מה היפנים מבינים: OBI הוא מתנה גדולה לחיי הלילה בתל אביב

אם תעצרו ברחוב 10 אנשים ותשאלו אם ביקרו ביפן, כנראה שמתוך ה-7 שיענו בחיוב, 6 יהיו פודיז. קדחת הנסיעות ליעד הקולינרי הנחשק וההתעניינות בכל מה שנחשד כיפני גורמים להרחבת גבולות הגזרה. עם כל הכבוד לסושי, ראמן ועוגת גבינה רוטטת, החך התל אביבי כבר מוכן להתמודד עם השלב הבא, שיורד עוד יותר לשורשי הדברים, או מרשה לעצמו חרות אמנותית.
>> לשתות, לנשנש, לשתות: ברי היין המומלצים ביותר בתל אביב

OBI, בהגדרתו, שייך לקבוצה השנייה: חלל תרבות שמפגיש מוזיקה ואוכל באווירה שמתחילה סולידי ועולה בווליום ובאנרגיות ככל שהערב נמשך. השם משקף דואליות (אובי היא החגורה שקושרת את הקימונו, וגם רצועת נייר שכרוכה סביב תקליטי ויניל מערביים ביפן), ואיזון בין כבוד למסורת ולמודרנה. כשמניחים לרגע את הפילוסופיה והקונספט וקשקושים בצד, מקבלים מקום שכיף לשבת בו ועוד יותר כיף לאכול ולשתות בו.

הוורסטיליות שמאפיינת את אובי נולדה בסיעור מוחות בין דרור שר (תדר, פורט סעיד, מתחם בית רומנו), מוטי אלה ועומר דוד (קפה אירופה), שף דידי פרמינגר (מיראז׳, קיסה) ופרסונות נוספות מתחום חיי הלילה, קולינריה, מוזיקה ואלכוהול. ההשראה נשענת על מוסד האיזקאיה כמקום שאפשר לשחרר בו את העניבה, ובמקום שאין עניבות – אפשר להגיע גם בטי שירט.

מטבח פתוח ועמדת די ג'יי ממוקמים זה מול זה כשני עוגנים, והקהל מוזמן להתמקד באיזו הצגה שמעניינת אותו. אותנו מעניין כמובן המטבח, שעליו מופקד פרמינגר, בן לאם יפנית ואב ישראלי. לאובי הוא מגיע לאחר התמחות אצל איקגאווה, מי שנחשב לגדול השפים בתחום הגריל, והבישול שלו משלב טעמים ויסודות יפניים עם חומרי גלם מקומיים.

התפריט נפתח בהנד רול מפורק עם בסיס אחיד (אורז סושי, אצות נורי, מלפפון ועוד), ומרכיב עיקרי לבחירה כגון טטאקי טונה וטרטר בקר (28-56 ש"ח). מכאן ממשיכים למנות קטנות-בינוניות כמקובל כיום. לדוגמה: סלט חסה ליטל ג'ם ברוטב ויניגרט שומשום עדין וקייל מטוגן (38 ש"ח), ריבוע טופו סטייק בציר דאשי צמחוני קליל מאצות ופטריות (48 ש"ח), סשימי המאצ'י בציר דאשי לפי מתכון של אמו של השף (78 ש"ח), וסנדו במילוי אנטריקוט וצלעות וואגיו עזי טעם מקצביית אומצה בשוק (58 ש"ח).

האיפוק והאיזון ברטבים שניים רק ליקיטורי, אותם שיפודים קטנים שמתחסלים בשני ביסים באיזקאיות של רובע רובע גולדן גאי בטוקיו. טעמנו שיפוד כבדי עוף עם בצל סגול וטוגראשי (48 ש"ח) ושיפוד שכבות כף ושומן בקר (62 ש"ח), שניהם מצוינים ועשירים בארומת חריכה ואוממי. אוקונומיאקי, אותה חביתת כרוב חביבה, זוכה לשדרוג משמעותי בזכות שרימפס צלויים בגריל פחמים וציר שרימפס מצומצם ללקק את האצבעות. ככלל, הצירים באובי גונבים את ההצגה במגוון ובעדינות, ובאופן שבו הם מחמיאים לרכיב העיקרי במנה.

בתפריט המשקאות בולטים קוקטיילים מוגזים מתקתקים וקלילים, וקוקטיילים מאוזנים מורכבים יותר (52-59 ש"ח), וכן תפריט סאקה בדרגות שיוף שונות. האלכוהול תופס מקום נכבד יותר בבר האחורי – חדרון אינטימי שמיועד ללייט נייט. תקליטי ויניל בלבד, אלכוהול במסורת ההיי בול היפנית, ונשנושים קטנים מוגשים עד לשעות הקטנות של הלילה, למי שלא חייב שמונה שעות שינה. עם החללים השונים שבו, המוזיקה האקלקטית ותפריט שמבוסס על דיוק יפני וקריצה תל אביבית – אובי הוא לא רק מקום לאכול בו, אלא מתחם רב שימושי לכל שעות הערב השונות. מסתמן שזה צו השעה – תאכלו מהר והכל ביחד, לפני שיגמר.
יבנה 31, שני-שבת, 19:00-חצות (שעות פתיחה בהרצה), להזמנות