יש רק מסיבה אחת שהגיוני לרקוד בה הערב. המסיבה של שורדי נובה

זה הולך להיות יום עצמאות קשוח. אי אפשר באמת לחגוג אותו, שהרי אין שום דבר משמח בנקודה הזו בזמן שמדינת ישראל נמצאת בה. הכי הרבה שאפשר להציע זה כמה מסיבות ספורדיות לברוח אליהן מהמציאות הגרוטסקית של העכשיו, וגם הן מרגישות מאולצות כמו טקס הדלקת המשואות של מירי רגב.

>> להיות כרגע מוזיקאי ישראלי בחו"ל זה די מדכא. תשאלו את ג'יי למוטה

ליין מסיבות חדש, שיושק בערב יום העצמאות במועדון הקולאבו, דווקא מצליח איכשהו להכיל את המורכבות של היום הזה, ולהכניס היגיון רגשי לתוך הכאוס: ליין טראנס בשם LOOK, שהתפתח בהשראת מסיבה שנערכה בפברואר לזכרה של שני לוק שנרצחה באכזריות בנובה. הרעיון שבבסיס הליין הוא שהמסיבות האלה יהיו במה למוזיקאים ואמנים ששרדו את האסון, מתוך מטרה לאפשר ריפוי למי שהיה שם כשקודש הקודשים של הבליינות חולל.

חצי מההכנסות של "לוק" יוקדשו לריטריט של 3 ימים לניצולים מטעם הקולאבו וההוסטל ג'אנגל ג'אפה, שיארח בין 50-100 ניצולים בהוסטל, בתלוי התקציב שיגויס במסיבות האלה. ״התגבשנו במסיבה לזכר שני״, מסביר ישראל ״שרוליק״ אזרד, אחד ממארגני המסיבה שהחליטו להפוך אותה  לליין. "בכוונה שמנו את הדגש על לפעול. זה התחיל במסיבה לזכר שני לוק שהייתה דמות משמעותית בקהילה, ואחרי ההצלחה של האירוע חשבנו איך אנחנו ממשיכים את זה קדימה ויוצרים פחות או יותר משהו באותו קו". 

המסיבה לזכרה של שני לוק. קולאבו. צילום: אליאל סעד

הקו הוא החלק הקושר בין התרפויטי למוזיקה. ״המסיבות מלפני השביעי והמסיבות אחרי השביעי הן משהו שונה לגמרי. אני חושב שכל בליין היום בקהילה שלנו מרגיש במסיבה משהו מרפא. זה בסדר לראות בן אדם באמצע הרחבה בוכה פתאום. כולנו ישר מתחבקים, נזכרים, כל מסיבה, בכל מקום, מציפה אותך ברגשות כי כולנו חווינו אבדה".

שמו את הדגש על לפעול. ישראל שרוליק אזרד. צילום: באדיבות המצולם

ובכל זאת, ליין ששם פוקוס על הניצולים, פה בארץ, זה אחרת. "הרעיון הוא שבאירועים האלה ניתן תיעדוף לניצולים מהמסיבות שהיו באותו היום" מדגיש אזרד, "בין אם זה בתור בליינים ברכישת כרטיסים, למשל, ובין אם זה במוזיקאים ואמנים יוצרים ממגוון תחומים שיבואו להופיע במסיבות". 

טנטגרם (רועי פלג) שינגן במסיבת הפתיחה, מתקלט כבר עשור במסיבות טראנס בארץ וברחבי העולם, ולנובה הגיע דווקא כבליין. סיפור ההינצלות שלו הוא כמעט לא ייאמן, וכולל בריחה מ-4 התקלויות חזיתיות עם מחבלים שגורמות לעור לסמור. באחרונה, הוא התחבא עם שני חברים בפרדס משך למעלה מ-9 שעות. 

"בדיעבד – היה עץ אחד שמפריד בינינו. המחבלים נכנסו שורת עצים אחת אחרי בפרדס. אם הם היו נכנסים שורה אחת לפני, או שני צעדים קודם – הם היו רואים אותי מתחת לעץ. כבר דמיינתי את ההרגשה הזאת של כדור בגב, של החיים נגמרים, של מה עשיתי עד עכשיו, ושל מה אני אעשה הלאה, אם אני אצא מפה". 

לחזור שוב לעמדה. טנטגרם (רועי פלג). צילום: תומר אלטר

חודשיים-שלושה מורכבים לאחר מכן, הוא הכריח את עצמו לחזור למוזיקה. "היה לי קשה מאוד לחזור לאולפן והבנתי שזה תהליך שאני צריך להתאמץ לעשות אותו בכוח. גם לחזור לנגן וגם לחזור לכתוב מוזיקה באולפן. אז בזמן האחרון יוצא לי קצת יותר לחזור לגל, וזה כאילו מחזיר את כל האנרגיה, את השמחה, את הלהיות ביחד כשאירועים חוזרים. זה גם כאילו להנציח ולזכור את כל החברים הטובים שכבר לא איתנו. אני לא מעז לספור כמה חברים שלי נרצחו, כי הייתי עובר את השלושים. אבל יש משמעות בלחזור לשמח את כולם. זה הדבר שהכי מרפא לדעתי, המוזיקה". 

ביום העצמאות הזה הוא יעשה את זה מהעמדה, ולמרות שהמילה "ניצחון" נשחקה מחמת הבומבסטיות המנותקת מהמציאות, כאן זה בהחלט זה: זה ניצחון אישי וטהור. "מבחינתי זה להמשיך לעמוד על הרגליים, להסתכל קדימה, לשמר את האנרגיה שלי, של כולם. אני יכול להשפיע על עצמי ובזה אני משפיע גם על כולם. זה עושה טוב לראות אנשים נהנים. אנשים שהם כאילו כן מצליחים לשמוח. אתה רואה יותר חיוכים, וידיים באוויר לאט לאט. זה חשוב להמשיך את העשייה כדי להוציא את כולם, לתת להם משהו טוב להיאחז בו".
13.5, קולאבו, דרך בן צבי 47, כרטיסים כאן