30 שנה לתיאטרון גשר: הייעוד שלנו נקבע כבר בשם. מימשנו אותו

מנכ"לית תיאטרון גשר שהיתה בקבוצת העולים שהקימה אותו בטור מיוחד המסכם 3 עשורים של חיבור בין תרבות רוסית למקומית. וגם: על החיבור המיוחד של התיאטרון לסביבתו הקרובה ביפו
בשנת חגיגות ה-30 לעלייה מברה"מ לשעבר, אנחנו גאים לחגוג גם יום הולדת 30 לתיאטרון גשר. עלינו לארץ כקבוצה קטנה בהובלת מייסד התיאטרון, יבגני אריה. לשמחתנו, נתן שרנסקי, ראש הפורום הציוני דאז, החליט שמדינת ישראל זקוקה לתיאטרון של יוצרים מברה"מ לשעבר. למזלנו, הקהל שלנו עלה ביחד איתנו ותמך בנו בשנים הראשונות. בלי הקהל ההוא לא היינו מצליחים לצאת למסע המדהים הזה. אנשים נכבדים רבים בעמדות מפתח דאגו לשמור עלינו במהלך השנים ולצדם הקהל הרחב שהצביע ברגליים ופקד באופן קבוע את ההצגות שלנו. אנחנו אסירי תודה על כך לעד.
כעת, לאחר שלושה עשורים של פעילות, זכה התיאטרון להכרה ממוסדת סמלית נוספת בדמות תואר עמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב. התואר הוענק, בין השאר, על הגישה הייעודית הננקטת בו לאמנויות הבמה, המשלבת בין המסורת הרוסית לבין שיטות חדשניות ועל היותו גשר בין תרבויות ולשונות בתוך החברה הישראלית.
כשקראנו לתיאטרון – "גשר", לא הבנו עד כמה סמלי השם הזה וכעת, נסגר מעגל שמנציח את השם. הקמנו גשר בין תרבויות, בין שפות ובין דורות. בעיני, תיאטרון גשר הוא הפלא השמיני בעולם. השפה היא הכלי המרכזי של השחקן. ואילו אנחנו הגענו לארץ בלי לדעת מילה בעברית. התחלנו לשחק ברוסית ושנה לאחר מכן כבר עברנו לשפת הקודש. זמן קצר לאחר מכן, התחלנו לייצג את ישראל בזירה הבינלאומית עם סיורים לחו"ל, מאמריקה, קנדה וקולומביה ועד לאוסטרליה וסין, דרך אירופה, רוסיה וכל מדינות ברה"מ לשעבר.
הצגנו קלאסיקה ומחזות מודרניים, יצרנו הצגות יהודיות על פי בשביס זינגר, שלום עליכם, באבל ועוד לצד הצגות ישראליות מקוריות על פי יהושע סובול, יורם קניוק, מאיר שלו, דוד גרוסמן ועוד. סיפרנו את הסיפור של "שם" ואת הסיפור של "פה". כי זה הפך להיות הסיפור שלנו – ה"שם" ו"הפה" גם יחד.
הפכנו להיות סמל ההצלחה של העלייה של שנות התשעים ולמרות שהגענו מתרבות, מסורת ומנטליות אחרות (שלא לדבר על מזג האוויר), אנחנו מרגישים פה כבר מזמן בבית. כשאנחנו חוזרים מביקור שם, במטוס לישראל אנחנו פולטים אנחת רווחה וחושבים – הביתה!
ראש עיריית ת"א-יפן, רון חולדאי, העניק לנו את הבית שלנו ביפו וכך, מארגון קטן של עולים חדשים, הפכנו לתיאטרון ציבורי לכל דבר. השחקנים הצברים נקלטו אצלנו על ידי השחקנים הוותיקים מרוסיה. כמנהל אמנותי, יבגני אריה גידל במשך שנים דורות של שחקנים שעכשיו משחקים בכל הבמות המכובדות בארץ ובעולם.
בבכורות של ההצגות שלנו מתאחדים כל המגזרים, חברי כנסת, שרים, ראשי ממשלה, נשיאים, אנשי עסקים, אוהבי תרבות, מובילי דעות, מדענים וצעירים, אנחנו חלק בלתי נפרד בתכנית תרבות יום א' של צה"ל, ובתכנית הצפייה של מגמות התיאטרון בכל בתי הספר בארץ. אנחנו גאים להיות חלק מרכזי וחיוני במרקם התרבותי של יפו.
ובנימה אישית, הגעתי לארץ בגיל די מתקדם, אחרי לימודים גבוהים ועבודה במוסדות מכובדים במוסקבה, אבל תיאטרון גשר הפך להיות הבייבי שלי. אני דואגת לו שנים בתור עוזרת בימאי, בימאית, משנה למנהל האמנותי ועכשיו בתור מנכ"לית. המסע עם תיאטרון גשר נתן לי הרגשה שהצלחתי לחיות פעמיים, הרווחתי חיים נוספים, מגוונים, מרתקים, שרק העשירו אותי בשפה נוספת, תרבות נוספת, אנשים חדשים ואושר. פה למדתי להיות מאושרת וזה מה שאני מנסה להעביר לדורות הבאים שמעזים לעשות עלייה. זה לא פשוט, אבל כשזה מצליח – זה שווה כל רגע.
הכותבת היא מנכ"לית תיאטרון גשר