היוטיוברית נטלי ווין היא הדבר הכי מוזר (ומעניין) שקורה בשמאל האמריקאי

שתי נשים יושבות בחדר מואר בוורוד ושותות תה מספלי חרסינה עדינים. "את נראית מגוחך", אומרת האחת. "ובכן, את נראית מגוחך כי את לא מורידה את אוזני החתול הארורות האלה", משיבה השנייה. סיבת הפגישה: טאבי – אשת חתול קומוניסטית וזועמת בפיאה שחורה־לבנה -איימה להרביץ באלת בייסבול לאישה שקראה לה "גבר בתחפושת" בפאנל טלוויזיוני. ג'סטין, טרנסית "עוברת" ומטופחת למראה, אינה מוטרדת מההשלכות המוסריות אלא מהפגם "האסתטי". היא גורסת שהאחריות של אישה טרנסית היא להיות נשית, עדינה וייצוגית ככל האפשר, הרבה יותר מהנדרש מאישה סיסג'נדרית, או מי שמכונה בטעות "אישה רגילה". "טרנסיות חייבות להגזים. את צריכה להיות כל כך טובה באיפור שכל אישה סיס שאת מכירה תבקש ממך עצות. את צריכה לנפנף בשיער, להצליב רגליים, לחייך גם למי ששונא אותך, להעלים כל דחף אגרסיבי. להיות פרח שמרחף על פני המים".

הטרנסית העוברת, הקומוניסטית העצבנית, הנשים בפאנל בטלוויזיה, אפילו הדראג קווין שממסגרת את כל זה סביב דיון על אסתטיקה, הן כולן אחת – נטלי וויין, האישה מאחורי ערוץ היוטיוב יוצא הדופן ContraPoints. ווין בהחלט מתאפרת כמו מקצוענית, אבל היא ממש לא פרח עדין ונטול אגרסיות. עם מיליוני צפיות, מאות אלפי עוקבים, חוש הומור מוזר ואוסף מרשים של פאות, וויין היא הדבר הכי מרענן בשמאל האמריקאי, שסובל קשות מדימוי יבש ומוריד. אם לצטט את ג'סטין: "האינטרנט שלנו הוא לא אתונה העתיקה, הוא רומא. הבעיה שלך היא שאת חושבת שאת בפורום, אבל את בעצם בקרקס".

יוטיובר פוליטי ממוצע יצלם את עצמו שוטח את דעותיו כשהוא מדבר למצלמה על רקע מדפים בחדר שלו או מסך ירוק, שפה מינימליסטית וקלה להפקה. מנגד קונטרפוינטס הוא ערוץ שמקדש הגזמה ועודפות. לא שווין אף פעם אינה מדברת למצלמה על רקע חלק, אבל היא נהנית לקשט את הסרטונים שלה בתלבושות מופרכות או בגדים נוצצים, איפור תחפושתי, אביזרים, נצנצים בשפע, אלכוהול בכמויות, טפטים צבעוניים, רפרנסים תרבותיים ודמויות קבועות, שאת כולן היא עצמה משחקת – טאבי הקומוניסטית עם אלת הבייסבול ואוזני החתול ואת אביגייל האקדמאית שלא מאמינה בנשים טרנסיות, הדוקטור בפיאה הסגולה שמספקת הסברים מדעיים על ההתחממות הגלובלית ועל מין ומגדר, ליידי פופינגטון שמדקלמת דעות חשוכות בשמלות רוקוקו ונאצית בבגדי סאדו שמגדירה את עצמה "אתנו נציונליסטית אלטרנטיבית".

אפשר היה לחשוב שערוץ כזה יישאר לא יותר מקוריוז, אבל עשרות אלפי תגובות לכל סרטון מוכיחות ששיח פוליטי יכול להיות גם נוצץ וסקסי, גם מחכים ורציני וגם סופר פופולרי. המגזין The Verge כינה אותה "אוסקר וויילד של יוטיוב". ב־Current Affairs היא "בליצקריג של אישה אחת נגד הימין היוטיובי". בעידן שבו הקשב של רוב הגולשים נגמר אחרי 30 שניות וחצי טיעון, ווין מצליחה לגרום לאנשים לצפות בסרטונים שמגיעים לאורך של 50 דקות וכוללים טיעונים מורכבים וארוכים, במדיום שנדמה שננטש לחסדי הקונספירציות, הפייק והפוסט אמת.

ערב טעימות יין וזרע

הסיפור של קונטרפוינטס מתחיל ב־2015. ווין, היום בת 30, פרשה אז מלימודי דוקטורט בפילוסופיה, תקופה שהיא עצמה תיארה כחיים כפולים שכללו קריאת הוגי דעות בגרמנית במשך היום וצפייה בדיביטיים פוליטיים ביוטיוב בלילה. את הזמן שהתפנה היא ניצלה כדי להקים ערוץ יוטיוב משלה שיציע תשובות רהוטות לשיח הימני והמתלהם שהפך לנפוץ מאי פעם באינטרנט. חשוב לא פחות – היא רצתה לתת תשובות נגישות ונהירות גם למי שלא קראו את מישל פוקו או ולטר בנימין. "אנשים לא מאמינים לדברים בגלל עובדות ועדויות, הם מאמינים בדברים כי הם חלק מסיפור שהם מספרים לעצמם. חלק ממה שאני עושה זה להבין את הסיפורים האלה ואת הפסיכולוגיה שבגללה הם מסופרים", היא הבהירה לאחרונה את עמדתה בריאיון ל־Vice, שבו תוארה כמי שמבצעת דה רדיקליזציה לגברים לבנים צעירים. בריאיון לניו יורקר היא הסבירה: "יש מי שאומר שכדי לא לנרמל את האלט רייט או את הלאומנים תומכי טראמפ צריך לא להתייחס אליהם, או להתייחס אליהם רק כפוגעניים, איומים ורעים. אי אפשר לנצח אם אומרים רק את זה. את מנצחת כשאת מצביעה על הטעויות שלהם ועושה פרופגנדה טובה יותר".

הסרטונים של ווין לא רק מסוגננים, הם מוזרים. הסרטון שעוסק בג'ורדן פיטרסון – הפסאודו אינטלקטואל השמרן האהוב על גברים לבנים צעירים מהצד הימני של המפה – כולל דקות ארוכות שבהן היא רוחצת באמבטיית חלב לצד בובת ראווה עירומה עם פניו של פיטרסון. בסרטון אחר היא מתחפשת לגרסה שיקית של מכשפת הים אורסולה, כדי לעודד את הציבור לפחד יותר מההתחממות הגלובלית לאחר שאחת הדמויות בסרטון מתלוננת שקשה לה לפחד מסכנה שלא מגיעה עם נבל מפחיד. הנושאים שהיא בוחרת נעים בין הרחב והאוניברסלי – גזענות, קפיטליזם, אלימות או "המערב" – לנישתי, הפנים אמריקאי והפנים יוטיובי. לא מעט מהסרטונים שלה מתייחסים לאספקטים שונים של מגדר וקוויריות באופן מעמיק. היא הקדישה, למשל, סרטון שלם לדיון הבלתי נגמר על מילות פנייה וההתעקשות של גורמים מסוימים על הזכות והלגיטימיות לקרוא לאישה טרנסית "הוא", "זה" או "אדוני". אבל לא רק שמרנים, סקסיסטיים וימנים חוטפים ממנה, יש לה גם המון ביקורת על השמאל, בין שהוא בורגני ועשיר מספיק כדי להפציץ את היריב בציטוטים של פילוסופים ובין שהוא רגיש כל כך שהוא מתכנס בתוך עצמו, בלי יכולת להציב אלטרנטיבה ראויה ליריביו הפוליטיים או פשוט לשמוע בדיחה שחורה בלי לכעוס.

הסרטון שעוסק בג'ורדן פיטרסון כולל דקות ארוכות בהן היא רוחצת באמבטיית חלב לצד בובת ראווה עירומה עם פניו של פיטרסון

הסרטון המצליח ביותר שלה אשר זכה ליותר מ־2 מיליון צפיות עד כה, עוסק באינסלים. מדובר בקבוצות של גברים המגדירים את עצמם כ"מתנזרים בעל כורחם", מתאגדים בפורומים ברשת ומפנים את התסכול המיני והרומנטי שלהם באופן אלים כלפי נשים, כלפי גברים אחרים וכלפי עצמם. הסרטון של קונטרפוינטס בנושא כולל 35 דקות מרתקות, מפחידות ומצחיקות, וזה עשוי להיות העיסוק המורכב והמעמיק ביותר בנושא עד היום. בתחילת הסרטון ווין מכריזה שאין לה כוונה ללעוג לאינסלים, להרצות להם או להזדהות איתם, אבל בסופו של דבר היא עושה את שלושת הדברים. היא מציגה את הז'רגון המגוחך והאלים שמזוהה עם התופעה, אבל גם את הסיבות שגורמות לאנשים להיכנס לאינטרנט רק כדי לשמוע למה הם לא שווים כלום. את השימוש ההכמעט מזוכיסטי הזה באינטרנט היא משווה לפורומים קיצוניים דומים שהיא מכירה מקרוב, כאלה שנותנים קול לחרדות הכי עמוקות של טרנסיות בראשית התהליך להתאמה מגדרית ומעבר מזכר לנקבה, בעזרת זרים שתמיד נמצאים שם כדי להגיד לך שלעולם לא תראי כמו אישה "אמיתית".

כשהערוץ רק נפתח, ווין עוד הזדהתה כגבר, אבל לא בלי השגות. בסרטונים מוקדמים היא כינתה את עצמה בשלל עלבונות המיועדים לגברים נשיים או לקווירים. בשנת 2017 היא הקדישה סרטון להגדרה העצמית שלה כג'נדרקוויר ואמרה: "בעבר הגדרתי את עצמי כקרוס דרסר, טרנסווסטייט או דגנרט סוטה. אני אדם שנוטה לתיעוב עצמי והשפלה עצמית. קל לי יותר להגיד לעצמי ולאחרים שאני שיקוץ, זאת דרך כיפית וקלילה יותר להוריד את כל העניין מסדר היום בלי להצטרך לנהל שיחה מורכבת על זהות מגדרית. יוטיוב הוא לא מרחב בטוח, וזה יעיל יותר לצחוק על עצמך ולהגיד את הדברים שהבריונים יגידו עליך וככה להרוס להם את הכיף. חוץ מזה יש לי הרבה הערכה להומור ואין דבר מצחיק פחות מכבוד עצמי".

באותו הסרטון היא ציינה שסבלה בעבר מדיספוריה מגדרית ושקלה לשנות את מינה. כמה חודשים אחר כך היא כבר הייתה בתחילת התהליך והקדישה לדיספוריה סרטון מיוחד, שונה לגמרי מהסגנון הרגיל שלה. לא היו בו טיעונים או דיונים תיאורטיים, רק תיאור יצירתי, שובר לב ולרגעים מעורר אימה של הרגשת זרות בתוך וכלפי הגוף של עצמך. הסרטון לא תיאר את החוויה במילים פשוטות וישירות אלא דרך התחושות הקשות שמצב כזה מעורר – השנאה לקול שלך, למבנה הגוף שלך, המחשבה שהשיער על הידיים שלך נראה כמו שערות של חרקים או אפילו שאיבר המין שלך פגום ונדבק בטפיל תמנון מהחלל החיצון.

היא אמנם לא יצרה עד היום סרטון חשוף ואישי יותר, אבל המרחב שיצרה לעצמה מאפשר לה ללכת למקומות קיצוניים ולהיות כנה ברמה שמשאירה את הצופה בפה פעור. היא מרשה לעצמה לדסקס בצורה מעמיקה על צדדים שונים של החוויה, לשאול שאלות קשות על היחס לטרנסיות בחברה מצד גברים וגם מצד פמיניסטיות רדיקליות, וכמובן גם של נשים טרנסיות כלפי עצמן. היא מדברת בפתיחות נדירה על הנטייה המינית שלה ועל האופן שבו השתנתה במהלך התהליך שעברה. קונטרפוינטס הוא ערוץ שנותן תשובות כנות ומלאות לשאלות שמרבית הצופים לא היו מעלים על הדעת לשאול, וזו אולי הגדולה שלו, מעבר לשאלות המוכרות. בעזרת הומור ופתיחות רדיקלית ווין פותחת את הראש להמוני צעירים, כאלה שמגיעים לסרטונים כדי להסכים איתם וכאלה שמגיעים כדי להתווכח. למשל, מה ההבדל בין פין של גבר ושל אישה טרנסית, והאם הטעם של הזרע שונה. אגב, כן. יש סצנה שלמה בנושא בסגנון של ערב טעימות יין.