לגלות את צפון יפו מחדש: השכונה שמרגישה הכי בחו"ל שיש בארץ

לא להאמין שיש מקום כזה בעיר. המושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב (צילום: shutterstock)
לא להאמין שיש מקום כזה בעיר. המושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב (צילום: shutterstock)

מי ידע והיה מאמין שיש שכונות כאלה יפות גם במדינה שלנו, ועוד בתל אביב? שלחו אותנו לגלות מקומות חדשים, אהובים ומרגשים עם בקבוק יין של Porta 6, וזה בדיוק האתגר שהיינו צריכים בחיים. והפעם: המושבה האמריקאית-גרמנית על הגבול בין תל אביב ליפו, האזור הכי ציורי, שקט ופורח בעיר. שנעשה סיבוב?

נכון שמדובר באותה עיר, אבל בדיוק בתפר שבו תל אביב מסתיימת ויפו מתחילה – נמצאת השכונה הקטנטנה והכי יפה שיש לעיר הזאת להציע. היא אולי פרושה רק על פני שני רחובות, אבל השיטוט הקצר בה מרגיש הכי קרוב לעיירה אירופאית או אמריקאית ציורית. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

לאתר Porta 6 // וגם באינסטגרם // ואף בפייסבוק

עצי הדרים ובתים מעץ. המושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב. צילום: shutterstock
עצי הדרים ובתים מעץ. המושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב. צילום: shutterstock

המושבה האמריקאית-גרמנית (או כמו שמכנים אותה בדרך כלל, המושבה האמריקאית) הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית, ואחרי מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים (עכשיו אתם מבינים את הכפילות בשם). הטמפלרים שיפצו את רוב הבתים והפכו את המקום למושבה גרמנית עד שגורשו מהארץ בימי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון של המאה ה-21 החל תהליך של שימור ושיקום במושבה.

אז מה כל כך מיוחד בה? קודם כל הצמחיה: עצי הדר למיניהם פזורים בה ובעונה חלק מהתפוזים והקלמנטינות נושרים עצמאית מהעצים ומתגלגלים לאורך הרחוב ההולנדי (כן, עוד יתרון משמעותי. רובה היא מדרחוב ללא מעבר מכוניות). בחלק שמחבר בין רחוב בר הופמן לשכונת נגה היפואית ישנה חצר ריבועית שמסביבה בתים, ובמרכזה נטעו עצים נוספים. במקרה הזה אלה לא תפוזים אלא לימונים, ועוד כאלה שמעטרים את האזור בפריחות בשלל צבעים וריחות (אנחנו בטוחים שתוכלו למצוא את בקבוק היין שיתאים להם).

המושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב. צילום: shutterstock
המושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב. צילום: shutterstock

עוד עניין יוצא דופן הוא האדריכלות של הבתים במושבה, שהתבסס על המודל האדריכלי של בתים מצפון ארצות הברית. חומר הבנייה היה עצים שמקורם בצפון מזרח ארצות הברית, וההשקעה בבניה מרמזת על כך שהמורמונים תכננו להתגורר זמן רב בארץ ישראל. זה אולי לא צלח, אבל היי, לפחות נשארנו עם רחובות ציוריים, במרכזן גם שוכנת כנסיה. כנסיית עמנואל נבנתה בשנת 1904 על ידי הטמפלרים, והיא פעילה עד עצם היום הזה – ואפילו כוללת אכסניה שבה אפשר לשכור מיטה במחיר סמלי ללילה.

עוד תוספת מבורכת למושבה שהתווספה בשנים האחרונות היא מלון הבוטיק דריסקו, שנבנה גם הוא במבנה טמפלרי לשימור, והמסעדה "ג'ורג' וג'ון" שפועלת בו – מסעדת השף של תומר טל שדורגה כבר פעמיים ברשימת 50 המסעדות הטובות במזרח התיכון של סן פלגרינו. מתוך המושבה קל להגיע גם אל מרכז שכונת נגה – השכונה הצפונית של יפו שהיא אחרת מאוד בווייב שלה אבל שווה לא פחות, וכוללת שלל בתי קפה קטנים (קזינו סן רמו, אורבן בייקרי, קפליקס); מסעדות (ג'מה, פר דרייר), חנויות אופנה ומעצבים ואת תיאטרון גשר המרכז ששוכן במרכז מדרחוב בת עמי.

מלון דריסקו. צילום: אסף פינצ'וק
מלון דריסקו. צילום: אסף פינצ'וק

כשמסתובבים במושבה האמריקאית ולפעמים גם במתחם נגה קצת קשה לתאר שמצד אחד שלה נמצאת דרך יפו הסואנת ומצידה השני דרך סלמה הסואנת עוד יותר. אבל אנחנו אוהבים את זה שתל אביב מלאה ניגודים, ואנחנו עוד יותר אוהבים את זה כשיש באמתחתנו בקבוק יין שיגרום לנו להעריך עוד יותר את השקט והקסם שבה.
המושבה האמריקאית-גרמנית, להשיג ברחובות בר הופמן ואאורבך, תל אביב על גבול יפו
לאתר Porta 6; מידע על היין באתר שקד