בר ליאונה מהונג קונג הוכתר בפעם השנייה ברציפות לבר הטוב בעולם, אבל אותנו מסקרן דווקא מי נשאר בחוץ: לפני עשור שני ברים תל אביביים נכנסו לטופ 100, ואימפריאל הגיע עד המקום ה-17. השנה אין אף נציג ישראלי ברשימה - ואי אפשר להאשים הפעם רק את המלחמה. אז מה קרה בדרך?
לפני קצת יותר מעשור, תל אביב הייתה שחקנית לגמרי לגיטימית במגרש של ברי הקוקטיילים הגדולים בעולם. ב-2015 הגיע אימפריאל קראפט למקום 17 בדירוג The 50 Best Bars של חברת המדיה הבריטית ויליאם ריד, שנחשב לאחד הדירוגים הבולטים והמשפיעים בתעשיית הברים העולמית. שנה אחר כך הוא אמנם ירד למקום 56, אבל קיבל חברה מקומית: בלבוי הגיע למקום 96. מאז עבר הרבה אלכוהול בשייקר, והפער קצת צורם: ברשימת 2026 שפורסמה השבוע, כמו בכל רשימה בשמונה השנים האחרונות, אין אף בר ישראלי בין 100 הטובים בעולם. מי שכן נמצא שם, שוב ובגדול, הוא בר ליאונה מהונג קונג, שהוכתר לבר הטוב בעולם בפעם השנייה ברציפות.
>> מיקסולוגיה עכשיו: 11 ברי הקוקטיילים הכי מומלצים בתל אביב
בר ליאונה, שהוקם ב-2023 על ידי לורנצו אנטינורי וג'סטין שון וואה, מביא ללב הונג קונג את הרוח של הברים השכונתיים ברומא. הקונספט שלו נשען על "קוקטיילים לעם": פחות פירוטכניקה מעבדתית ויותר קלאסיקות מדויקות, אירוח בגובה העיניים, כריך מורטדלה שהפך לסמל של המקום וזיתים מעושנים שכבר זכו למעמד כמעט מיתולוגי אצל מי שביקר שם. והונג קונג ממש לא מסתפקת באלוף העולם. עוד שלושה ברים מהעיר נכנסו לטופ 50.
אלא שעם כל הכבוד לחברים מהונג קונג, אותנו מעניין לאן נעלמו הנציגים הישראליים. בשיא של סצנת הקוקטיילים התל אביבית, אימפריאל לא סתם נכנס לטופ 50: מקום 17 שלו ב-2015 שם אותו מעל ברים מפורסמים מלונדון, ניו יורק, ברצלונה ומלבורן, והוא גם זכה אז בתואר הבר הטוב ביותר באפריקה ובמזרח התיכון. ב-2016 כבר היו שני ברים תל אביביים בטופ 100, אימפריאל ובלבוי. עשור אחר כך, אין אף אחד.
האימפריאל עצמו אמנם נסגר, אבל האם זה אומר שסצנת הקוקטיילים של תל אביב הידרדרה? לא בהכרח. כן כדאי להבין איך הדירוג עובד: יותר מ-800 אנשי תעשייה, בהם ברמנים, בעלי ברים, כותבי אלכוהול ומומחי קוקטיילים, בוחרים שמונה ברים שבהם חוו את חוויות השתייה הטובות ביותר במהלך 18 החודשים האחרונים. הם חייבים לבקר פיזית בברים שעליהם הם מצביעים ומתבקשים להעלות הוכחת ביקור, ובר חייב לקבל קולות מיותר ממדינה, אזור או טריטוריה אחת כדי להיכנס לרשימה.
כלומר, זו תחרות על איכות, אבל גם על חשיפה. בר מצוין שאנשי תעשייה בינלאומיים לא מגיעים אליו נמצא בעמדת נחיתות מובנית מול מקום בלונדון, ברצלונה, בנגקוק או הונג קונג שנמצא במסלול הקבוע של תיירות הקוקטיילים העולמית. ישראל, שהפכה בשלוש השנים האחרונות ליעד הרבה פחות נגיש לתיירים, בלשון המעטה, נמצאת כאן בעמדת נחיתות ברורה. פחות מבקרים מחו"ל פירושם גם פחות מצביעים פוטנציאליים שמגיעים פיזית לברים המקומיים, ולכן קשה להתעלם מהאפשרות שזה חלק מהסיבה שאין השנה אף נציג ישראלי. מצד שני, זה לא מסביר לבדו את ההיעדרות של תל אביב מהרשימה מאז 2018, הרבה לפני 7 באוקטובר והמלחמה שאחריו.
ובחזרה למי שכן נכנס: במקום השני נמצא מוביוס במילאנו, ואחריו אלקימיקו מקרטחנה שבקולומביה. בר אס מבנגקוק הגיע למקום הרביעי, ואת החמישייה סוגר ליין מאתונה, יעד שנמצא במרחק קפיצה הרבה יותר סביר מנתב"ג. גם למזרח התיכון יש נציג בטופ 50 – מימי קאקושי מדובאי הגיע למקום 42 וקיבל את תואר הבר הטוב במזרח התיכון לשנת 2026.
50 הברים הטובים בעולם לשנת 2026
- בר ליאונה, הונג קונג
- מוביוס מילאנו, מילאנו
- אלקימיקו, קרטחנה
- בר אס, בנגקוק
- ליין, אתונה
- הנדשייק ספיקאיזי, מקסיקו סיטי
- זסט, סיאול
- קונוט בר, לונדון
- ליידי בי, לימה
- בר מאורו, מקסיקו סיטי
- שמוק, ניו יורק
- הופ אנד ססמי, גואנגג'ואו
- דה קיימברידג' פאבליק האוס, פריז
- סיפ אנד גאזל, ניו יורק
- בר נובו, פריז
- סיפס, ברצלונה
- פרדיסו, ברצלונה
- ג'יגר אנד פוני, סינגפור
- דה בר אין פרונט אוף דה בר, אתונה
- אקסימיה, סאו פאולו
- טרס מונוס, בואנוס איירס
- ממבה נגרה, מדיין
- דה וי, פריז
- הימקוק, אוסלו
- ארגו, הונג קונג
- דניקו, פריז
- דריי וייב קוקטייל סטודיו, בנגקוק
- אל גאיו אלטנרו, גוודלחרה
- סייטנ'ס וויסקרס, לונדון
- בי-קיי-קיי סושיאל קלאב, בנגקוק
- ויקטור אודיו בר, בואנוס איירס
- וולץ, לונדון
- לוקאלה פירנצה, פירנצה
- מירור בר, ברטיסלבה
- טאן טאן, סאו פאולו
- מונטנה, הונג קונג
- ססטרריה מרטינס, לימה
- נאטמג אנד קלוב, סינגפור
- בר כרמן, מדיין
- בארו נגרו, אתונה
- גוקאן, הונג קונג
- מימי קאקושי, דובאי
- נובל ואג, טירנה
- בר בנפידיק, טוקיו
- קרטייקר'ס קוטג', מלבורן
- מרטיני'ס, ניו יורק
- טלקאן, מקסיקו סיטי
- וירטו, טוקיו
- בר סנאק, ניו יורק
- אנחליטה, מדריד
