשון – עם שלל תשדירי בום טראח שהסבירו לנו כמה הוא "לא נכנע" והרג מלא ערבושים. שזה משעמם ורדוד כמו כל הקמפיין של האיש והכתם, אבל דבר אחד מעניין (והזוי) בכל זאת קרה – והוא התשדיר שבו כיכב ג'ינגל טראנס, כנראה תוצרת AI, שהפזמון שלו יילל "נתניהוווווו לא נכנע". נתניהו מתגאה רבות בניסיון שלו, אבל כאן הניסיון עם תשדירים תוצרת AI הוא לא ממש ניסיון חיובי.

במקום ה-2: שרשר המלך (מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם)
אני פשוט אתאר לכם מה שקרה, כי זה מה שהיה (נשבע לכם, תבדקו). תחילה מופיע תשדיר אנימציה שבו שתי מכמונות מהירות מדברות אחת עם השנייה (!) ואז צוחקות (!!) כשהן משוות כמה כסף הן עשו מהאזרח הקטן. מספיק הזוי? לא, כי אחר כך עושים קאט ומגיעים לאדם שניצב בשולי כביש מהיר, לבוש בגלימה ועם כתר של מלך (!!!), ומסביר בפאתוס בלתי נתפס איך הוא יבטל את מכמונות המהירות בכבישים ויעלה את המהירות המותרת ל-130 קמ"ש. ואם זה לא הספיק לכם – בסיום עוד מגיע הג'ינגל (כמובן תוצרת AI) שמבטיח: "שרשר המלך, משיח בשבילך". א… אני… לא יודע מה להגיד.

ובמקום הראשון: גאולה עמיר (מפלגת משפט צדק)
האמת? זה לא ממש הזיה, כמו שזה פשוט מרתיח. מפלגת "משפט צדק" היא מפלגה שכבר ניסתה לרוץ כמה פעמים, אבל הפעם – כשכולם התעסקו בפסילה של סמי אבו שחאדה – היא עלתה עם תשדיר שקורא, בחוצפה בלתי תיאמן, לשחרר את רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, יגאל עמיר. גאולה, אמא שלו, יושבת בטון מצטדק ומסבירה במלוא החמלה כמה צריך לשחרר את בנה, בטיעון הדמגוגי ששחררנו מחבלים אז למה לא אותו.

תוך כדי מופיעים שלטים ברחוב שקוראים לשחרורו של עמיר, וגם שיקופית שבה נכתב "מה אתם יודעים על יגאל עמיר? הכירו אותו באמת!". אני יודע שיגאל עמיר ירה שלוש יריות לעבר ראש הממשלה כשהייתי בן שמונה, ושתיים מהן פגעו בו. זה מספיק לי. אגב, מי שעומדת במקום הראשון ברשימת "משפט צדק" היא לריסה עמיר, שכנראה גם היא מתביישת כי היא אפילו לא מופיעה בתשדירים. לא אאחל דברים קשים מדי בבמה קדושה זו, אבל – בוא פשוט אומר שאשמח שיגאל עמיר יזכה למשפט צדק אמיתי. אני רק לא חושב שגאולה, או לריסוש, כל כך יאהבו את התוצאות שלו.

• בחירות
• ביקורת טלוויזיה